'ישן בחזית, לא פחד לחזור לסוריה' - ונרצח
יממה לאחר פרסום סרטון עריפת ראשו של העיתונאי סטיבן סוטלוף, מספרים עמיתיו על אומץ לבו ונחישותו לסקר את העולם הערבי דרך הסיפורים האנושיים מהשטח. "אני מסתתר מהטנקים, שותה מי גשמים", סיפר סוטלוף לקולגה. "כמה מסוכן בחלב? אפשר להיפגש עם דאעש?" שאל את חברו העיתונאי
סטיבן סוטלוף היה עיתונאי עצמאי שסיקר את ההפיכות בעולם הערבי. ואף שלא היה תחת חסותו המלאה של שום כלי תקשורת, נראה כי לא היה ניתן לעצור את מסעותיו של העיתונאי היהודי-אמריקני שלוחם דאעש ערף את ראשו בסרטון שפורסם אתמול (יום ג') ושזעזע בשנית את העולם. היום אישר הבית הלבן כי הסרטון אמיתי.
עוד חדשות בעולם :
פוטין ופורושנקו הסכימו על "הפסקת אש"
אחרי 30 שנה בכלא: זוכו מרצח ואונס ילדה בטעם רע: נסגרה מסעדת בשר הכלבים
באוקטובר 2012 העיתונאי היה בבנגזי שבלוב. הוא סיקר את הימים הראשונים שאחרי הפשיטה על המתחם הדיפלומטי של ארה"ב. בדצמבר אותה שנה, סוטלוף כבר היה בסוריה, כתב על חייהם של הפליטים העקורים ועל מלחמת האזרחים. זאת על פי דיווחים ותכתובות שלו עם קולגות ועורכים.
"אני כאן יותר משבוע אבל אף אחד לא רוצה כתב פרילנסר בגלל החטיפות. די נורא כאן", כתב במייל לעיתונאי אחר. "בלילות האחרונים אני ישן בחזית, מסתתר מהטנקים ושותה מי גשמים". באוגוסט 2013 הוא חזר לסוריה בעודו אומר לקולגות שלו שהוא מודע לסכנות הטמונות במסע. הוא ישן מעבר לגבול מטורקיה. לא עבר זמן רב והוא נשבה על ידי ארגון הטרור הרצחני דאעש.
אתמול פרסם הארגון כאמור סרטון וידאו ובו נראה סוטלוף מוצא להורג בתגובה לתקיפות האוויריות של ארה"ב נגד דאעש בעיראק. מדובר ברצח העיתונאי האמריקני השני על ידי הארגון בשבועיים האחרונים.
קולגות ומכרים של סוטלוף המשחזרים היום את דמותו זוכרים אדם נדיב שהיה מרותק לגבי עיתונות והשינויים המתרחשים במזרח התיכון. הוא היה נחוש לספר את סיפורו של נקודת מבטו של האזרח הממוצע ופחות את תזוזות הצבא בשדה הקרב.
"סוטלוף היה עיתונאי אמיץ שהזהיר מאיומי הג'יהאד", סיפרה פליס פרידסון, נשיאת אתר החדשות האמריקני "מדיה ליין", שבו עבד סוטלוף כעצמאי. "פגשתי אותו ב-2009 והוא החל לעבוד עבורנו ב-2012. הוא היה העיתונאי המוכשר ביותר שפגשתי".
"הוא כתב המון על טרור, במיוחד על הג'יהאד בסוריה ובלוב. הוא ניסה להתריע מפניו כשאף אחד לא הקשיב", המשיכה בשיחה עם ynet. "הוא אמר שאנשים במדינות הללו מבקשים מימון עבור תנועותיהם הקיצוניות". לדבריה, "הוא קרא את הרחוב באופן מושלם".
ג'יימס דנטון, מוציא לאור ועורך במגזין האמריקני "וורלד אפיירס" (World Affairs), אחד מכמה העיתונים ששכרו את שירותיו של סוטלוף סיפר לרויטרס: "הוא נתפש בעיניי כאדם מאוד מאוד הגון. הוא לא רדף אחרי כותרות, הוא לא אהב ליצור באזז". עיתונים נוספים שפרסמו את עבודותיו של סוטלוף היו "טיים" ו"פוריין פוליסי".
"הוא רצה למצוא את הסיפורים ולקלף מהם את השכבות", הוסיף דנטון, שפגש את סוטלוף בבית קפה בוושינגטון במאי 2013, ופרסם שתיים מכתבותיו מקהיר ביולי באותה השנה.
היעלמות פתאומית
הנסיבות המדויקות של חטיפתו של סוטלוף בתחילת אוגוסט 2013 נותרו לא ברורות כמו גם זהותם של חוטפיו המקוריים. היום פורסם כי בריטניה ניסתה לחלץ את סוטלוף מהשבי, אך ניסיון זה נכשל. אדם המעורה בפרטי המקרה אמר כי המשפחה סבורה שסוטלוף נחטף על ידי כנופיה שהעבירה אותו לאחר מכן לדאעש או "מכרה" אותו. המשפחה, שמסרבת להתראיין, לא אישרה את הדברים.
מצוקתו עלתה לכותרות ב-19 באוגוסט, אז הוא הופיע בסופו של סרטון אחר שבו נראתה הוצאתו להורג של עיתונאי אמריקני אחר - ג'יימס פולי. ימים לאחר מכן, אמו, שירלי סוטלוף, פרסמה סרטון ובו קריאה ישירה למנהיג דאעש, אבו בכר אל-בגדאדי, לחוס על חיי בנה. לדבריה, בנה היה "אדם הגון שתמיד ניסה לסייע לחלשים בחברה".
עמיתיו של סוטלוף מספרים כי הוא היה מודע לסכנות בדיווחים מסוריה אך היה נחוש לחזור לשם בכל זאת. לפחות 70 עיתונאים נהרגו במהלך סיקור שלוש שנות מלחמת האזרחים במדינה ויותר מ-80 נחטפו, לפי הוועדה להגנת עיתונאים היושבת בניו יורק.
"הוא היה מאוד להוט להגיע לסוריה", סיפר לי סמית, מכר נוסף שדרכו הצטלבה כמה פעמים עם סוטלוף במזרח התיכון. חברים משותפים בלבנון ניסו למנוע ממנו לנסוע לסוריה, אמר סמית. "אך הוא היה מאוד עיקש", הוסיף.
בהכנות למסעו, שאל סוטלוף את אחד מחבריו העיתונאים, אז ביוני 2013: "אילו סוגים של סכנות טמונות בחלב? עליי לפתוח את העיניים על כל דבר הנוגע לבטיחות? אפשר להיפגש עם דאעש?". הוא תהה באוזנו גם מה איכות החיים באזור, "האם יש מספיק אוכל? דלק?".
לא הרבה ידוע על השנה שבה היה סוטלוף בשבי "המדינה האיסלאמית" לפני הירצחו, אף שהיו דיווחים עקביים על עינויים שעברו שבויים מערביים בידיהם. דידיה פרנסואה, עיתונאי צרפתי שנשבה גם הוא על ידי דאעש ושוחרר השנה, אמר לרויטרס שהוא הוחזק יחד עם סוטלוף במשך תשעה חודשים ועם פולי. פרט המעיד על כך ששבויים זרים הוחזקו כנראה באותו מקום לתקופות מסוימות.
אדם המעורה בפרטי הקשר בין משפחת סוטלוף לחוטפים אמר כי בתחילת הפרשה הם דרשו כופר. "הם רצו כסף", הוא אמר.
התמקד בזוויות האנושיות של העולם הערבי
סוטלוף, שגדל באזור מיאמי, למד ב"קימבול יוניון", פנימייה במרידן שבניו המפשייר מ-2000 עד 2002. בבית הספר סיפרו כי הוא החיה את העיתון הרשמי של המוסד וקיבל פרס עיתונות כשסיים. עוד סופר כי הוא היה אוהד כדורסל מושבע.
לאחר מכן הוא למד עיתונות באוניברסיטה של מרכז פלורידה עד 2004 וכתב עבור עיתון סטודנטיאלי עצמאי. הוא לא סיים את לימודיו במוסד. "אני הרוס ושבור. סטיב היה חבר נהדר. אני בר מזל שהוא היה בחיי. לבי עם משפחתו", כתב בטוויטר אמרסון לוטציה, שהיה שותפו.
כשזה הגיע לעיתונות, הוא התמקד בזוויות האנושיות: אם לשישה במחנה פליטים בצפון סוריה או מפגינים בשכונה בקהיר שמוחים נגד הדחתו של הנשיא מוחמד מורסי. "הפיכות שצוירו כמהפכות, מפגינים שלווים שתוארו כפנאטים ואזרחים מתוסכלים שהוצגו כמהפכנים הפכו את מצרים לקרקס שבו האטרקציה העיקרית היא חוסר הוודאות של העתיד הלא ידוע", כתב ב"וורלד אפיירס" ביולי 2013.
לפנייה לכתב/ת 
