הרתעה במקום הכרעה
בהיעדר הסדר מדיני בסכסוך, הרתעה היא עדיין אסטרטגיה מועדפת על פני אסטרטגיה של הכרעה שעלויותיה גבוהות וסיכויי ההצלחה שלה אינם ברורים
בימים אלה של חיפוש הדרך לסיים את סבב העימות הנוכחי בין ישראל לחמאס, כדאי אולי להזכיר לעצמנו מתי, ובאילו תנאים ההרתעה בסכסוך הישראלי-ערבי החזיקה מעמד ומתי היא קרסה וישראל נקלעה לקרבות התשה או סבבי לחימה נוספים.
ישראל נשענה מראשית ימיה על אסטרטגיית ההרתעה מול מדינות ערב. מבחינת ישראל ההרתעה שימשה במידה רבה כחלופה - מוצלחת בדרך כלל - לחוסר יכולתה להשיג הכרעה אסטרטגית ומדינית במלחמות מול מדינות ערב בשל מגבלות בינלאומיות ואי-יכולתה לשלוט במרחב הערבי הסובב אותה. לדוגמה, העשור שבין 1967-1957 לאחר נסיגת צה"ל מסיני נחשב להצלחה בולטת של ההרתעה הישראלית והוא קשור בין היתר לעובדה שישראל נסוגה מסיני ורמת התסכול של היריב העיקרי אז - מצרים - הייתה נמוכה יחסית.
עוד בערוץ הדעות של ynet
דאעש מעזה / מיכאל בר-זהר
אם יעלון ברח, תנו גם לנו / ינון בן דוד, נחל עוז
לעומת זאת, למרות הניצחון המכריע של ישראל במלחמת ששת הימים, השתלטות ישראל על סיני וישיבת צה"ל על גדת תעלת סואץ החסומה גרמה לתסכול רב בצד המצרי ותוך זמן קצר מצאה עצמה ישראל במלחמת התשה מול מצרים, ושלוש שנים לאחר סיומה במלחמת יום הכיפורים. כישלון ההרתעה הישראלית קשור היה למצב שבו מוצא עצמו היריב עם סלידה גבוהה ביותר מהסטטוס קוו.
לחשוב מדינית
מודל חדש לעזה
לב גרינברג
מודל ההפרד ומשול שבנה אריאל שרון בעזה קרס ואין פתרון צבאי. האם למישהו בהנהגה יהיו הכוח, הסמכות והאומץ להוביל מהלך מדיני?
הפעלת אסטרטגיה של הרתעה מול ארגוני טרור ויישויות תת-מדינתיות כגון חמאס ברצועת עזה וחיזבאללה בלבנון מורכבת וקשה יותר לביצוע בהשוואה להרתעה מול מדינות. אולם, ככל שארגון מתבסס ומתנהל בדומה למדינה עם אחריות כוללת כלפי האוכלוסייה, סיכויי ההרתעה להצליח גוברים. במקרה של העימות האחרון יש לזכור שבמסגרת שיקולי העלות-תועלת של חמאס אם לתקוף למרות איומי ההרתעה של ישראל, ובכך להביא לכישלון ההרתעה שלה, חישבו מנהיגיו גם את העלות-תועלת מבחינתם של הימנעות מירי וקבלת המשך הסטטוס קוו הכאוב מבחינתם.
בהיעדר הסדר מדיני בסכסוך, הרתעה היא עדיין אסטרטגיה מועדפת על פני אסטרטגיה של הכרעה שעלויותיה גבוהות וסיכויי ההצלחה שלה אינם ברורים כלל ועיקר. בעימותים הנוכחיים מול חמאס ברצועת עזה וחיזבאללה בלבנון, הבחירה באסטרטגיית ההרתעה עדיפה על כל ניסיון להכריע את המערכה בצורת כיבוש מחדש של רצועת עזה או כיבוש לבנון. הניסיון ההיסטורי של ישראל בשני המקרים ידוע ואין צורך להזכירו.
במסגרת דיון על הרתעה לא מיותר להזכיר למקבלי ההחלטות שהרתעה היא כלי לניהול הסכסוך ודרך להרוויח זמן למציאת פתרון מדיני. ההרתעה אינה מטרה בפני עצמה. הסדר מדיני יהווה פשרה בין אינטרסים מנוגדים כדי שניתן יהיה להקטין את ההישענות על הרתעה כמכשיר בלעדי ולהימנע מעימות נוסף. עדיפות צבאית ישראלית אזורית נשארת תנאי הכרחי בכל הסדר.
ומילה על החשש שנשמע כאילו נפגעה ההרתעה של ישראל מול שחקנים אחרים באזור, לנוכח העובדה שישראל בוחרת לסיים את הלחימה מבלי להפיל את שלטון חמאס. חשש זה משולל יסוד. מדינות באזור וכן חיזבאללה לא יקראו תגר על ישראל על פי תוצאות ההתכתשות ברצועה. השיקולים של שחקנים אחרים יהיו על פי רמות התסכול שלהם מהמצב הקיים מול ישראל מצד אחד והערכת היכולות של ישראל ונחישותה לפגוע בהם מצד שני.
לסיכום, הרתעה מוצלחת היא הימנעות משימוש באלימות במשך זמן רב ככל האפשר. השגת הצלחה בהרתעה בעתיד מול חמאס מחייבת את מקבלי ההחלטות הישראלים להתייחס בכובד ראש לרמות התסכול של היריב מצורת סיום סבב העימות הנוכחי ולא לראות את ההסדר העתידי מול רצועת עזה כמשחק "סכום אפס" שבו כל הישג של הפלסטינים - ועדיף כמובן של הרשות הפלסטינית - הוא הפסד של ישראל.
פרופ' יאיר עברון, אוניברסיטת תל אביב והמכון למחקרי ביטחון לאומי. מאמריו על הרתעה מול חיזבאללה וחמאס התפרסמו בהוצאת המכון למחקרי ביטחון לאומי. דן סגיר, דוקטורנט מהאוניברסיטה העברית החוקר את ההרתעה הגרעינית של ישראל.
גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il
לפנייה לכתב/ת 
פגיעה בבית באזור שאטי ברצועה
צילום: EPA
מומלצים
