בכי מול בית רה"מ: 'זה יכול להיות הילד שלנו'
תושבי עוטף עזה ערכו קבלת שבת מול בית רה"מ בירושלים, ואז הגיעה הידיעה על הרג הילד בעוטף עזה. הם פרצו בבכי: "יש שותפות גורל, כל אחד יכול לדמיין את זה קורה לילד שלו. לא נחזור הביתה, הממשלה מתישה אותנו"
עשרות מתושבי הנגב המערבי הגיעו אחר הצהריים (יום ו') לבית ראש הממשלה בירושלים וקיימו במקום קבלת שבת במחאה על המצב הביטחוני. תושבי הדרום הקימו אוהל מחאה והם דורשים מראש הממשלה בנימין נתניהו להגיע להכרעה שתביא להם ביטחון ושקט ארוך טווח. בזמן שהותם באוהל הגיעו הידיעות על מותו של ילד בן ארבע שנפגע מפצמ"ר במועצה האזורית שער הנגב, והתושבים המוחים - שמורגלים במציאות הפצמ"רים והרקטות מקרוב - קיבלו את הבשורה בהלם.
"אנשים פרצו כאן בבכי", סיפרה ענת חפץ, אם לשני ילדים בני 6 ו-3 המתגוררת בקיבוץ נירים, ששמעה בעודה מול בית ראש הממשלה על הפגיעה הקטלנית בילד בן חמש בדרום. "זה נורא. כל אחד מסתכל על הילד שלו וחושב מה היה יכול להיות. עכשיו כולם מרגישים שאנחנו עם תושבי היישוב שבו נהרג הילד, כי יש שותפות גורל. כל אחד יכול לדמיין את זה קורה לילד שלו או לילד של החבר שלו".
חפץ אמרה כי לדעתה לא תשוב כעת לקיבוץ, בוודאי לא עם הילדים. "מירושלים ניסע צפונה. משעה לשעה אנחנו מנסים להבין לאן מועדות פנינו. האווירה באוהל קשה מאוד, כאילו זה קרה לנו. אנחנו מדברים עכשיו על המקום האישי - מה עושים היום או בעוד שבוע או עם הלימודים של הילדים. יכול מאוד להיות ששוב נראה הרבה קהילות מוציאות את התושבים מהיישוב וזה הדבר הנכון. מתנהלת נגדנו מלחמת התשה, ואני מודה שאנחנו מרגישים בני ערובה. הייתי רוצה אמירות נחרצות יותר מראש הממשלה, שיבוא לנגב לראות איך אנחנו חיים, להסתכל לנו בעיניים ולהגיד לנו מה התוכניות שלו".
עדי במאוי, אב לשלושה ילדים בני שנתיים, 6 ו-8, בא גם הוא מנירים. "מותו של הילד הזה זו התוצאה כשמתחילים לדשדש, כשאין דרך ואין כיוון. זו התוצאה של חוסר התגובה - ילדים מתים. היה צריך לחסל את ראשי החמאס על ההתחלה. זה היה עניין של זמן עד שילד ייהרג. זו התוצאה של מדיניות הממשלה. לחזור הביתה בסוף השבוע אנחנו לא יכולים. אנחנו מתכננים את הלו"ז שלנו עכשיו לפי שעות ולא לפי ימים. לפני שבוע חזרנו ממשמר העמק אחרי שהיינו שם 34 ימים, ועכשיו שוב מדברים על פינוי ואנחנו מחכים להחלטה של הקיבוץ אם מתפנים בהחלטה מסודרת.
"לדעתי מלחמת ההתשה היא של הממשלה נגד האזרחים שלה, כי הממשלה לא עושה כלום בכיוון. אתה מרגיש שהפקירו אותך ושמנסים להתיש אותך. כל הזמן יש הפסקאות אש קטנות, הממשלה מרדימה אותנו. בסופו של דבר חמאס מנהל את המשחק ולא המנהיגים".
שעות לפני כן הגיעו התושבים המוחים לבית ראש הממשלה וכתבו "הפסק לדבר מעל ראשינו על דברים שנוגעים ישירות לביטחון ילדינו ועתידנו". התושבים באו מצוידים בגיטרות ופתחו בשירה.
ענת חפץ מקיבוץ נירים סיפרה: "באנו לכאן כדי להקים מאהל מול בית ראש הממשלה למשך סוף השבוע. כשנסיים אנחנו רוצים לתת לו מכתב. אנחנו קוראים לראש הממשלה לבוא אלינו ולהסביר לנו כיצד הוא מתכוון לפתור את הבעיה הביטחונית שאנחנו סובלים ממנה כבר 14 שנה. כבר כמעט חודשיים לא היינו בבית, חזרנו בהפסקת האש אבל כבר אי אפשר לחיות שם".
לפנייה לכתב/ת 
