חמאס עושה שריר
למרות הטון המתון שהשמיעו הפלגים הפלסטיניים בשישי במו"מ בקהיר, למחרת זה השתנה. הסיבה: הם לא קיבלו דבר בהצעה המצרית וחייבים להפגין קשיחות כדי לרשום הישג. וישראל? היא תעדיף כניסה קרקעית על פני מלחמת התשה
במהלך סוף השבוע השתנה טון ההצהרות הפומביות של המשלחת הפלסטינית לשיחות ההסדרה בקהיר. לא רק חמאס - גם דוברי הג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני וגם אנשי אבו מאזן, שהביעו אופטימיות ביום שישי, שינו את הטון במהלך השבת. כעת הם אומרים שההצעה המצרית אינה נראית להם ואף מאיימים לא להמשיך בהפסקת האש אחרי יום שני ולפתוח במלחמת התשה נגד ישראל.
היום מתחדש המשא ומתן בקהיר, משעל מקשיח עמדות
התפנית הזאת בהצהרות נובעת משתי סיבות: האחת היא שחמאס וכמוהו הפלגים הפלסטיניים העזתיים האחרים לא קיבלו דבר בהצעה המצרית שהוגשה להם, שלא יכלו לקבל לפני מבצע "צוק איתן". למעשה, ההצעה המצרית היא הבנות "עמוד ענן" משופרות - בתוספת משכורות לפקידות האזרחית של ממשל חמאס - שאותן הציעה להם ישראל בתיווך שליח האו"ם רוברט סרי, חודש לפני שהחלה המערכת הצבאית.
לכן, חמאס והפלגים הפלסטיניים האחרים צריכים להפגין קשיחות במשא ומתן, שתיצור רושם שהם השיגו הישג נכבד בזמן שבמציאות הם לא קיבלו מישראל דבר כתוצאה מהלחימה ואילו ממצרים הם מקבלים רק את פתיחת מעבר רפיח בפיקוח פלסטיני וכנראה גם אירופי. זו לא "הסרת המצור" שהפלסטינים הצהירו עליה כעל היעד העיקרי למבצע. יש בהחלט אפשרות שהפלסטינים לא יסכימו להצעה המצרית במשא ומתן שייפתח מחר, ויעדיפו הפסקת אש דה-פקטו על פני קבלת ההצעה המצרית שאינה פותרת להם דבר.
מעבר רפיח סגור כעת וכנראה יישאר סגור עוד זמן רב. חמאס נמצא במצוקה קשה כעת מכיוון שההנהגה העזתית של הארגון חשה מחויבות וצורך להקל את מצוקת האזרחים ולאפשר להם להתחיל בשיקום חייהם ובשיקום ההריסות. הם אינם יכולים לעשות זאת כל עוד אין הפסקת אש פורמלית והאש עלולה להתלקח. הם מאיימים אמנם במלחמת התשה על ישראל, אבל יודעים שמלחמה כזאת תגרום אצלם לסבל ואולי אפילו למרד בקרב האוכלוסייה האזרחית.
הסיבה השנייה להקשחת העמדות נוגעת במפגשים שהתקיימו בסוף השבוע עם חאלד משעל בקטאר. ראש הלשכה המדינית של חמאס, הנהנה מהמנעמים בדוחא, לא רצה מלכתחילה את הפסקת האש הנוכחית ורצה לנהל משא ומתן תחת אש, בתקווה ובהנחה שהציבור המתבכיין בישראל ילחץ על הממשלה ועל נתניהו להיכנע לדרישותיהם.
משעל מחזיק בעמדתו ואף הצליח להשפיע גם על המשלחות הפלסטיניות למשא ומתן עם מצרים להפגין עמדה קשוחה ואף לאיים במלחמת התשה על ישראל. חאלד משעל היה ונשאר הגורם העיקרי להקשחת עמדות הפלסטינים ולהעלאת הדרישות המפליגות שלהם. כך זה גם עכשיו כפי שהבהיר היום בראיון שהעניק לרשת "אל-ג'זירה", שבו הבהיר כי חמאס לא יוותר על נמל ועל שדה תעופה.
התפישה הישראלית
ישראל במשחק הזה עושה שני דברים: מנהלת מגעים עם המצרים כדי להבטיח שחמאס לא יוכל להתעצם מחדש ולשקם את הזרוע הצבאית שלו גם אם מעבר רפיח ייפתח על ידי המצרים. ישראל גם הבהירה שעל נמל ושדה תעופה בעזה אין על מה לדבר אלא בעתיד הרחוק, וגם זה רק אם הפלסטינים יסכימו למסור את הנשק הכבד שברשותם, כלומר רקטות ומרגמות כבדות ולמסור את מפת המנהרות שחפרו.
זה כאמור בטווח הרחוק. בטווח הקצר ישראל בעצם מנהלת את המשא ומתן עם המצרים כדי לוודא שהפיקוח במעבר רפיח ייעשה לא רק בידי אנשי אבו מאזן אלא גם בידי אירופים. ביום שישי החליטו שרי החוץ של האיחוד האירופי שהם מציעים לשלוח את אנשיהם לפקח על מעבר רפיח (כפי שכבר היה אחרי ההתנתקות) וגם הם מוכנים לאמן את אנשי אבו מאזן שיתפרסו, אם יוחלט כך, לאורך גדר המערכת עם ישראל ולאורך ציר פילדלפי. ישראל מקדמת הצעות אלה בברכה גם מפני שהיא מעוניינת להחזיר את אבו מאזן לרצועה וגם מפני שהאירופים ידועים כמפקחים שאי-אפשר לשחדם.
בנוסף לכך, מתנהל משא ומתן עקיף, באמצעות המצרים, בין ישראל לפלגים הפלסטיניים העזתיים על מנגנוני היישום של ההבנות החדשות. זאת באופן שלא יאפשר לחמאס ולג'יהאד האיסלאמי לנצל את ההסדרה לצורך התעצמות מחדש.
התפישה הישראלית ברורה:
השקט יישמר באמצעות ההרתעה שהשיגה ישראל במהלך המבצע. אם השקט לא יישמר, ישראל תפעל בכוח ובעוצמה ולא תאפשר את שיקום הרצועה עד שתשוקם ההרתעה. ייתכן אפילו שיידרש כיבוש חלק מרצועת עזה כדי להשיג הרתעה יציבה ועמה שקט ארוך שנים.
מניעת התעצמות באמצעות הריסת מנהרות ההברחה על ידי המצרים ברפיח באמצעות פיקוח הדוק על המעברים מישראל ועל מעבר רפיח ממצרים ופיקוח על פרויקטים בתוך הרצועה על ידי אירופים ואנשי אונר"א, שימנעו שימוש במלט ובחומרים אחרים לצורכי התעצמות של החמאס ובניית רקטות וחפירת מנהרות.
מניעת כל הישג מדיני ותעמולתי מחמאס באופן שלא יאפשר להם לחזק את מעמדם ברחוב הפלסטיני וגם לא בזירה הבינלאומית. בעניין זה יש שותפות אינטרסים בין מצרים לישראל, וניכר שהמצרים - בלי שום בקשות מיוחדות מצדנו - דואגים שלחמאס לא יהיה שום הישג מדיני או אחר כתוצאה מהלחימה.
ההערכה כעת היא שלמרות שחמאס לא יקצור שום הישג, הוא ישמור על הפסקת אש גם בלי הסכם הסדרה פורמלי. ישראל מוכנה גם למצב כזה, ורק בהירה לחמאס שאם יפתח באש - התגובה הישראלית תהיה קשה ותהיה מיועדת להשיג הרתעה יציבה ולכן לא תהיה פרופורציונלית. מלחמת התשה לא מקובלת על ישראל והיא תעדיף כניסה קרקעית מחודשת לעזה על פני ניהול מלחמת התשה שלא תאפשר לתושבי הדרום לחזור לקיבוצים, למושבים ולערים בנגב המערבי.
לפנייה לכתב/ת 
