עקפו את מ.י.ק.י: 10 האירופאים הגדולים בהיסטוריה
אין להם את הניתור והאתלטיות של האמריקאים, אבל ביסודות המשחק, השכל והאהבה לכדורסל, אין שני להם. שחקני היבשת הישנה שעשו מהפיכה והשאירו אותנו פעורי פה. קוקוץ', סאבוניס, פטרוביץ' וכל החבר'ה הטובים. דירוג העוצמה ההיסטורי, כתבה שנייה בסדרה
דבר הדירוג
האמריקאים אולי לא יאמינו לכם, אבל הרחק מארה"ב, קילומטרים רבים מהליגה הקרויה "הליגה הטובה בעולם", היה כדורסל. ולא סתם כדורסל, אלא כדורסל מצוין. כזה המושתת על יסודות, על חכמה ועל עבודה קשה. והוא היה מלהיב ממש כמו מעבר לים.
היו כאלה שהשתלטו על אירופה והיו אפילו כאלה שהשתלטו על ה-NBA. חלקם פרצו גבולות, חלקם היו בלתי ניתנים לעצירה. כמות השמות האגדיים ברשימה הזו, היא כמעט בלתי נתפסת. לכולם יש מקום בעשירייה הראשונה של היבשת הכי אינטיליגנטית ששיחקה את המשחק. אבל יש מקום רק ל-10.
זוכרים את הסדרה מהשנה שעברה?
- מג'יק וכל השאר: 10 הרכזים הטובים בהיסטוריה
- מייקל וכל השאר: 10 השוטינג גארדס הגדולים בכל הזמנים
- לארי או לברון? מי הסמול פורוורד הגדול אי פעם
- מאלון או בארקלי? 10 הפאור פורוורדים הגדולים בהיסטוריה
- קרב הטיטאנים: 10 הסנטרים הגדולים בהיסטוריה
ראויים לאזכור
דינו מנגין – 28 שנה של כדורסל. קיסר.
שאראס – אם רק היה עושה הגנה, היה נכנס לרשימה.
חואן קרלוס נבארו – המלך הבלתי מעורער של ברצלונה. לה-בומבה.
דימיטריס דימאינטידיס – כנראה שחקן ההגנה הכי גדול אי פעם באירופה.
דינו ראדג'ה – הלב של יוגופלסטיקה ספליט הגדולה.
דטלף שרמפ – ה-"טוני קוקוץ'" של סיאטל הגדולה בשנות ה-90.
אנדריי קירילנקו – האיטריה הכי ארוכה ויעילה בכדורסל האירופי.
מארצ'יליניוס – מהאירופיים הראשונים שכיככבו ב-NBA. נכנס החודש להיכל התהילה.
חואן אנטוניו קורבאלאן – הד"ר. אימת מכבי ת"א בשנות ה-70 וה-80.
ניקוס גאליס – הדורון ג'מצ'י של אירופה. מכונת סלים. הכי קרוב להיכנס פנימה.
תעודת כבוד – מיקי ברקוביץ'
הכדורסלן הישראלי הגדול בכל הזמנים לא בעשירייה שלנו. יכול להיות שהוא היה צריך להיות. יכול להיות שב"דירוג עוצמה" במדינה אחרת, הוא כן היה נכנס. אבל נוכח העובדה שכל החלטה שנקבל תהיה לא אובייקטיבית, החלטנו להוציא את מ.י.ק.י מהתחרות.
האיש שהוביל את מכבי ת"א לשתי אליפויות אירופה, היה עוד שלוש פעמים סגן אלוף אירופה. נבחר ל-MVP של יורובאסקט 1979 והוביל את ישראל לכסף. עצם העובדה שהוא נמצא שם בדיון, מדגדג ומוזכר בנשימה אחת עם כל השמות הגדולים כאן, היא אולי הגאווה הישראלית הכי גדולה שלנו. ישראלי אחד, עם התקפה קטלנית ו-ווינריות שאין שני לה, הפך לאחד הגדולים בענף השני הכי פופולארי ביבשת. ארכיבישוף הניצחון.
10 – דיאן בודריגה – דיאן הגדול
סטטיסטיקה: בגביעי אירופה: 17.1 נק', 4.75 ריב', 2.3 אס', 57.6% ל-2, 38% ל-3.
תארים קבוצתיים: 3 אליפויות אירופה (00 ו-02 עם פנאתינייקוס, 03 עם ברצלונה), אליפות איטליה (96, מילאנו), גביע ספורטה (97, ריאל), 3 אליפויות יוון (99-01), 2 אליפויות ספרד (04, 03), 3 גביעים מקומיים.
תארים בנבחרת: 3 אליפויות אירופה (01, 97, 95), ארד אירופי (99), שתי אליפויות עולם (02, 98), כסף אולימפי (96).
תארים אישיים: מצטיין אליפות העולם 02, מצטיין הליגה הספרדית 98, מצטיין הליגה היוונית 99, שחקן השנה באירופה 02, פעמיים מצטיין הפיינל פור (02-03), 3 פעמים חמישיית העונה של היורוליג (02-04).
דבר בלתי רגיל: מעולם לא שיחק ב-NBA.
ב-100 מילים: זכה בתואר גדול בכל מקום אליו הגיע. מכונת כדורסל יוגוסלבית בתפארתה. מספיק גבוה (2.05 מ') וחזק כדי להתמודד בצבע, אבל גם עם מספיק יסודות וטכניקה כדי להיות רכז.
היה "פוינט-פורוורד" הרבה לפני שלברון ג'יימס הפך את זה למיינסטריים. הסרבי הכי גדול בסוף שנות ה-90. עשה הכל מהכל ועשה את זה הכי לאט. לא מהיר מדי, לא אלגנטי מדי, אבל מהחכמים ביותר ששיחקו את המשחק הזה. ב-1995 נבחר במקום ה-51 על ידי סקרמנטו קינגס (חוצפנים, 51 עאלק), אבל העדיף להישאר באירופה ולא להתחרות במנטליות אמריקאית שלא בטוח הייתה יכולה להבין את הסגנון שלו. לא אז. אחד הווינרים הכי גדולים בתולדות אירופה.
דיאן בודירוגה בפעולה
9 – פז'ה סטויאקוביץ' – מיסטר ביג שוט
סטטיסטיקה: בנ.ב.א: 17 נק', 4.7 ריב', 1.8 אס', 40.1% לשלוש, 89.5% מהעונשין.
תארים קבוצתיים: אליפות נ.ב.א (2011, דאלאס).
תארים בנבחרת: אליפות העולם 2002, אליפות אירופה 2001, ארד ביורובאסקט 99.
תארים אישיים: 3 פעמים אולסטאר, פעמיים אלוף השלשות באולסטאר, פעם אחת בחמישייה השנייה של העונה ב-NBA. מצטיין הליגה היוונית 98, הקלע המוביל ביורוליג 98 (23.9 נק'), מצטיין אליפות אירופה 2001.
דבר בלתי רגיל: השחקן היחיד בהיסטוריה של ה-NBA שקלע את 20 הנק' הראשונות של קבוצתו במשחק.
ב-100 מילים: אל תשאירו אותו לבד. לעולם. בעצם, תיצמדו אליו, שימו לו יד על הפנים, רגל על הראש ונעל בבטן – זה לא יעזור לכם. פז'ה יקלע. בכל מצב ובכל מקום.
סטויאקוביץ' היה לא רק אחד הקלעים הגדולים באירופה, אלא אחד השוטרים היעילים בתולדות ה-NBA, כשהוא במקום ה-4 באחוזים מהעונשין, 9 בכמות שלשות והרשימה הזו נמשכת. בתחילת המילניום היה האופציה הקטלנית ביותר של סקרמנטו קינגס, שנחשבת לאחת מקבוצות ההתקפה הטובות אי פעם.
ההוכחה שגם אם בוחרים בך בגיל צעיר בדראפט (מקום 14, 1996), שווה להשתפשף באירופה ולהגיע מוכן. בטח אם הוא לומד אצל צביקה שרף שאימן אותו. לעולם אוהדי הקינגס יזכרו לו את ההשתנקויות בגמר המערב של 2002 מול הלייקרס (27% מהשלוש). רוצים שימסור לכם? תירו בו. בעצם, גם זה לא יעזור.
10 המהלכים הגדולים בקריירה של פז'ה סטויאקוביץ'
8 – ולאדה דיבאץ' - VD
סטטיסטיקה: בנ.ב.א: 11.8 נק', 8.2 ריב', 3.1 אס', 49.5% מהשדה.
תארים קבוצתיים: 2 אליפויות יוגוסלביה עם פרטיזן, גביע קוראץ' (89).
תארים בנבחרת: 2 אליפויות העולם (02, 90), 3 אליפויות אירופה (95, 91, 89), שתי מדליות כסף אולימפיות (96, 88).
תארים אישיים: חמישיית הרוקיז של 1990, פעם אחת אולסטאר (01), שחקן השנה באירופה 1989.
דבר בלתי רגיל: 1 מ-6 שחקנים בהיסטוריה של ה-NBA שקלעו מעל 13,000 נק', הורידו מעל 9,000 ריב', חילקו מעל 3,000 אסיסטים וחסמו 1,500 זריקות. האחרים? קארים, אולג'ואן, דאנקן, קווין גארנט ושאקיל. מרשים.
ב-100 מילים: יסלח לנו פטרוביץ', אבל דיבאץ' היה האירופי הראשון שעשה את זה בבמה המרכזית. נבחר במקום ה-26 של דראפט 1989 עם חליפה שקטנה עליו בשתי מידות והיה מחליף ראוי לקארים עבדול ג'אבר כשהגיע לגמר 1991 יחד עם מג'יק. היה חלק מרכזי בקבוצה הגדולה של סקרמנטו בתחילת המילניום. אחד הסנטרים המוסרים הטובים אי פעם. פלופר לא קטן.
אבל הרשו לנו לשים בצד את קשקושי הכדורסל: אחד האישים המרתקים בהיסטוריה של הספורט. היה לסמל עבור היוגוסלבים, אבל גם עבור הקרואטים שראו בו כאויב. אמריקאי עם מבטא סרבי שהשתלב נהדר בהוליווד. מצחיק, חייכן, דברן. נדבן ענק בסרביה שתרם וממשיך לתרום למדינה שלו. מערכת היחסים שלו עם דראזן הפכה לאחד מסרטי הדוקו-ספורט הטובים והוכיחה איך 216 ס"מ יכולים להיות מרגשים ונוגעים ללב.
חברים מספרים על ולאדה
7 – סרגיי בלוב – ג'רי ווסט של אירופה
סטטיסטיקה: בנבחרת רוסיה: 13.4 נק'. לצערנו באותה תקופה לא רשמו יותר מדי סטטיסטיקה. אולי במשרדים הסודיים של הק.ג.ב יש את המספרים.
תארים קבוצתיים: 11 אליפויות בריה"מ, 2 אליפויות אירופה (71, 69), 2 גביעי בריה"מ.
תארים בנבחרת: אולימפיאדה: זהב (72) ו-3 ארד (80, 76, 68). אליפות העולם: כסף (78), ארז (70). יורובאסקט: 4 זהב (79, 71, 69, 67), 2 כסף (77, 75), ארד (73).
תארים אישיים: מלך הסלים של אירופה (73, 71, 70), השחקן המצטיין של אליפות העולם (70), מצטיין ביורובאסקט (69).
דבר בלתי רגיל: היה לאירופי הראשון שנבחר להיכל התהילה של ה-NBA ב-1992. והוא מעולם לא שיחק ב-NBA.
ב-100 מילים: תעשו כבוד לאימת העולם המערבי. 190 ס"מ של יעילות התקפית. מאבי אבות המזון של הכדורסל האירופי. קלע 20 נק' לבריה"מ בגמר הטראגי עבור ארה"ב במינכן 1972. ב-1991 נבחר ברוב קולות לאירופי הגדול יותר בכל הזמנים. קפטן בריה"מ הגדולה.
אגדה שנראתה גדולה מהחיים מעבר למסך הברזל. השתתף כל קיץ עם הנבחרת בטורניר בינ"ל במשך 14 שנה, וכל שנה זכה במדליה. כל שנה! האיש עם השפם הלך לעולמו בגיל 69 בלבד באוקטובר של השנה שעברה.
האגדה שמאחורי מסך הברזל
6 – טוני קוקוץ' – הקסם הלבן
סטטיסטיקה: בנ.ב.א: 11.6 נק', 3.7 אס', 4.2 ריב', 44.7% מהשדה.
תארים קבוצתיים: 3 אליפויות NBA (שיקגו, 96-98), 3 אליפויות אירופה (ספליט, 89-91), 4 אליפויות יוגוסלביה, גביע יוגוסלבי, אליפות איטליה (טרביזו 92), גביע איטלקי (93).
תארים בנבחרת: אליפות העולם 1990, שתי אליפויות אירופה (91, 89), פעמיים כסף אולימפי (92, 88), פעמיים ארד ביורובאסקט (95, 87), ארד באליפות העולם (94).
תארים אישיים: השחקן השישי של העונה בנ.ב.א (96), 5 פעמים שחקן השנה באירופה, 3 פעמים מצטיין הפיינל פור (90-91, 93), מצטיין אליפות העולם 1990.
דבר בלתי רגיל: שלוש אליפויות אירופה רצופות, שלוש אליפויות NBA רצופות. מדהים.
ב-100 מילים: כשאומרים "שחקן אירופי גדול", קודם כל חושבים על קוקוץ'. לפני כל אחד אחר. האבטיפוס המודרני לכל מה שה-NBA חלמה למצוא בשחקנים אירופים. גבוה (2.11 מ'), קולע מרחוק, חכם, מוביל כדור בקלות, חודר מצוין. הגרסה המוקדמת לדירק נוביצקי.
הגיע ב-1993 לשיקגו והיה לאירופי הראשון שמשתלב באלופה. לצד מייקל ג'ורדן וסקוטי פיפן, היה מרכיב קריטי ב-3 האליפויות של שיקגו, במיוחד מהספסל. היה הקלע ה-3 בחשיבותו באותה אימפריה. הכוכב הראשי בקבוצה הכי גדולה בתולדות הכדורסל האירופי – יוגופלסטיקה ספליט ו-3 אליפויות אירופה שלה. אולי הוא לא מקום 1 ברשימה הזו, אבל על פי מדד האהבה וההערצה – סביר להניח שהייתם שמים אותו ראשון.
טוני קוקוץ' - הרמיקס
5 – פאו גאסול – פאוור גאסול
סטטיסטיקה: בנ.ב.א: 18.3 נק', 9.2 ריב', 3.3 אס', 51.5% מהשדה.
תארים קבוצתיים: שתי אליפויות NBA (עם הלייקרס 10, 09), אליפות ספרד (01, ברצלונה), גביע ספרדי (01).
תארים בנבחרת: אליפות העולם (2006), שתי אליפויות אירופה (11, 09), 2 כסף אולימפי (12, 08), 2 כסף יורובאסקט (03, 07), ארד ביורובאסקט (01).
תארים אישיים: רוקי השנה בנ.ב.א (02), 4 פעמים אולסטאר, פעם אחת בחמישייה השנייה של השנה (11), MVP בסדרת הגמר בספרד (01).
דבר בלתי רגיל: הלא אמריקאי היחיד בהיסטוריה שזכה בתואר רוקי השנה ב-NBA.
ב-100 מילים: אחד משחקני הפנים הטובים ביותר ב-NBA בשנות האלפיים. משחק גב משובח, קליעה מצוינת מחצי מרחק ואינטיליגנציה הגנתית גבוהה במיוחד. תמיד היה גבוה ורזה עם מוטת ידיים אדירה.
הכוכב הכי גדול בתולדות ממפיס, שעבר בטרייד מפוקפק ללוס אנג'לס ב-2007 והיה לעזר כנגדו של קובי בראיינט בשתי האליפויות האחרונות של המועדון. האיש המרכזי בתור הזהב של הכדורסל הספרדי, שכל פעם מחדש הקריב את גופו לנבחרת. משתתף קבוע באירועי צדקה ונדבן לא קטן. נכון ל-2014 הוא כבר לא השחקן הכי טוב במשפחה, אבל היסטורית עדיין כן. מצא הקיץ בית חדש בשיקגו ויקווה להשיג טבעת נוספת, בשאיפה אולי להתברג גבוה יותר ברשימה הזו.
פאו גאסול – טופ 10 בלייקרס
4 – ארווידאס סאבוניס – סאבאס / מפלצת עם שפם
סטטיסטיקה: בנ.ב.א: 17.8 נק', 10.6 ריב', 3.1 אס', 50% מהשדה.
תארים קבוצתיים: יורוליג עם ריאל מדריד (95), 3 אליפויות בריה"מ (ז'לגיריס קובנה, 85-87), 2 אליפויות ספרד (94, 93), גביע ספרדי (93).
תארים בנבחרת: זהב אולימפי (עם בריה"מ 88), אליפות העולם (עם בריה"מ), אליפות אירופה (95 עם בריה"מ). כסף ביורובאסקט (86), פעמיים ארד אולימפי (92, 96), כסף ביורובאסקט (95).
תארים אישיים: פעמיים שחקן השנה באירופה, MVP בפיינל פור 95, MVP של העונה ביורוליג 2004 (עם ז'לגריס), פעמיים MVP בליגה ספרדית, חמישיית הרוקיז' של השנה בנ.ב.א (96).
דבר בלתי רגיל: כשנבחר, היה לכדורסלן הגבוה אי פעם שנכנס להיכל התהילה.
ב-100 מילים: כשאלוהים נתן לגדול שחקני בריה"מ בכל הזמנים 221 ס"מ באורך, הוא גם נתן לו 221 ס"מ של מוח. הסנטר החכם ביותר בהיסטוריה של המשחק. נקודה, סוף פסוק. גרסה מודרנית ומשוכללת של טקצ'נקו האיום.
אם לא היה מחכה 10 שנים ומגיע ל-NBA בגיל 31 ועם ברכיים גמורות, יכול היה להיות בין 10 הסנטרים הגדולים בכל הזמנים, אבל גם בגיל הזה, כשבליגה מככבים רובינסון, אולאג'ואן, שאקיל ויואינג – הסתכל להם בלבן של העיניים והיה גדול כמוהם. לפחות.
היה תופס את הכדור כאילו היה פינג פונג. ביל וולטון אמר עליו שהוא "לארי בירד בגובה 2.21 מ'". המסירות שלו מאחורי הגב היו קסומות לענק כזה, ההוק שוט הקטן שלו היה הרסני. תמונה שלו מזיע במדי נבחרת בריה"מ עם שפם – תעיר אתכם בלילה מסיוטים.
האיש מאחורי השפם
3 – טוני פארקר – הצרפתי הקטן גדול
סטטיסטיקה: בנ.ב.א: 17.1 נק', 6 אס', 3 ריב', 49.5% מהשדה.
תארים קבוצתיים: 4 אליפויות NBA עם סן אנטוניו (14, 07, 05, 03).
תארים בנבחרת: אליפות אירופה עם צרפת (2013), כסף (2011) וארד (2005).
תארים אישיים: MVP בסדרת הגמר של 2007, 6 פעמים אולסטאר, 3 פעמים בחמישיית העונה השנייה, חמישיית הרוקיז של העונה, MVP ביורובאסקט 2013.
דבר בלתי רגיל: האירופי הראשון שזכה בתואר ה-MVP של סדרת גמר NBA.
ב-100 מילים: אם לא ההילה סביב הבחור שנמצא במקום השני, סביר להניח שהיינו רואים את פארקר מקום אחד למעלה. יש הסבורים שהוא צריך להיות אפילו שני מקומות למעלה.
הגיע ל-NBA כבחירה מספר 28 של הספרס ב-2001, והפך לחלק מרכזי בקבוצה שזכתה ב-4 אליפויות. בשנים האחרונות הוא-הוא הכוכב הגדול של הקבוצה. אם ניקח שקלול של העשור האחרון, פארקר הוא הרכז הטוב בליגה. מעולם לא פחד להיכנס לצבע. עוד שנה-שנתיים בטופ, וסביר להניח שהוא ייכנס לרשימת 10 הרכזים הגדולים בהיסטוריה.
ועם כל הישגיו ב-NBA, רגע השיא הגיע בשנה שעברה בסלובניה, אז הצליח סוף סוף לסחוב נבחרת שלמה על הגב, נבחרת בינונית ביותר, לזכייה באליפות אירופה. הטעות היחידה בקריירה שלו: הבגידה והגירושים מאווה לונגוריה.
המהלכים הגדולים בקריירה - טוני פארקר
2 - דראזן פטרוביץ' – מוצארט של הכדורסל
סטטיסטיקה: בנ.ב.א: 15.4 נק', 2.4 אס', 43.7% ל-3. בנבחרת: 21.9 נק' בממוצע.
תארים קבוצתיים: 2 גביעי אירופה (ציבונה 86, 85), אליפות יוגוסלביה (85), 3 גביעי יוגוסלביה (88, 86, 85), אליפות ספרד (89, ריאל מדריד), גביע ספורטה (89, ריאל מדריד), גביע ספרדי (89).
תארים בנבחרת: עם יוגוסלביה: אליפות העולם (90), אליפות אירופה (89), כסף אולימפי (88), ארד ביורובאסקט (87), ארד באליפות עולם (86), ארד באולימפיאדה (84). עם קרואטיה: כסף (92).
תארים אישיים: MVP באליפות העולם 86, מצטיין אליפות אירופה 89, 4 פעמים שחקן השנה באירופה. נבחר לחמישייה השלישית של העונה ב-NBA ב-1993.
דבר בלתי רגיל: בגמר גביע ספורטה 1989, מול קאזרטה ואוסקר שמידט הגדול, קלע 62 נק' מתוך 117 – וכל זה בעידן ה-30 שניות. ריאל כמובן זכתה בגביע. פעם אפילו קלע 112 נק'.
ב-150 מילים: האגדה שלא סופרה במלואה. הפנים של הכדורסל האירופי לעולם ועד. קלע 44 על מכבי, 59 על הפועל, 51 על לימוז', 45 על מילאנו והרשימה נמשכת. היה הכוכב הכי גדול של תור הזהב של נבחרת יוגוסלביה בסוף שנות ה-80. היה מסיים עונות בציבונה עם 34 נק' בממוצע ומעלה.
הגיע ל-NBA ב-1989 לפורטלנד וחווה על בשרו את קשיי ההתאקלמות של אירופים בארה"ב, אפילו אם אתה האירופי הכי טוב. הצליח בעונה וחצי האחרונות בניו ג'רזי לפרוץ סוף-סוף, לתת הצגות מול מייקל ג'ורדן וקלייד דרקסלר, לקבור 44 נק' על הראש של יוסטון ולהפוך לאירופי הראשון שהופך לכוכב אמיתי ב-NBA.
שבר מחסומים שנראו היה בלתי ניתנים לשבירה. קלע יחיד מסוגו, לוחם קשוח ו-ווינר לא נורמלי. אהב את המשחק יותר מכל דבר בחייו. כל דבר. היה מגיע שעתיים לפני כולם לאימון ועוזב שעה אחרי כולם. כנראה הסמל הקרואטי הכי גדול אי פעם. ב-1993 נהרג בתאונת דרכים טראגית בגרמניה. לאיזה גבהים יכול עוד היה להגיע, לעולם לא נדע. המייקל ג'ורדן של אירופה.
פנו לעצמכם שעה ו-20 וצפו בסרט המרגש על פטרוביץ' ודיבאץ'
1 – דירק נוביצקי - הג'רמינייטור
סטטיסטיקה: 22.6 נק', 8.2 ריב', 2.6 אס', 38.1% מהשלוש, 47.5% מהשדה, 87.7% מהעונשין.
תארים קבוצתיים: אליפות נ.ב.א (2011, דאלאס).
תארים בנבחרת: ארד באליפות העולם (02), כסף באליפות אירופה (05).
תארים אישיים: MVP של העונה (07), MVP סדרת גמר (11), 12 פעמים אולסטאר, 4 פעמים חמישיית העונה, 5 פעמים החמישייה השנייה של העונה, 3 פעמים החמישייה השלישית, אלוף השלשות של האולסטאר, MVP באליפות העולם (02), השחקן המצטיין ביורובאסקט 2005.
דבר בלתי רגיל: השחקן היחיד בהיסטוריה שסיים עונה מלאה עם יותר מ-150 שלשות ומעל 100 חסימות. מחזיק בשיא כל הזמנים בקליעות מוצלחות מהעונשין במשחק פלייאוף (24).
ב-150 מילים: אם דראזן פטרוביץ' פתח את הסכר, דירק נוביצקי הוא הגל הגדול שהגיע ושטף את הכל. תופעת טבע בגובה 2.13 שהפכה לשחקן כדורסל כמעט מושלם. מכדרר מצוין, קולע משלוש, זריקת הנפילה שלו לאחור בלתי ניתנת לעצירה, חודר מעולה. אחד הקלעים הגדולים בתולדות הליגה, ואחד מחמישה בלבד שסיימו עונה עם 50-40-90 באחוזים (שדה, שלוש, עונשין).
נוביצקי הוא ההוכחה שכישרון מולד זה לא הכל. המאמן האישי שלו מגיל 16, הולגר גשווינדר, לקח את הנער הארוך, רזה וגמלוני הזה ועבד איתו שעות על גבי שעות על כל מגוון התרגילים. היה מחזיק אותו ברצועה בזמן שהוא רץ, שם משקולות ברגליים בזמן שהוא זורק, משליך עליו כדורים בזמן שהוא מכדרר. שנים של עבודה הפכו אותו לאירופי היחיד שזוכה בתואר השחקן המצטיין של העונה.
הילד שנבחר במקום ה-9 בדראפט 1998 והוחלף בטרייד עם אחד, רוברט טיילור, הפך משחקן מגושם בעונה הראשונה שלו, ובכלל בתחילת הקריירה, לאחד הכלים ההתקפיים הגדולים בתולדות הליגה. נחשב שנים רבות ללוזר, אבל ב-2011 הוביל את דאלאס לאחת האליפויות המרגשות של השנים האחרונות. גרמני בכל רמ"ח איבריו שהיה מגיע מדי קיץ להוביל על כתפיו את הגרמנים להישגים. אחד מ-10 הפאוור פורוורדים הגדולים אי פעם. השחקן הלבן השני הכי גדולי אי פעם.
אוהבים דירוגים? NBA? עמוד הטוויטר של שרון דוידוביץ'
לפנייה לכתב/ת 
