"מאזינים" לקולות הדגים: מקצוע נכחד
המים המלזיים אינם מכילים רק את שרידי טיסה MH370 שצלל למצולות. לפי הארון מוחמד, ניתן לשמוע בהם את קולות הדגים, המסייעים לו בתפיסתם ברשת. אך מקצועו כ"מאזין לדגים" הולך ונכחד. אז כיצד נדע איך נשמע דג?
כשיד אחד מחזיקה בדופן הסירה, הארון מוחמד צולל אל תוך המים. מיד נפקחות לרווחה עיניו ואוזניו והוא "מאזין" לקולות הדגים הנובעים מהמעמקים הכחולים. הארון הוא אחד מ"מאזיני הדגים" האחרונים במלזיה.
עוד חדשות בעולם :
הילד היתום בנעלי רה"מ. הווזיר של ארדואן
לא בדיחה: ברק אובמה רץ בבחירות בברזיל החלימו מאבולה ויצאו מבידוד: "יום של נסים"
במדינה הדרום-מזרח אסייתית מעריכים כי הוא ובנו המתלמד הם האנשים היחידים העוסקים באופן פעיל באמנות המסתורית והנכחדת הזו. "כשאתה מאזין, זה כמו להסתכל דרך זכוכית - אתה יכול לראות את המקרל, את הסרדין", אומר הארון (68), שדג כל חייו בלגונות סטיו שבחוף המזרחי של מלזיה.
"אנחנו מחפשים רק גלמה (דג מסדרת הדקראים). גלמה הוא מלך הדגים". "מאזיני דגים" אחרים מתו, פרשו או עברו להשתמש בטכנולוגיות מודרניות לזיהוי דגים בעוד העיסוק המסורתי כמעט ונכחדה לנוכח התפיסות הדלות והתגברות הרעש מתחת לפני הים. מחקרים מראים כי במים המלזיים אבדו 92 אחוזים מהדגה בין השנים 1971 ל-2007 בשל דיג בהיקף מוגזם.
"אי אפשר להעתיק את הטכניקה", טוען הארון. "אתה חייב למקצע את המיומנות וללמוד את מצב המים. המוכרים אומרים לי: 'אם אתה תלך, לא יהיו יותר דגי גלמה'", ששווים פי 10 ממחיר דגים אחרים באותו הגודל.
משהו מסריח וזה לא הדג
הארון, שידוע בכינויו "פּאק הארון" (פּאק הוא כינוי חיבה מלזי שפירושו דוד), מתקשה להסביר כיצד נשמע דג, אך הוא מדמה את הרעש לקול חלוקי נחל נופלים למים. "יש להם קול. לדג הזה יש קול, ולדג אחר יש קול אחר. מישהו חדש לא יודע לזהות בין שיר של דג אחד למשנהו".
הארון וצוותו המונה תריסר בני אדם עשויים לבלות שבוע בים מבלי לשמוע את דג הגלמה, מה שמטיל ספק ביכולות ה"האזנה לדגים" שלהם. אולם מומחים בקולות דגים אומרים כי מלחים מאז ומתמיד שמעו קולות של לווייתנים ודגים.
"צוללנים לא שומעים בדרך כלל כלום משום שנשימתם ופכפוך הבועות שהם מייצרים גורמים לרעש חזק. עם זאת, צוללנים חופשיים, או צוללנים שמשתמשים במערכות נשימה שקטות יותר, יכולים לשמוע טוב יותר", אומר רודני ראונטרי, אקולוג ימי מארה"ב.
"מאזיני דגים" בעבר מתארים טווח רחב של טכניקות, חלקם טוענים כי הם יכולים לחוש בשינויי טמפרטורות המים. עבור הארון, מדובר בחוויה רב-חושית הדורשת שעיניו יהיו פקוחות על העת. "אחרי כמה זמן, זה מרגיש כאילו אתה יכול לראות. אף שהדג רחוק מאוד, אתה יכול לחוש את כיוונו ולנוע לשם. רק כשמתקרבים אפשר לשמוע בבירור את הדג", הוא אומר.
למרות כרסו המשתפלת המשלימה את גזרתו השזופה ושיערו המאפיר המעידים על בגרותו, הארון נותר מלא חיים כשהוא מטפס במהירות אל תוך הסירה וממנה בחיפושו אחרי קולות הדגים.
ברגע שהוא מזהה להקה של דגי גלמה, צוותו - שנשארים מאחור עם מנועים כבויים - נעים קדימה, מורידים רשתות ומכים על צדי הסירה כדי להפחיד את הדגים ישר אל תוך המלכודת. "אתה חושב שאלה דגים טיפשים אבל הם יכולים לראות אותך מגיע. כשהם שומעים את רעש הסירה, הם בורחים. הם בוכים או צועקים לחבריהם לשחות למרחק".
להקשיב לחלל ריק
הארון מספר כי תפיסה גדולה של דגים הייתה קלה יותר כשהיה שפע גדול יותר. אך אחרי עשורים של דיג מופרז, הוא "מאזין" יותר מעשר פעמים תחת השמש המשוונית הקופחת לפני שהוא מצליח לתפוס איזה צליל משירו של דג הגלמה.
המודרניזציה שהביאה עמה שינויים בחול הים, טיפוח מקורות ים מתוקים, מפעלים ודיג באמצעות מכמורת שינו את מי הלגונות באזור, שהיה פעם מערכת אקולוגית עשירה שבמרכזה לגונה שהתפרשה על 14 קילומטרים לצד ים סין הדרומי. מדינת המחוז טרנגאנו מנסה להפוך את האזור לשמורת טבע.
היקף השלל של הארון בלתי צפוי. הממוצע שלו עומד על 2,000 דולרים בשבוע, ואחרי ששילם לכל אנשי הצוות ועל הדלק, התחזוקה והוצאות אחרות, נשאר לו הרבה פחות מכך. "בכל שנה, שיעור הדיג יורד. אבל אני לא טוב בשום דבר אחר, אז אמשיך לעשות את זה", אומר בנו וחניכו זורייני.
מלזיה היא אחת מצרכניות הדגים הגדולות בעולם. חוקרים בתעשיית הדיג אומרים כי האדם המלזי אוכל 56.5 קילוגרמים של
דגים בממוצע בשנה, יותר מהיפני. הממוצע העולמי עומד על 20 קילוגרמים.
מנהל הקרן העולמית לשימור חיות הבר במלזיה דיוניסיוס שארמה אומר כי דיג מופרז מאיים להשאיר את המים המלזיים "עצומים ושוממים". הארגון מזהיר כי ייתכן שלא ייוותרו דגים לאכילה במים המלזיים עד 2048.
למרות הסיכויים הקלושים למצוא דגים אז, זורייני (44) מאמין כי יום אחד יאמן את בניו "להאזין" לדגים. "אני לא רוצה שעיסוק זה ייעלם מהעולם".
לפנייה לכתב/ת 
