החרם הרוסי על המערב - ההזדמנות ישראלית

בימים האחרונים, הודיעה רוסיה, בתגובה לעיצומים שהטילו מדינות המערב על מוסקבה בשל מעורבותה בנעשה באוקראינה, כי היא תחרים ייבוא סחורות ובעיקר מוצרי מזון מארצות הברית, קנדה, אוסטרליה ומדינות האיחוד האירופי. ההודעה הדרמטית טומנת בחובה אפשרות לפגיעה כלכלית לא פשוטה עבור יצואנים רבים במדינות המערב המייצאים סחורה במיליארדי דולרים למדינה הגדולה. מנגד, עבור יצואנים ישראליים, ייתכן כי ההודעה של הקרמלין אוצרת בתוכה הזדמנות משמעותית להגדלת הייצוא, בעיקר של מוצרי חקלאות, בשר ודגים במיליוני דולרים.

• מלחמה קרה על הגריל: פוטין סוגר מקדונלד'ס
• גל פשיטות במקדונלד'ס רוסיה: "הכול פוליטי"
• מלחמת התפוחים של פולין נגד פוטין
  

חרם הסחורות הרוסי נרחב וכולל איסור ייבוא של בשר, דגים, פירות וירקות ומוצרי חלב. אנליסטים ברחבי העולם צופים כי בזמן הקרוב יורגש מחסור של מוצרי מזון במדפים ברוסיה, ורוסיה תהיה חייבת לנסות ולהשלים את המחסור באמצעות הגברת הייבוא ממקורות אחרים שלא הוטל עליהם חרם.

בשנת 2013, עמד היקף היצוא הישראלי לרוסיה על 1 מיליארד דולר, כ-1.6% בלבד מכל היצוא הישראלי באותה שנה. לשם השוואה, הייצוא האמריקאי לרוסיה עמד באותה שנה על 11 מיליארד דולר, כאשר 1.3 מיליארד מיוחסים למוצרי מזון בלבד. מכאן, ברור שגם אם היצואנים הישראלים יצליחו לשים את ידם על נתח קטן מעוגת הייצוא האמריקנית – הרי שמדובר בפוטנציאל צמיחה אדיר של מאות מיליונים.

אשר להיקף שוק הייצוא האירופאי, הרי שבשנת 2013 בלבד עמד היקף היצוא של מדינות האיחוד לרוסיה על 119.8 מיליארד אירו, ובשנת 2012 עמד על 123 מיליארד אירו. מתוך סך היצוא השנתי, בין 15 ל-16 מיליארד אירו בשנה מיוחסים למוצרי מזון, ומתוכם כ-2 מיליארד דולר מיוחסים לפירות ולירקות.

בהתחשב בסוג ובטיב הסחורות שישראל ידועה בייצואן, דומה ששוק הסחורות הישראלי יוכל להשתלב באופן טבעי כתחליף, ולו חלקי, לשוק הסחורות האירופאי. כלומר, גם כאן מדובר בהזדמנות משמעותית ליצואנים ישראליים לפרוץ את גבולות הייצוא שלהם, להגדיל את אחיזתם בשוק הסחורות העולמי, ו"לגזור קופון" מסיטואציה מדינית-בינלאומית.

חלון ההזדמנויות עלול להיסגר

יחד עם זאת, חשוב לציין כי בשנת 2012, הצטרפה רוסיה לארגון הסחר העולמי (WTO), וכפועל יוצא הוכפפה להסכמים השונים של הארגון. בשל כך, רוסיה אינה יכולה לנקוט בפעולה של חרמות, סנקציות, ודרישות מפלות כלפי היבוא, שאינן מותרות על פי הסכמי ארגון הסחר העולמי. ארגון הסחר העולמי הוא גוף בעל יכולות ביצוע ואכיפה אפקטיביות, והערכאות המשפטיות של הארגון מוסמכות לאשר למדינות הנפגעות מצעדי רוסיה לנקוט בצעדי ענישה משלהן כלפיה.

השתלשלות אירועים זו עומדת בניגוד מוחלט לרצונה של רוסיה להשתלב בכלכלה העולמית, ובניגוד לתכלית בגינה הצטרפה לארגון הסחר עולמי. כך, במידה ויופעל לחץ של ארגון הסחר העולמי על רוסיה, עלול להיסגר חלון ההזדמנויות של יצואנים ישראליים להיכנס בנעליהם של היצואנים האמריקניים או האירופאים.

אז מהי בכל זאת עצתנו ליצואנים הישראלים? לאור העובדה שבשלב הנוכחי קשה להעריך עד מתי ינקוט הממשל הרוסי בסנקציות נגד המוצרים מהקהילייה האירופית ומארה"ב, מוצע ליצואן הישראלי להיערך לשתי אפשרויות - סיום מהיר של הסנקציות או מנגד - הימשכותן.

בהתאם לכך, מומלץ ליצואן לדרוש, מצד אחד, תשלום מראש עבור הסחורה, או שימוש באשראי דוקומנטרי (מסמך התחייבות של בנק לשלם ליצואן במועד שנקבע סכום מסוים, כנגד מסמכים שמוכיחים משלוח של סחורה). מומלץ לנקוט בצעדים אלה בכל מקרה כשעוסקים בסחר עם רוכשים מרוסיה, מחשש שמא הסנקציות יסתיימו והלקוח ירצה להשתחרר מהעסקה.

בנוסף, מומלץ להיקשר לחוזה אספקה ארוך טווח. זאת, על מנת להבטיח השתתפות בעסקאות עתידיות מול הקונה, הן במקרה של סיום הסנקציות, והן לצורך כינון היחסים החוזיים לתקופות ארוכות.

מעבר לכך, בהתחשב בעובדה כי היצוא הישראלי לרוסיה מתמקד בעיקרו בתחום הפירות והירקות, נראה שחלון ההזדמנויות המיידי נמצא בתחומים אלו. הואיל וכך, מומלץ ליצואנים שמעוניינים להיכנס לתחום היצוא לרוסיה, לשים לב לדגשים מיוחדים השייכים לתחום יצוא המוצרים המתכלים.

בין הדברים עליהם כדאי להקפיד: דאגה לביטוח מקיף ככל האפשר, צירוף מד רישום טמפרטורה עצמאי למשלוח, כדי להימנע מוויכוח על טיב ההובלה בקירור, קביעה מראש של משרד שמאים מוסכם במקרה של מחלוקת בין הצדדים, וקביעת דד ליין קשיח להגשת תלונות על טיב הסחורה מצד הקונה, שלאחריו לא יתקבלו טענות. בהצלחה.

הכותב הוא מומחה בדיני יבוא, יצוא וסחר בינלאומי ממשרד גולדפרב זליגמן