נתניהו מנע הצבעת קבינט: "חוקי, לא הגיוני"

במסיבת העיתונאים בשבוע שעבר שבה השתלח בשרים, התגאה ראש הממשלה בנימין נתניהו בכך שכינס לא פחות מ-27 פעמים את הקבינט לישיבות במהלך הלחימה בעזה. ואולם על ההחלטה החשובה, להסכים להפסקת אש בלתי מוגבלת, הם רק קיבלו עדכון אחרי שכבר התקבלה. האם היה חייב נתניהו לאפשר לשרים להצביע?

היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין אישר זאת לאחר פניית ראש הממשלה ושר הביטחון וקבע כי לא קיימת חובה בדין להצביע בקבינט, לא בלי להוסיף התייחסות ל"שיקולים נוספים" שמצויים בתחום שיקול דעתם. משפטנים בכירים מגדירים את ההחלטה כחוקית, אבל בעייתית ושאינה הולמת בדיוק את רוח החוק.

ההסדר עם חמאס לא הובא לדיון או להצבעה. ארבעה שרים מסרו את התנגדותם למתווה בתיווך מצרי - נפתלי בנט, אביגדור ליברמן, יצחק אהרונוביץ' וגלעד ארדן. בנט אף דרש הצבעה - וסורב. מן הצד השני, לא התנגדו מלבד נתניהו ויעלון ציפי לבני ויאיר לפיד.

רה"מ נתניהו. החלטה שנויה במחלוקת(צילום: רויטרס)

פרופסור שמעון שטרית, מומחה למשפט חוקתי ומנהלי מהאוניברסיטה העברית ושר בכמה ממשלות, מסביר שעל פי הפרשנות היבשה של החוקים הרלוונטיים, יכול היה ראש הממשלה לקבל את ההחלטה על הפסקת האש על דעת עצמו ועל דעת שר הביטחון, אך מציין כי בשם הפעילות התקינה של הממשלה "היה ראוי מאוד" לקבל את ההחלטה יחד עם הקבינט.

ובכל זאת, למרות שיש לנתניהו "קבינט עוין", לנוכח היחלשותו הנוכחית בסקרי דעת הקהל, ההערכה בקואליציה היא כי הוא לא מתכוון להוביל לבחירות וכי ינסה לעצב את הקואליציה ולשווק את הפסקת האש ואת תוצאות המלחמה כדי להמשיך למשול. בליכוד מאמינים כי המאמץ הבא יהיה בזירה הבינלאומית ובזירה הפנימית - בזירת התקציב.

כבר כעת מתכוונים כמה מהשותפים הקואליציוניים הבכירים, כמו לבני ולפיד, להפעיל על נתניהו לחץ כבד כדי לחדש את המו"מ עם הפלסטינים, ובמקביל, לקדם קיום ועידה בינלאומית סביב סוגיית עזה. ראש הממשלה, מצדו, ינסה בעתיד הקרוב להדק את היחסים עם ארה"ב ולשפר אותם על רקע המתיחות שנוצרה במהלך המבצע.

ישיבת ממשלה בקריה במהלך המבצע(צילום: ירון ברנר)

נראה כי גם שותפיו יעדיפו לשמור על המצב הקיים ולא ללכת לבחירות. שר האוצר יאיר לפיד ושר החוץ אביגדור ליברמן הבהירו כבר בימים האחרונים כי אין בכוונתם לטלטל את הקואליציה או לפרוש ממנה. לפיד אף טיפל בימים האחרונים באינטנסיביות בהכנות התקציב לשנה הבאה, תקציב שיצטרך לכלול גם את עלויות מבצע צוק איתן הנעמדות במיליארדים, וגם התייחסות להאטה במשק, וכן את הדרישות הצפויות של מערכת הביטחון להגדלת התקציב.

באשר לציפי לבני, הסיכויים לפרישתה מן הממשלה בעת הזו, כאשר נעשים מאמצים לחידוש מו"מ עם אבו מאזן, קרובים לאפס. סימן שאלה גדול מרחף מעל נפתלי בנט ומפלגתו הבית היהודי. אלא שגורמים המעורים היטב בנעשה במפלגה ציינו כי למרות הפסקת האש והמתיחות עם נתניהו, בגלל מה שהם הגדירו כאחריות לאומית לא צפויות בחירות.

"מבצע צוק איתן - כישלון אסטרטגי"

ובתוך כך, הסכם הפסקת האש מול חמאס גרר ביקורת חריפה במערכת הפוליטית גם מימין וגם משמאל. ח"כ דני דנון (הליכוד) אמר כי "במזרח התיכון הבלגה מתפרשת כחולשה. למרות המחיר הכבד לא ניצחנו את החמאס. כעת השעה לחשבון נפש לאומי. מדיניות ההבלגה וההיסוס פגעה ביכולת ההרתעה של מדינת ישראל. הסבב הבא הוא רק עניין של זמן".

יו"ר מרצ זהבה גלאון אמרה כי "הפסקת האש מגיעה מאוחר מדי, התנאים מוכיחים סופית שמבצע צוק איתן הוא כישלון אסטרטגי של נתניהו, שיצא למלחמה ללא יעדים, וסיים כשהוא נותן הישג עצום לחמאס על גבם של תושבי הדרום. כעת מתברר שהסבל של תושבי הדרום בשבועות האחרונים, כמו כל המרורים שהמבצע המיותר הזה האכיל את תושבי ישראל, נכפו עלינו בידי ממשלה חסרת אחריות, ללא שום מחשבה מדינית ותכנון לטווח ארוך, וללא שום תוצאות".

בכינוס המדיני-בטחוני של "חוג 4 בנובמבר" בסמינר הקיבוצים אמר יו"ר האופוזיצה יצחק הרצוג כי הדרך לסיום המערכה חייבת להיות שילוב בין הזרוע הצבאית לזרוע המדינית. "יש הזדמנות שאסור להחמיץ ליצור ברית אינטרסים עם הציר המתון שכולל את מצרים, ירדן והרשות הפלסטינית כדי לחנוק את הטרור ולחתור לשלום". בנוסף על תושבי עוטף עזה הוא אמר: "הם במצוקה נוראית. שבר גדול עבר ועובר עליהם, ועל הממשלה לסייע להם בכול דרך".

ח"כ אלי ישי (ש"ס), חבר ועדת חוץ וביטחון, טוען שסיום הלחימה בלי פירוז של עזה הוא חסר משמעות. "זה כמו לרשום בלו"ז את סבב הלחימה הבא", אמר. "בפועל זה יהיה זמן הצטיידות של חמאס באמצעי לחימה נגד ישראל".