לימור לבנת עולה להתקפה: "אלי טביב לא ראוי לשמש בעלי בית"ר ירושלים"
אבי לוזון? העימות לא גלש לפסים אישיים. הטיפול בגזענות ובאלימות? בתי המשפט מנותקים, הם כאילו חיים במאדים. משרד האוצר? מנסה לחסל את תקציב הספורט. שרת התרבות והספורט, לימור לבנת, מתכוננת לפתיחת ליגת העל ומודה: "אני לא מבינה בכדורגל, אבל לנהל אני יודעת". ראיון מיוחד
"זה היה יום שישי בערב, ממש לפני הארוחה. היינו אז בעיצומו של המאבק סביב הרפורמה. פתאום טלפון, על הקו אחד מבעלי הקבוצות היותר בכירות בליגת העל, ואני שומעת שהוא כועס: 'למה את עושה לנו את זה? את הרי בכלל לא מבינה כלום בכדורגל, ברור לך שזה לא יצליח'".
ynet ספורט ברשתות החברתיות:
נעלבת?
"שאני איעלב?"
אז מה ענית לו?
"שנכון שאני לא מבינה בכדורגל ולא יודעת להגיד אם היה נבדל או פנדל, אבל עד היום אף אחד מהשרים שהיו לפניי לא הצליח לעשות כלום, ואני מבטיחה שאני אעשה וגם אצליח. למה? כי אני יודעת לנהל טוב יותר".
ההישג הכי גדול? "הרפורמה"
את לימור לבנת אין צורך להציג. את תפקידה הנוכחי כשרת התרבות והספורט היא ממלאת כבר מ־2009. במשך עשרות שנות שירות ציבורי
בנתה לעצמה שם של אישה חזקה, כזו שלא חוששת להביע דעה או לעמוד על שלה כשצריך. כמו כל פוליטיקאית, היא למדה היטב איך זה להיות אישה בעולם של גברים, אבל נדמה שתפקיד שרת הספורט מצליח להציב רף חדש לאתגר. קחו את כל הקלישאות השובניסטיות המוכרות, תוסיפו מעט טסטוסטרון והתנשאות מצד כל גבר בעל תפקיד כלשהו בעולם הספורט - ותקבלו את השיחה עליה סיפרה לבנת בתחילת הראיון.
לא במקרה בחרה לבנת דווקא בסיפור שקשור לרפורמה בכדורגל. אם תרצו, הוא - יותר מכל - ממחיש מה מניע אותה. כשאני מבקש ממנה לציין את ההישג הכי גדול שלה כשרת ספורט, היא יורה בלי למצמץ: "הרפורמה".
הרפורמה, נזכיר בקצרה, היא הכינוי הבלתי רשמי של מסקנות "הוועדה הציבורית לרפורמה בענף הכדורגל בישראל", שמינתה לבנת במאי 2012 לאחר שורה של מקרי אלימות קשים במגרשים. בין היתר עסקה הוועדה בבחינת מבנה ההתאחדות, אופן ניהול הליגות המקצועניות, הנבחרות הלאומיות, בחינת מערכת בתי הדין והתביעה, הטיפול באלימות והגברת השקיפות והאמון של ציבור האוהדים. כאמור, אחת ההמלצות העיקריות של חברי הוועדה הייתה הקמת מנהלת ליגה, שתפעל באופן עצמאי לצד ההתאחדות.
עוד ב-ynet ספורט:
- דאגה במכבי חיפה: בניון נפצע
- בשידור חי: נברטילובה הציעה נישואין לבת זוגה
- שיא עולם: 44 אלף צופים במשחק כדוריד
המחזור הראשון של ליגת העל בכדורגל נדחה כבר בפעם השנייה, ויחד איתו גם הראיון הזה. בסופו של דבר אנחנו נפגשים בלשכתה של השרה בתל־אביב, קצת יותר משבוע לפני שריקת הפתיחה.
עופר עיני? "מנהיג אמיתי"
מנהלת הליגה אמורה להיות אחת הבשורות הגדולות של הרפורמה, אבל התחושה היא שמדובר בגוף שלא ממש יודע מה הוא רוצה מעצמו.
"אני שרת הספורט, לא דוברת המנהלת. הובלתי רפורמה מאוד משמעותית בכדורגל הישראלי שמעולם לא נעשתה ואני גאה על כך, אבל כששואלים אותי מה קורה שם ולמה הדברים מתנהלים כך ולא אחרת – אני מציעה להפנות את השאלות לאנשי המנהלת".
ובכל זאת, זה הרי הבייבי שלך.
"המנהלת היא בהחלט חלק מהליבה של הרפורמה, אבל צריך להבין שבהקמת גוף כזה, עם כל הקשיים והמהפכים והאינטרסים, יש גם חבלי לידה. בואו נזכור שהמנהלת קמה בניגוד לעמדת יו"ר ההתאחדות הקודם, אבי לוזון, וכל התהליך הזה עדיין בצעדיו הראשונים".
זה הגיוני שעוד לפני פתיחת העונה במנהלת כבר דורשים תוספת של 5 מיליון שקל מהטוטו?
"בזמנו, עוד לפני שהוקמה המנהלת, פנו לאבי לוזון ושאלו אותו מה הסכום הראוי להקצות לתפעולה. הוא השיב: שני מיליון שקל יספיקו. כנראה שהתחילו לעבוד והבינו שהצרכים גדולים יותר ושזה לא מספיק. ההתנתקות מההתאחדות היא לא תהליך פשוט. צריך לתת לזמן לעשות את שלו ולהתקדם בזהירות".
את מרוצה ממינויו של עופר עיני ליו"ר ההתאחדות?
"בהחלט. עופר עיני הוא בחור רציני, שכבר הוכיח את יכולותיו בתפקידים חשובים".
לפני מספר חודשים הוא הצהיר שהוא לא מעוניין בתפקיד ושהוא בכלל לא מבין בכדורגל.
"אני מכירה את עופר הרבה שנים. הוא מנהיג אמיתי, אחד שיודע לעבוד. מבין יותר או פחות בכדורגל? לא זה מה שיקבע, אלא יכולות הניהול שלו ועליהן אני סומכת. אני משוכנעת שהוא ינהיג את ההתאחדות למקומות טובים יותר".
היית מעורבת בהליך בחירתו?
"אני לא מתיימרת להיות זו שממנה וזו שקובעת. המעורבות היחידה שלי הייתה במקום בו היו ניגודי עניינים שפשוט זעקו לשמיים".
אבי לוזון.
"נכון. כל ילד יכול היה לראות את ניגוד העניינים של אבי לוזון".
את בטוחה שהמאבק בלוזון לא גלש לפסים אישיים?
"ממש לא. היו"ר הנבחר עמד בפני ועדת כשירות בראשות שופט – גם זה חלק מהרפורמה. אילו היה ניגש לוזון ומציג מועמדות, כנראה שהוא לא היה עובר את הוועדה".
לא מעט אנשים טוענים שהחלפנו עסקן בעסקן.
"עיני עמד מול הוועדה ואושר לתפקיד. היו אנשים שניסו להציג חומרים ומסמכים, להציף בעיות וטענות, אבל השורה התחתונה: לא נמצא בו רבב של ניגוד עניינים".
אני בטוח ששמעת את הדיבורים על כך שלוזון ממשיך לנהל את ההתאחדות מאחורי הקלעים.
"אומרים הרבה דברים. בהתחלה אמרו שלוזון ימשיך בתפקיד ושאין שום מכתב, ואז שמעתי שעופר יהיה יו"ר ולוזון נשיא, ובהמשך זה כבר הפך להיות עופר יו"ר ולוזון שר החוץ. אבל אני אומרת לך – עופר עיני זה לא אחד שאומרים לו מה לעשות".
מגיעה לשר החוץ מילה טובה על דחיית משחק הנבחרת מול בלגיה לחודש מארס?
"בהחלט. שאפו לאבי לוזון".
הוא נעזר בך במהלך התקופה הזו?
"ממש לא. הוא לא צריך עזרה מאף אחד והוא עשה את זה הכי טוב בעולם. הוא בנה קשרים באופ"א עם מישל פלאטיני, ומדינת ישראל יוצאת נשכרת מכך. כל הכבוד לו. הנה – קיבלת מילה טובה על לוזון".
יש ברפורמה התייחסות מאוד תקיפה לבדיקת הרקע והכשירות של בעלי הקבוצות, אבל קולך לא נשמע מספיק בעניין הזה.
"אני אינני יכולה להיות הסמכות המבצעת, כן? ועדת שטרוזמן, שמסקנותיה נכנסו להסכם הרפורמה ושעסקה בנושא, הגישה המלצות בעניין הזה, וההתאחדות צריכה לפעול בהתאם".
אלי טביב הורשע בהכאת קטין ושיבוש מהלכי משפט. הוא יכול לשמש כבעלים של קבוצת כדורגל?
"לאלי טביב קיימת עדיין זכות הערעור, אבל ברור שבית הדין העליון יבחן האם מדובר בהרשעה שמונעת ממנו להמשיך בתפקידו".
אני שואל אותך – טביב ראוי לשמש כבעלים של בית"ר ירושלים?
"לדעתי האישית? חד משמעית לא".
פרשת מהראן ראדי. המקללים נעצרו והורחקו לשנתיים מהמגרשים, ואז מגיע בית המשפט ומפחית את העונש לשלושה חודשים. אם זה המצב, מה שוות כל הוועדות והרפורמות?
"אתה צודק לחלוטין. מה שקרה פה היה דבר חמור ומקומם במיוחד. השופטת עדנה בקנשטיין, שמכהנת כיו"ר המועצה למניעת אלימות בספורט, פנתה למשטרה לפי בקשתי והניעה את המהלך שהוביל למעצרם של המקללים".
ובית המשפט עד כדי כך מנותק מהמציאות?
"כן. שלושה חודשים ללא סנקציות? זה מעביר מסר לפיו קללות, הסתה, גילויי גזענות ואלימות – זה בסדר. בתי המשפט עוד לא הפנימו שמגרשי הספורט הם לא החצר האחורית של החברה הישראלית. הם פשוט מנותקים. זה כאילו שאנחנו כאן בכדור הארץ והם על המאדים".
אז מה עושים?
"אני אתן לך סקופ. עלה רעיון להציע לנשיאה הבאה של בית המשפט העליון, מרים נאור, למנות בכל מחוז שופט שיתמחה בעבירות של גזענות ואלימות במגרשי הספורט. אני מאמינה שמדובר במהלך שאם יצליח, יוכל לשנות את המציאות במגרשים".
הקיצוץ בספורט? "צוות חדש שמתכחש להבנות החתומות"
בשבוע שעבר אושר קיצוץ רוחבי של שני אחוזים בכל משרדי הממשלה בסכום כולל של 2 מיליארד שקל, זאת כדי לכסות את הוצאות מבצע "צוק איתן". גם משרד התרבות והספורט ייאלץ לשאת בנטל, אלא ששרת הספורט, ואת זה תבינו מיד, זועמת על הצורה בה מתנהג האוצר.
לזכותה של לבנת ייאמר – היא שולטת בנתונים באופן אבסולוטי. כשאני מנסה להבין מה מקצצים ומאיפה, שולפת שרת הספורט אייפד ועוברת איתי בפירוט על כל סעיפי תקציב המשרד לשנת 2014, שעומד על כ־90 מיליון שקל. "הצוות שבראשו עומד אחד מסגני ראש אגף התקציבים באוצר, ושהוחלף לאחרונה, פשוט מנסה לחסל את תקציב משרד הספורט", אומרת לבנת.
האשמה חמורה.
"בהחלט, אבל אלה העובדות. צריך להבין משהו חשוב: רוב תקציב הספורט במדינה מגיע מהטוטו. לתקציב של משרד הספורט הובטחו 21 מיליון שקל נוספים מדי שנה ע"י הצוות הקודם באוצר, זאת בעקבות הקמתה של המועצה הלאומית לספורט. והנה הגיע הצוות החדש ומתכחש להבנות החתומות".
את פוליטיקאית מספיק ותיקה. את עוד מופתעת?
"לא לעמוד בהסכם חתום זה דבר חסר תקדים. במשרד האוצר מקיימים כל הסכם חתום. נקודה".
אבל כל משרדי הממשלה נאלצים לקצץ.
"נכון, אבל כאן האוצר עושה דבר לא הוגן כשהוא אומר: 'תקצצו 2 אחוז מהתקציב הכולל של משרד התרבות והספורט'. כלומר 18 מיליון שקל. אבל מהתרבות לא ניתן לקצץ".
למה?
"כי אפשר לקצץ רק מהתקציבים החופשיים, ובתרבות כל התקציבים מוחרגים בהסכם (חלוקת תקציב המשרד הכולל: 84 אחוז לתרבות, 16 אחוז לספורט – י.מ).
אז איפה אנחנו עומדים?
"אנחנו עובדים על הסדר כלשהו שאני לא מעוניינת להיכנס אליו כרגע".
תגובת משרד האוצר: "משרד האוצר רואה חשיבות רבה בקידום הספורט בישראל, ולראייה, לאחרונה הוחלט על הגדלת תקציב התוכנית "פרחי ספורט" ב־125 מיליון ש"ח במשך 5 שנים. לעניין ההסכם לתוספת של 21 מיליון ש"ח – הסכום מומש במלואו כבר בתחילת שנת 2014. נדגיש כי משרד התרבות והספורט נדרש לתרום לצורך מימון עלויות הלחימה 16 מיליון ש"ח".
כדורגל נשים? "ההורים רוצים שהילדה תלך לבלט"
בתקופת כהונתה של לבנת, ועל כך יעידו המספרים והנתונים, רשם ספורט הנשים זינוק אדיר. דוגמה קטנה: מאז הקמתה של המועצה הלאומית לקידום ספורט נשים (אתנה) ע"י לבנת ב־2006, חל גידול של 130 אחוז במספר הספורטאיות הפעילות בישראל ונפתחו כ־200 קבוצות ילדות, נערות ונשים חדשות בענפי הספורט השונים.
אלא שדווקא כדורגל הנשים, לפחות במבחן התוצאה, עונה על ההגדרות של כישלון מוחלט, הן ברמת הליגה והן ברמת הנבחרת. לבנת מבינה את הפוטנציאל האדיר שבכדורגל הנשים – אחד הענפים הפופולריים ביותר בקרב נערות צעירות ברחבי העולם – אבל ההסבר שלה למה שקורה בשטח הוא יותר אנתרופולוגי מאשר ספורטיבי.
"ההורים רוצים שהילדה תלך ללמוד בלט או מחול כי זה מה שמקובל, התעמלות אמנותית, או אולי ג'ודו במקרים מסוימים. אבל כשהורים צריכים לשלוח ילדה לחוג כדורגל? התגובות הן 'היא לסבית', 'היא תהיה לסבית', 'זה גברי', 'אלה ילדות עם שערות על הרגליים'. קשה מאוד לשנות עמדות של הורים, ולכן החלטנו להקצות 5 מיליון שקל לטובת פעולות בתחום ההסברתי בקרב ההורים".
זה הסבר יפה, אבל בפועל כבר יש ליגה מקצוענית ויש נבחרת. למה הן תקועות?
"זה תהליך שייקח לא מעט שנים. אם עד היום כל נושא ספורט הנשים היה תהליך ארוך ומורכב, אז הכדורגל זה פרויקט בפני עצמו".
הצד הכי מכוער בספורט? "הפוליטיקה"
מאיפה הגיע המנהג להתקשר ולברך כל ספורטאי שזוכה בתחרות?
"מכך שאני רואה את הלהט שלהם ואת האימונים הקשים. כשירדן ג'רבי אומרת שאין לה חבר כי אין לה זמן, עבורי זה ממחיש עד כמה היא מחויבת למאמץ הזה. אז שאני לא אתקשר לברך אחרי שהיא זוכה במדליה? אני יודעת שכשמתקשרים לברך זה עושה לחבר'ה האלה משהו אמיתי".
את מבינה שזה נראה קצת מצחיק?
"אין לזה סוף. הרי אם לא הייתי מתקשרת, מה היו אומרים? שרת הספורט לא מעורבת, שרת הספורט לא מתעניינת. תמיד תהיה ביקורת".
אחרי לא מעט שנים בתפקיד, מה את יודעת היום על ספורט שלא ידעת?
"וואו. עולם שלם שלא הכרתי נפתח בפניי. אני רואה ספורטאים פשוט מדהימים. עם תשוקה, עם מוטיבציה, שדוהרים קדימה עם כוחות עצומים להתאמן לילות כימים. זה דבר שהדהים אותי".
מצאת רק דברים טובים?
"יודע מה? הצד הכי מכוער הוא הפוליטיקה שיש בספורט. אני אומרת לך, זו פוליטיקה שלא הייתה מביישת גם את כנסת ישראל בימיה
הטובים".
בואי נישאר בתחום הפוליטי. לפני 20 שנה דיברו על לימור לבנת כאחת ההבטחות הגדולות של הליכוד. היית שרת תקשורת ושרת חינוך, היית בדרך למעלה. ומה קרה?
"זה נכון, מעמדי הפוליטי אכן נחלש. הייתי הרבה יותר חזקה פעם".
מה גרם לזה?
"זו תולדה של קמפיין אדיר בעלות של כ־20 מיליון שקל, שניהלו נגדי ארגוני המורים בגלל הרפורמה שהתחלתי בזמנו כשרת החינוך (רפורמת דברת – י.מ). זה החליש אותי ציבורית, אבל בהחלט גם בתוך הליכוד. ניסו לחסל אותי פוליטית וגם כמעט הצליחו".
את לא אומרת לעצמך לפעמים, הייתי צריכה לשבת עכשיו בלשכה גדולה יותר?
"לא. אני באמת מרגישה שלמה. נכון, כנראה שיכולתי להיות במשרד יותר גדול ואטרקטיבי, אבל בסופו של דבר אני שרה בממשלת ישראל. כמה שרים יש? אז מהמשרד היותר הקטן הזה אני מאמינה שאני עושה דברים חשובים וגדולים".
ולסיום: משחק האסוציאציות
בנימין נתניהו – "ראש ממשלה שאין לו שום מתחרה, אפילו לא אחד שיכול לאיים עליו או לאתגר אותו".פיני גרשון – "מאמן טוב. פה גדול מדי לפעמים".
לגליזציה של סמים קלים – "נגד".
האח הגדול – "פורנוגרפיה".
גברים – "אוהבת".
מע"מ 0 אחוז – "נגד. בצורתו הנוכחית הוא עולה הרבה יותר מדי כסף למדינה והוא יגרום לביקוש עצום לעומת היצע נמוך. יאיר לפיד צריך היה לחזור בו ולחפש פתרונות אחרים".
דני דנון – "עבור".
אלכס גלעדי – "לאחרונה עשינו סולחה ואנחנו ביחסים טובים".
הדלפות – "דבר מתועב. לדעתי, ראש הממשלה טעה כשלא לקח את כל חברי הקבינט לפוליגרף".
איילת שקד – "יכול להיות לה עתיד גדול, אבל היא לא במפלגה הנכונה".
אלוהים – "אבינו שבשמיים".
לפנייה לכתב/ת 
