כך תגייסו מיליוני דולרים בקיקסטארטר

לראיין גראפר היה רעיון למוצר מהפכני שהוא האמין שיכול להיות להיט ענק. אבל כמו רבים מאיתנו היתה לו בעיה: לא היה לו תקציב לפיתוח. הפתרון שמצא הוא פניה לפלטפורמת מימון ההמון קיקסטארטר. ואכן, לאחר שהעלה סרטון ופרטים על הרעיון שלו, הקהל נהר ושילם נכון לאתמול 8,659,139 מיליון דולר מראש כדי לרכוש מראש כ-40 אלף יחידות של הקולסט: צידנית שהיא גם שייקר למשקאות, רמקול ומטען לסמארטפון. כרגע שבועיים לפני סוף הקמפיין, היא כבר במקום השני בכל הזמנים באתר הפופולרי.

##

זה עשוי להיות הסיפור, לפחות ככה הוא דומיין ודאי למי שנחשף לעמוד של גראפר בקיקסטארטר. לפחות לי. זה לא שהעובדות המרכזיות לא נכונות: יש ראיין גראפר, יש מיליוני דולרים ואת הפרויקט. העניין הוא שהמוצר שלו לא מהפכני והרעיון שלו בינינו די סתמי.

##

אז איך?

##

רילונץ'

##

בהרצאה שהעביר גוטסמן בכנס של איגוד האינטרנט הישראלי הוא השווה בין הפרויקטים (הישן והחדש). ההבדלים המינוריים נראים מיד לעין, אבל כדי להבין צריך להעמיק יותר. לא עד רמה תשע של הדיפ ווב. אל תדאגו. 

בהבדלים הקלים לגילוי נמצא כי השפה של הקמפיין השני חיובית ביחס לראשון. מול התהייה הקיומית של "למה הצידנית שלי לא יכולה לערבב משקאות, לנגן מוזיקה, לסחוב ציוד ולבשל מזון?!". בשני פשוט מתוארת "מסיבה ניידת מוסוות כצידנית, מוזיקה וכיף לכל אירוע". בסרטון של הקמפיין הראשון מופיעות גם שורות הזויות כמו שהצידנית "שומרת על המשקאות קרים ושהמיונז לא יהרוג אף אחד".

כן. זה בדיוק מה שרציתי לחשוב עליו לפני שאני יוצא לנופש.

##

גראפר (מימין) עם חבר בתול ליד המגרש.

במסע הזה גילה גראפר שהפתרון לא בתוכו או מתחת לכר, אלא בעבודה קשה: הוא נסע בין פיקניקים, מסיבות והתאספויות על האש של אוהדים לקראת משחקים ("טייל גייטס"). באותן התאספויות הוא הראה את הצידנית, חילק שייקים וצירף חברים ועוקבים לפייסבוק ולטוויטר של הפרויקט. במקביל הוא הקפיד על נוכחות (ציוצים וסטטוסים) ויצר קהילה של אנשים שיש פוטנציאל שיחשקו במוצר שלו, לכשיצא מחדש.

##

שורה תחתונה: לפרויקט הקיקסטארטר הראשון היו 670 שיתופים בפייסבוק. לשני - כמעט 300 אלף. לפוסט האחרון בסיבוב הראשון היה לייק אחד. בסיבוב השני, לפוסט משמספר על צבעים חדשים של הקולסט יש ששת אלפים לייקים, 12 אלף תגובות ו- 1,600 שיתופים. סיקור אוהד בתקשורת עקב ההצלחה כמובן הגביר אותה.  

אין מנומר?

##

זה בסופו של דבר ההבדל בין 100 אלף דולר על העץ למיליוני דולרים ביד.

##

גוטסמן מספר על סטאראפים רציניים שניסו את קיקסטארטר וכשלו כי ניסו לחסוך. "אם לא עושים יחסי ציבור ובונים קהילה אז מגיעים בסוף ל-2,000 דולר," הוא אומר. קמפיין למוצר רציני - צריך להיות מקצועי.

יש לכם רעיון? על פי גוטסמן אלו הטיפים החשובים:

##

1. להשקיע שלושה עד שישה חודשים כדי למצוא את הלקוחות הראשונים. למצוא את הערוצים כדי להגיע אליהם - שיהיה ביקוש.

2. לבנות קשרים עם העיתונאים החשובים בתחום. אין מי שכותב על צידניות? תמצא לאן בכל זאת זה עשוי להיכנס.

3. למצוא שותפים שיתנו לך לגיטימציה (לדוגמה, אם זה הייטק אז יזם מפורסם)

4. להפיק סרט מקצועי שימכור את היתרונות של המוצר ולא את המפרט.

5. להתפלל.

##

לגבי 5 זה לגמרי הסטארט אפ המצליח בעולם.

##

אתה לא מוכר צידנית לפיקניקים - אלא COOLEST וחיים שבהם אתה זה שעושה את הפיקניק מוצלח. כמו שאתה לא מוכר מסלול סלולרי אלא משפחה.

##

##

##

גם ברשת זה כך: יוטיוב למשל נתפסת לעיתים כפלטפורמה דמוקרטית של צופים בה כל אחד יכול להיות מלך לרגע עם סרטונים שישיגו מיליוני צפיות. זה נכון. אבל יש רק נציגות אחת (שתיים, בלחץ) במאיה הראשונה לסרטונים ביתיים: צ'ארלי נשך לי את האצבע. רובם המכריע של שאר הסרטונים מאה הקליפים הם קליפים של זמרים מצליחים בהפקת חברות ההפקה העשירות בעולם.

צ'ארלי במקום הרביעי.

##

וקיקסטארטר נתפסת כמקום נקי בו מגשימים חלומות כנגד כל הסיכויים. יש את זה גם שם אבל הטופ שייך לאלו שיודעים לעבוד. וכמו כן, כמו בכל מקום אחר, יש בה גם נוכלים.

ישנם גם כאלה שנראה שלא קיבלו את השעון פבל שלהם שלהם משנת 2012. ושבסוף מוכרים את המוצר שהאמנתם בו וחשבתם שהוא קול לפייסבוק. הו לא.

שנתיים שהוא לא יודע מה השעה.

##

נראה שבסופו של דבר, אלו אותם מנגנוני אשליה שפועלים במערכת אשליות גדולה הרבה יותר. שמספרת סיפור לפיו כולם עשויים להצליח, אבל בפועל הכרישים הגדולים והמקצוענים הם עדיין הנצפים או המגייסים ביותר, ולבטח המרוויחים הגדולים.

וגם הרשת היא בסופו של דבר "העתק הדבק" למערכות הישנות. צ'ארלי נשך לי את האצבע זה המיליונר ההוא שמספרים שהגיע לפני 50 שנה לניו יורק, עם 10 דולר ומזוודה.

או צידנית.