ילדים עולים להורים ביוקר, גם בגיל 40

המלחמה היומיומית ביוקר המחייה בקרב צעירים וסטודנטים בכלל, ושל זוגות צעירים בפרט, הולכת ומתעצמת. השכר נשחק ואינו מדביק את קצב עליית המחירים; זוגות צעירים שעובדים מתקשים לקיים חיי משפחה; סטודנטים שמחויבים לשלב לימודים עם עבודה בכדי לממן את לימודיהם ומחייתם - כורעים תחת המעמסה; ועוד לא דיברנו על מחירי הדירות הגבוהים, או על גובה דמי השכירות לאלה שידם אינה משגת לרכוש דירה משלהם.

• ההאטה מתגברת: המשק צמח ב-1.7% בלבד
• מה יותר חשוב: דירה קרובה להורים או לעבודה?
• סקר: צעירים עוברים דירה כל שנה וחצי
  

אז כיצד בכל זאת מתקיימים הצעירים? כאן נכנס לפעולה "הסיוע ההורי" המהווה כמעין רשת בטחון לאותם צעירים ברי המזל. במציאות הישראלית ההורים הופכים למקור עזרה משמעותי, בשל שילוב בין שני גורמים: 1. המגמות הכלכליות-חברתיות במדינה; 2. התמורות במבנה המשפחה - כגון נישואים בגיל מאוחר יותר, לצד העלייה בתוחלת החיים והעלאת גיל הפרישה.

תמורות אלה במבנה המשפחה הובילו לשתי מגמות עיקריות: הראשונה באה לידי ביטוי בכך שלילדים יש ציפיות, והם חשים הצדקה לדרוש עזרה מהוריהם. המגמה השנייה מתבטאת בכך שההורים חשים מחויבות לעזור לילדיהם, ולרוב הם אף חדורי מוטיבציה לעשות כן.

לפיכך, העזרה והתמיכה ההורית באה לידי ביטוי בעזרה כלכלית - כספית או בעלת שווי כספי. קודם כל מדובר בעזרה כספית במלוא מובן המילה - כמו מתן כספים, הלוואות, ירושות, נכסים, או סיוע ברכישת מוצרים ושירותים שונים. כמו כן, מוכנים ההורים להשקיע זמן ומאמצים פיזיים כדי להעניק סיוע שווה כסף, החוסך לילדיהם הוצאות כספיות שונות - כמו טיפול בנכדים, עזרה במטלות יומיומיות ועוד. ממחקרים שהשוו את ישראל למדינות רווחה אחרות עולה, שבישראל קיימות נורמות חזקות המדגישות סולידריות ומחויבות משפחתית.

55% מהסטודנטים נתמכים ע"י ההורים

מחקרים שנעשו בשנים האחרונות גילו כי 55% מהסטודנטים מקבלים סיוע כספי מהוריהם, כ-80% מהזוגות הצעירים לא יכולים לרכוש דירה ללא סיוע מההורים, כ-25% מבני הגילאים 40-30 מקבלים סיוע כספי מהוריהם באופן קבוע, ואף 70% מן הצעירים אשר רכשו דירות נאלצו להיעזר כלכלית בהוריהם.

בנוסף, בסקר שנערך ע"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נמצא ש-56% מהסבים והסבתות דיווחו שהם מסייעים לילדיהם בטיפול בנכדים, בכדי לאפשר להם לטפח קריירה, להתמודד עם קשיי המחייה ולטפח את ההישגים המשפחתיים. עוד נמצא במחקרים שנעשו, כי ככל שיש להורים יותר ילדים כך תמיכתם הכספית והמעשית פוחתת, וככל שהמצב הסוציו אקונומי של ההורים טוב יותר, כך עולה הסיכוי שהם יתמכו בילדיהם.

בעקבות התופעה נערך מחקר וסקר בהנחייתי "במרכז האקדמי כרמל", ע"י ארבעה סטודנטים משנה ג' (רייזר, בן עוז, הראל וקשינבסקי) מבית הספר למנהל עסקים במגמת שיווק. מטרת המחקר הייתה לבחון את התופעה בכלל, תוך כדי בחינת הקשר בין גובה ההכנסה של ההורים לבין שיעור התמיכה הכספית בילדיהם. בנוסף בדק המחקר את הקשר בין גיל הילדים לבין גובה התמיכה הכספית, וזאת לאור מחקרים שנערכו בעבר ומצאו כי ככל שגיל הילדים עולה, כך התמיכה הכלכלית מצד הוריהם יורדת. עוד בדקו הסטודנטים האם קיימים הבדלים בגובה התמיכה הכספית החודשית לפי אזור המגורים של ההורים?

סכומים גבוהים לילדים בגיל מבוגר

במחקר השתתפו 600 נחקרים, כולם הורים שגילם נע בין 44-77, יהודים, רובם עובדים (91%) ומזוהים עם מעמד הביניים, לרוב חילונים (93%) שגילאי ילדיהם בשנות העשרים והשלושים. יש לציין כי 90% מבני הנחקרים עובדים, 74% מהם נשואים ו-19% מהם נמצאים בזוגיות.

ממצאי המחקר מצאו קשר חיובי בין רמת השכר של הורים לבין גובה התמיכה החודשית הניתנת לילדיהם: ככל שרמת השכר של ההורים גבוהה יותר, כך התמיכה החודשית לילדיהם גבוהה יותר, ולהיפך. הממצא נתפס כהגיוני, מאחר שהורים ממעמד סוציו-אקונומי גבוה יכולים להרשות לעצמם העברות כספיות גדולות יותר. לעומת זאת, הורים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך אינם יכולים להרשות לעצמם לתמוך בילדיהם באופן כספי, אך לרוב הם מקדישים לילדיהם זמן רב ומשמעותי הבא לידי ביטוי בסיוע ברגעי משבר, במטלות הבית ובטיפול בנכדיהם.

לגבי הקשר בין גיל הילד לבין גובה התמיכה הכספית נמצא, כי הורים מוציאים סכומים גבוהים יותר באופן מובהק על ילדיהם בגילאים מבוגרים יותר (עד גילאי 40 לעומת גילאי 20-30) שבאים לידי ביטוי בסיוע במגורים, במימון חתונה, בהחזר הלוואות, ברכישת מוצרים ונכסים ועוד.

מדובר בתופעה הסותרת מחקרים שנערכו לפני מספר שנים, וקבעו כי ככל שגיל הילדים עולה התמיכה הכלכלית ע"י הוריהם דווקא יורדת. לחיזוק ממצא זה נמצא עוד כי הורים מוציאים סכומים גבוהים יותר באופן מובהק על מימון שכר לימוד לילדים בגילאים מבוגרים יותר, מעל גיל 30, מאשר על שכר לימוד ךילדים בגילאי 30-20.

עוד גילה המחקר הבדלים בגובה התמיכה הכספית, לפי אזור מגורי ההורים. לפי הממצאים, התמיכה החודשית הממוצעת בקרב נחקרים עירוניים היתה נמוכה באופן מובהק בהשוואה לממוצע התמיכה החודשי בקרב נחקרים לא עירוניים (תושבי יישובים קהילתיים, כפרים וקיבוצים).

לסיכום ניתן לומר כי לאור העלייה בתוחלת החיים במקביל להעלאת גיל הפרישה לפנסיה, יכולים הורים לתמוך בילדיהם מבחינה כספית, כאשר הם נמצאים עדיין במעגל העבודה. מגמה זו מתחזקת לנוכח מגמות חברתיות כמו נישואין בגיל מאוחר יותר, הגורמים לכך שהסיוע המשפחתי נמשך לאורך תקופה ארוכה יותר מבעבר.

הכותב, ד"ר יוסי מלמד, הוא ס.דיקן למנהל עסקים במרכז האקדמי כרמל חיפה