הגבורה של הקשר. בחזרה לאסון השייטת
הלוחם היחיד שלא נפגע בהיתקלות של הקומנדו בלבנון מול חיזבאללה דיווח למסוקים, לחפ"ק בספינה ולבור בקריה - וכשהוא מוקף בהרוגים ובפצועים ניהל את פעולת החילוץ. "השבוע לפני": 17 שנה למבצע השייטת שהסתבך
המבצע החשאי שהסתבך: בלילה שבין 4 ל-5 בספטמבר 1997 הגיעו 16 לוחמי שייטת 13 של חיל הים למשימה חשאית באזור אנסרייה שבדרום לבנון. כשהכוח התקרב ליעד, התפוצץ מטען שהטמינו מחבלי חיזבאללה. הפיצוץ הפעיל מטען נוסף שנשא אחד החיילים על גבו. 11 חיילים נהרגו בפיצוץ. למקום הוזעק כוח חילוץ ובמהלך חילופי האש נהרג רופא.
לכל כתבות השבוע לפני
ב-4 בספטמבר בשעה 22:00 בערב יצא כוח של השייטת, בפיקודו של סגן-אלוף יוסי קורקין, לעבר היעד - מעוז מחבלים מוכר בלבנון. שעה לאחר מכן הודיעו הלוחמים כי הם הגיעו לחוף. החיילים השאירו חלק מהציוד בחוף וחצו אחד-אחד את כביש החוף הלבנוני, באזור לא מיושב.
אחרי שעה ורבע של הליכה הודיע מפקד הפעולה לחפ"ק על שינוי המסלול, כדי להגיע מהר יותר ליעד. הכוח פנה לנתיב המשנה, וסא"ל קורקין פתח שער ברזל. חמישה מהלוחמים מיהרו לפרדס שני, כמה מאות מטרים מהיעד. כ-25 דקות לאחר שהמפקד הודיע על שינוי המסלול, נשמעה בקשר צעקה: "מבקשים חילוץ מיידי". מפקד השייטת דאז, אל"מ אלי גליקמן, הבין שמשהו נורא קרה.
הקשר מוקף בהרוגים ופצועים
בפרדס השני המתין לכוח מארב מתוכנן של חיזבאללה. פתיחת השער נתנה למחבלים את האות הדרוש והם פתחו בירי מנשק קל לעבר החיילים והפעילו מטען קלימגור שהונח סמוך לשער הפרדס הראשון. המטען הראשון הפעיל ככל הנראה מטען נוסף שהטמינו המחבלים וגם את המטען שנשא על גבו לוחם צה"ל, איתמר איליה. 10 לוחמי שייטת נהרגו במקום. לאחר התקרית בדקו בצה"ל את האפשרות שהמטען שנשא הלוחם התפוצץ והוא זה שגרם להתגלות החוליה.
בשטח נשארו חמישה לוחמים של יחידת העילית, ארבעה מהם נפצעו. הקשר, שהיה היחיד שלא נפגע, דיווח לחפ"ק בספינה, למסוקי תקיפה וגם לבור של חיל הים בקריה על התקרית. בודד, כשהוא מוקף בחבריו ההרוגים והפצועים, הוא ניהל את פעולת החילוץ הדרמטית של חבריו.
10 דקות לאחר קריאת הקשר הגיעו למקום שני מסוקי תקיפה, שהתקשו להבדיל בין הכוח הלוחמים למחבלי חיזבאללה. הקשר הנחה אותם כדי שיבחינו בין שני הכוחות. השעה 1:30 בלילה, מסוק חילוץ נחת כ-150 מטרים ממקום ההיתקלות. אנשיו ירדו במהירות, כשברקע נשמעים קולות ירי של נשק קל. מיד לאחר שהמסוק המריא, הגיח רכב לבנוני ובו כמה מחבלים. אחד מהם פתח באש לעבר כוח החילוץ, ופגע ברופא. אחד ממסוקי התקיפה ירה בתגובה והשמיד את הרכב הלבנוני.
בבוקר התברר: חייל נעדר
במשך כל זמן נסיונות החילוץ נורו על מסוקי התקיפה והחילוץ אש נ"מ מתותחים ומקלעים, הן מצד מחבלי חיזבאללה והן על-ידי חיילי צבא לבנון. המחבלים המשיכו בירי ופצצת מרגמה פגעה כמה עשרות מטרים ממסוק החילוץ. מעט לאחר השעה 2:00 הוא עזב את המקום כשעליו עשר גופות של לוחמי השייטת, שלושה פצועים ושישה לוחמים מכוח החילוץ. בשלב זה ההערכה הייתה שיש נעדר אחד.
לאחר סריקות נרחבות, הגיעו למקום שני מסוקי "בלק הוק". הראשון אסף את הכוח שמצא פצוע אחד והרוג אחד. השני אסף את הכוח החילוץ. ב-6:00 בבוקר עזב המסוק האחרון את שטח לבנון. רק בשעות הבוקר, לאחר תחקיר ראשוני של כוח החילוץ ואנשי הכוח התוקף, התברר כי חייל אחד נעדר.
סרן גיא וסגן עמית, קברניט וטייס מטוס החילוץ שהיה על הקרקע קרוב לחצי שעה שיחזרו: "עמדנו בהמתנה עם רוטורים פועלים. היה לילה חשוך מאוד ופינוי הנפגעים היה קשה. ירו עלינו מכל הכיוונים. אחרי 20 דקות של המתנה שמענו פיצוץ גדול מצדו השמאלי של המסוק. זיהינו את ההבזק של פגז מרגמה שנפל במרחב של כ-20 מטרים מאיתנו. הבחנו בירי יותר מדויק של נשק קל. התברר שהייתה פגיעת קליע במיכל הדלק. המתנו עוד כמה דקות והמראנו לנהריה".
"לא הכינו אותנו לתוצאה כזו"
המבצע עצמו אושר בקבינט המדיני-ביטחוני כמה ימים לפני הפעולה. מפקד חיל הים דאז, האלוף אלכס טל, הציג בפני ראש הממשלה בנימין נתניהו והשרים את תוכנית הפעולה. "היה לנו ברור שזאת פעולה מסוכנת ושעלולים להיות נפגעים, אבל אף אחד לא הכין אותנו לתוצאה כזאת", אמרו שרים בקבינט. עם זאת, אחד השרים אמר: "אני לא מרגיש שהטעו אותנו". משתתפים בדיון אמרו כי נתניהו הביע כבר אז דאגה שמשהו יקרה לכוח בדרכו ליעדו.
ב-5 בספטמבר, כמה שעות לאחר הפעולה, התכנסו שוב שרי הקבינט, שהיה אמור לדון בפיגוע בפיגוע ההתאבדות המשולש ברחוב בן-יהודה בירושלים, בו נרצחו חמישה בני-אדם ובהם שלוש נערות בנות 14. השרים שמעו דיווחים על התקרית בלבנון מהרמטכ"ל אמנון ליפקין-שחק וממפקד חיל הים.
נתניהו, שהשתתף בהלוויתו של הרופא במרר, הגיע גם לבסיס השייטת כדי לחזק את ידי הלוחמים. "באנו להצדיע לכם. אתם חוד החנית של המלחמה בטרור ובלבנון", אמר ראש הממשלה כששמע מהלוחמים על פרטי הפעולה.
מנגד, מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה אמר כי מטרת הפעולה של לוחמי השייטת הייתה להניח מטענים על כביש שבו נוסעים מפקדים ובכירם בחיזבאללה. כבר אז אמר נסראללה כי מזל"ט היה אמור לפוצץ את המטענים בשלט רחוק. "היינו בכוננות גבוהה, הנחנו כמויות גדולות של מטעני נפץ והצלחנו לטרפד את התוכנית", הוא אמר.
איך הגיעו צילומי המזל"ט לחיזבאללה?
כשנה לאחר האסון ערכו ישראל וחיזבאללה עסקת חילופין, במהלכה הוחזרה לארץ גופתו של איתמר איליה תמורת עשרות עצורים והרוגים לבנונים, בהם גופתו של האדי נסראללה, בנו של חסן נסראללה שנהרג בהיתקלות עם כוח צה"ל בדרום לבנון.
באוגוסט 2010 הציג חיזבאללה צילומי מזל"ט צה"לי בזירת הפעולה. נסראללה הסביר כי ארגונו יירט את הצילומים וכי הדבר איפשר למחבלים לארוב ללוחמים ולפגוע בהם. בצה"ל אישרו שהצילומים אותנטיים.
פירושו של דבר: אסון השייטת התרחש עקב דליפת מידע מבצעי מסווג, ולא כתוצאה ממארב אקראי כפי שהסיקה בעבר ועדת החקירה בראשות האלוף במיל' גבי אופיר. מהבדיקה העדכנית עלה כי שידורי חלק מהמזל"טים הישראליים בשמי לבנון באותן השנים לא היו מוצפנים וייתכן כי מידע מסווג אחר דלף אף הוא. שתי ועדות חקירה אחרות קבעו שהמארב היה מתוכנן. בראשן עמדו תא"ל במיל' גדי זהר ותא"ל במיל' גיורא זורע.
15 שנים וחצי אחרי אסון השייטת, פרסם ערוץ 10 סרטון שבו נראים הלוחמים בדרך לפעולה. מפקד הכוח סא"ל קורקין תועד מתדרך את החיילים.