דו-קיום - לא בשפת הכוח

הנימוקים להצעת החוק החדשה המבקשת, ולא בפעם הראשונה, לבטל בפועל את מעמדה הרשמי של השפה הערבית בישראל, מדגימים היטב את קו החשיבה של זרם שהולך ומתחזק בפוליטיקה בישראל.

עוד בערוץ הדעות של ynet

אסור לוותר על אירופה / אסתר לופטין

זוהי תפישה פוליטית שלא רק שאינה רואה באזרחים הערבים חלק מהקולקטיב שעמו יש להתדיין, אלא רואה בהדרתם עניין הכרחי לשם שיפור החברה והמדינה. "קבלת הצעת חוק זו תתרום ללכידות החברתית במדינת ישראל ולבניית הזהות הקולקטיבית הנחוצה לגיבוש אמון הדדי בחברה ולשימור ערכי הדמוקרטיה", כותבים מציעי החוק. כלומר, הלכידות החברתית והזהות הקולקטיבית הנחוצה מתבססות על דחיקתם של הערבים. משחק סכום אפס שכזה, או שמא פשוט דבק הכרחי לחיבור החברה היהודית המפולגת גם פנימה.

התפישה הזו מבטאת את האסטרטגיה הכוחנית שבה נוקטים חלקים גדולים בקואליציה הנוכחית והקודמת כלפי המיעוט הערבי: לנסות להכניע את הזהות הלאומית של המיעוט, ולתבוע הגמוניה מוחלטת של הרוב במרחב הציבורי והזדהות בלתי מתפשרת של אזרחי המיעוט עם התפישה הקולקטיבית של הרוב כתנאי להכללתם בחברה. חוק הלאום, חוק הנאמנות וחוק הנכבה מגיעים מאותו פס ייצור. זו תפישה הרואה באזרחים הערבים אורחים על תנאי, ובשום אופן לא מחזיקי מניות בחברה הישראלית ושותפים בבעלות עליה.

חלק מהפוליטיקאים מקדמים קו זה ממניעים אידאולוגיים. אחרים מזהים בו דרך קלה ומהירה לייצור הון פוליטי. הנזק שנגרם ליחסי המדינה והמיעוט ולחברה כולה דומה בשני המקרים. הציניות המובהקת של חלק מהמהלכים הללו - כמו הצעת ליברמן בעניין העברת המשולש למדינה הפלסטינית בכפייה, הצעה קלושה מבחינה משפטית - אינה מקהה את עוקצם.

אך הסוגיה של יחסי רוב ומיעוט בישראל לא תיפתר על יד דחיקת המיעוט לשוליים עוד ועוד. השאלה הרי אינה אם ערבים ויהודים ימשיכו לחיות, לעבוד וללמוד ביחד בישראל, אלא איך. מגמת הדחיקה וההדרה ההולכת ומתחזקת בשנים האחרונות מרחיקה את האפשרות שהקיום המשותף הזה ייעשה בשותפות, שוויון ורווחה.

גם השילוב הכלכלי של האזרחים הערבים, שהממשלה משקיעה בו מאמצים רבים בשנים האחרונות, אינו חסין מפני הנזקים של מגמה זו. יעידו על כך ההתארגנויות הרבות ברשתות החברתיות הקוראות להחרמת עסקים ערביים ולפיטורי עובדים ערבים בשל הזדהות של האזרחים הערבים עם בני עמם הפלסטינים בעזה במהלך המלחמה.

מנגד, המיעוט הפלסטיני בישראל בחר לאורך השנים באסטרטגיה של השתלבות, כאשר זרמים בדלניים היו ועודם בשוליים. מספר האזרחים הערבים שהיו מעורבים במעשי טרור נגד אזרחים יהודים לאורך השנים זניח, בוודאי בהשוואה למיעוטים לאומיים בעולם שבחרו בטרור כאסטרטגיה ראשית להשגת תביעותיהם, וזאת למרות שהסכסוך הישראלי-פלסטיני מזין דלק ליחסים.

להגן על המיעוט מדורסנות הרוב

ניסיון המיעוט להשתלב מבלי לוותר על זהותו הלאומית מתנפץ אל מול האסטרטגיה הכוחנית של הרוב, דבר המוביל לתחושות ייאוש המיתרגמות לנסיגה ולהסתגרות. מגמת הירידה החדה בשיעורי ההצבעה של האזרחים הערבים בבחירות הכלליות בעשור האחרון היא סימפטום אחד ומטריד במיוחד של נסיגה זו. לשם בלימת המגמות הללו נחוצה הסדרה פוליטית של יחסי הרוב והמיעוט: כלומר, הכרה במעמדו של המיעוט הערבי-פלסטיני בישראל כמיעוט לאומי ויצירת המנגנונים הנחוצים להכללתו המלאה בכל היבטי החיים ולהגנה מפני דורסנות מצד הרוב.

מנגנונים אלו, שיכולים להתגבש בהדרגה, צריכים להסדיר שותפות מובנית בתהליכי עיצוב מדיניות וקבלת החלטות; חלוקה הוגנת וצודקת של משאבים ציבוריים ותקציבים, כולל תיקון אפליות עבר; הכרה בנרטיבים של שתי הקבוצות ובניית מערכת חינוך שמוכוונת לחינוך לחיים משותפים תוך מתן אוטונומיה חינוכית למיעוט, ועוד. ישנן דוגמאות רבות למנגנונים כאלה שפועלים במדינות בהן יש מיעוט לאומי גדול.

הסדרה כזו הופכת את שני הצדדים למבוגרים אחראים, מצמצמת דרמטית את החשדנות ואת התמריצים להתנהגות חסרת אחריות ומייצרת מסגרת לפתרון מחלוקות. קל לתייג זאת כרעיון נאיבי, אבל נאיבי הרבה יותר לחשוב שסוגיית יחסי הרוב והמיעוט בישראל פשוט תיעלם אם הפוליטיקאים יקפידו לתייג את האזרחים הערבים כאויבים ולפעול בכוחנות כלפי כל ביטוי לזהותם הלאומית.

מציעי החקיקה התורנית טוענים שהיא תשמור על ערכי הדמוקרטיה בישראל. קשה לדמיין טיעון אבסורדי מזה. הדרך לשמירה על הדמוקרטיה בישראל עוברת בבניית מסגרת פוליטית שמבנה את עקרונות היסוד של חיים משותפים, ומעניקה ערובות לקיומם. רמת ההצלחה של מסגרת כזו - שצריכה להיות מעוצבת בדיאלוג רחב - היא שתכתיב האם בדלנות ואלימות יהיו תופעות שוליות או יהפכו למרכז של יחסי הרוב והמיעוט.

אמנון בארי סוליציאנו וד"ר ת'אבת אבו ראס הם מנהליה השותפים של עמותת יוזמות קרן אברהם הפועלת לקידום שילוב ושוויון בין יהודים וערבים אזרחי ישראל

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il