"אקסטנט": של מי התינוק הזה?

זוז הצידה, תינוקה של רוזמרי, יש תינוק מלחיץ חדש בעיר, והפעם – הוא מגיע מהחלל. סדרת המד"ב המדוברת "אקסטנט", מבית היוצר של סטיבן ספילברג ורשת CBS, עוקבת אחר סיפורה של האסטרונאוטית מולי וודס, בכיכובה של האלי ברי. הגיבורה שבה לביתה בכדור הארץ לאחר יותר משנה במשימת סולו בחלל החיצון על גבי החללית "שרפים" (מלאכים בתנכ"ית, כמובן), כשהיא נושאת ברחמה תינוק אינטרגלקטי – ללא שום זיכרון או אפילו תיעוד מצילומי החללית שיסביר איך בא תינוק ליקום.

ביקורות טלוויזיה נוספות:

נפרדים מ"דם אמיתי"

"הנגיף": את הערפד הזה כבר ראינו

גידי ואהרוני: שני חברים יצאו לדרך 

בפרק הפתיחה, האיטי למדי אך עשוי היטב ששודר אתמול (שבת) ב-HOT, מסתגלת וודס לחזרתה לכדור הארץ, ומנסה להתחבר מחדש לבעלה ולאית'ן המקריפ, אנדרואיד קטן - לא בדיוק מהזן של הסמארטפון, אלא רובוט של ממש שפיתח הבעל ג'ון (גוראן ויזנצ'יק הזכור מ-ER ומהקליפ ההוא של מדונה), ומשמש כ"בנם" של בני הזוג. וודס היא עקרה, ולאחר שנודע לה על ההיריון המפתיע, היא מבקשת מהרופא לשמור על המידע בסוד עד שתצליח להבין כיצד התעברה, ולענות על שאלת מיליון הפזוס: מה לעזאזל יש לה בבטן?

"אקסטנט". הפרק הראשון לא מצליח לרתק

ההתלהבות בהוליווד מהתסריט שכתב ל"אקסטנט" מיקי פישר, תסריטאי אלמוני עד אותו רגע, הביאה לאחת ממלחמות הבידינג הגדולות בהיסטוריה הקצרה של התעשייה. העניין בתסריט היה כה גדול שכדי לזכות בסדרה, הבטיחה הרשת להפיק מראש עונה ראשונה מלאה ולא רק פרק פיילוט כנהוג. רוחו של ספילברג, המשמש רק מפיק ולא במאי הפעם, מורגשת, והשפעות של עבודתו הקודמת בז'אנר - מ"אי.טי" ועד "AI: אינטיליגנציה מלאכותית", כמו גם מחוות ליצירות מד"ב אחרות כמו "סולאריס" ו"2001: אודיסיאה בחלל", ניכרות ב"אקסטנט", בעיקר בקצב האיטי ובניקיון הוויזואלי.

ייתכן שהסדרה והופעתה של האלי ברי מגיעות בהמשך להצלחה של סנדרה בולוק, שזכתה למועמדות לאוסקר על תפקידה כאמא-אסטרונאוטית גם כן בסרט "כוח משיכה" של אלפונסו קוארון. יש הרבה קווי דמיון בין שתי הדמויות הנשיות, וכך גם בין הההתנהלות האיטית של העלילות, שלא מצליחות לרתק או לרגש באמת. עם זאת, תצוגת המשחק של בולוק היתה בעיקר טכנית ואפילו פתטית בקטעים שבהם נדרשה ללחוץ על בלוטות הרגש. לוודס, לעומת זאת, יש סיכוי להפוך לגיבורה משמעותית יותר בזכות האיפוק והמשחק של ברי ובזכות העומק שמאפשרת סדרה לעומת סרט, שהסיבה היחידה לקיומו היא אפקטים מגניבים.

האלי ברי. דמות עם פוטנציאל

בעיה עיקרית, לפחות בפרק הפיילוט, היא העובדה שעתידה של הסדרה אינו ידוע מעבר לאותה עונה ראשונה, ותלוי בנתוני הרייטינג שלה. כלומר פתרון התעלומה אינו מובטח מצד אחד, אבל אינספור רמזים, שלאו דווקא מספקים תשובות, כמעט מובטחים מצד שני. בדיוק אותה תכונה שהפכה את "אבודים", "גיבורים" וסדרות מד"ב ומסתורין רבות כל כך בעבר, מאוצרות מרגשים בהתחלה, למטלות שבועיות מעצבנות של ממש, שננטשו בדרך על ידי רבים. כמה חבל שאי אפשר לעשות לסדרות אולטרסאונד.