הייתי שפחתו של גואל רצון: "הוא שיבש את התודעה. אם לא יורשע - המדינה נכשלה"

מאז שהתפוצצה הפרשה מנהלת סמידי תהליך שיקום עצמאי, והיא מגדירה אותו ניסיון להחזיר לעצמה את עמוד השדרה שרצון שבר. היא עדיין נמצאת בטיפולי לייזר להסרת הקעקועים מעל גופה ועדיין סובלת מפוסט-טראומה, אבל היא הספיקה לסיים תואר ראשון במשפטים ולחזור לגור בשכונה שבה גרה לפני פירוק בית הנשים של גואל רצון. כיום היא ממתינה לאישור התמחותה כעורכת דין, שצריך להתקבל עם סיום הליך פשיטת הרגל שאליו נקלעה, לדבריה בגלל עבדותה.

סמידי. בן חורין עם רוח של עבד(צילום: עידו ארז)

סמידי טוענת שההרשעה בסעיף העבדות היא הדבר הכי חשוב לה: "הרב קוק אמר שיש בן חורין שרוחו של עבד. כך אני מרגישה. אמנם בת חורין, אבל הזיכרונות של העבד לא נמחקו".

עבדות בלי אלימות

בפברואר 2010 הואשם רצון בן ה-64 מתל אביב בעבירות קשות של החזקה בתנאי עבדות, אונס, קבלת דבר במרמה, מעשה סדום, עבירות מין במשפחה ועוד. כל זאת קרה אחרי שנחשף כי הוא חי עם עשרות נשים, שהולידו לו ילדים, ונטען כי עשו זאת שלא מרצונן החופשי. המשפט התנהל בפני הרכב של שלושה שופטים. כ-40 ילדים קשורים לסיפור.

"העבירה לא מתבצעת רק כלפי גופו של האדם אלא גם כלפי הנפש", אומרת סמידי. "לא יעלה על הדעת שבית המשפט, שיודע את כל הדברים הללו, ששמע את כל העדויות בבית המשפט, לא ירשיע אותו בסעיף החזקה בתנאי עבדות. הנפש שלנו ספגה צלקות כל אותן שנים שחיינו בצלו. לבוא ולומר שהתעללות ואלימות פיזית היא המדד האולטימטיבי לסעיף העבדות, בעיניי זה פשוט לעשות צחוק מהחוק. גואל השיג את העבדות ללא הכליאה והאזיקים הפיזיים. הנפש המצולקת שנשארה לנו, שלעולם לא תגליד, היא הנזק המשמעותי שבגינו השבי הפך להיות בלתי נפרד מזהותנו.

גואל רצון. כוח, מאגיה, הפנוט(צילום: ירון ברנר)

למה את מגדירה את התקופה הזאת שבי? ניסיתן לברוח?

"לא היו ניסיונות בריחה. היו ניסיונות אובדניים של כמה נשים, אשפוזים בבתי חולים. משהו סגר על המוח - כוח, מאגיה, הפנוט. הגוף תפקד ללא נשמה, אחרת גם אנחנו היינו קורסות. חיינו על אוטומט. ההבנה הגיעה עם השחרור, וגם זה לקח זמן. אף אחד לא יכול להבין מבחוץ את התחושה שהייתה לנו שם בפנים. משהו שלט בנו והדבר הזה גרם לי, כמישהי שאפילו לא ילדה לו ילדים, להישאר שם בחוסר אונים, אז בטח נשים אחרות שכבר ילדו לו ילדים. לא ידענו באיזה מצב אנחנו נמצאות. זו הייתה שליטה טוטלית על המוח.

"אי-אפשר היה לזהות פתח מילוט מפני שלא היה כזה. גואל כתש לנו את עולם הרגשות. הוא פירק לגורמים את המצפון. הוא שיבש את כל מערכת התודעה".

למה כל כך חשובה לך ההרשעה בסעיף של עבדות?

"יש לפסיקה הזו סיכוי לחולל שינוי תפיסתי ותודעתי בכל הקשור לחברה מבודלת או לקן משפחתי שמתבצעת בו פגיעה על ידי אפוטרופוסים של הקטין. בעצם במקום כזה זכויות האדם נדחקות הצידה, והאדם נופל למקום שאלמלא הכוח שנתון רק בידי המדינה, לא מן החוץ ולא מן הפנים הייתה מגיעה הישועה.

המתחם בשכונת התקווה בתל אביב שבו התגוררו רצון, הנשים והילדים(צילום: יריב כץ)

אם הוא לא יורשע בעבדות?

"אם הוא לא יורשע במחוזי דינו להיות מורשע בעליון. גואל ניסה שנים לחמוק מהממסד. הוא תעתע בציבור עם כתבות מבוימות. 30 שנה לקח עד ששמו עליו את הידיים. אני לא רואה מצב של אי-הרשעה. רק הרשעה כזו תאפשר את האוטונומיה של הפרט להחליט על חייו. אחרת סיטואציות דומות יכולות לחזור ולהישנות. זאת מלחמה צודקת ואמיתית למען זכויות אדם".

היה מחדל חמור של הרשויות

לדברי סמידי, בשנות ה-80 הוצאו שלושה מילדיו הביולוגיים של גואל רצון מחזקתו והועברו למשפחות אומנות בצו בית משפט. "מאוחר יותר הוא הצליח להחזיר חלק מבנותיו אליו, אלו הבנות שלימים ילדו לו ילדים. המדינה יודעת את כל זה, ויש פה מחדל שהושתק".

"אני מאחלת לעצמי לא לשכוח את העבר. לזכור איך נראים החיים כשלא בוחרים, ואז הבחירה הכי קטנה הופכת להיות כמעט גורלית בעיניי".

"כן. אבל אני לא בטוחה שאני יכולה לסמוך, להיפתח, לשתף, להישען. אני רואה יותר מדי. יש לי יותר מדי ניסיון וזו המתנה שתציל אותי אפילו מהצל של גואל הבא".