עושקים, נמאסתם / על מחאת האוהדים
כבר שנים מבעבעת מתחת לפני השטח תחושת התסכול של האוהדים. הפעם מישהו מתח את החבל קצת יותר מדי וגילה שהקהל הישראלי לא מוכן להיות פראייר. אילן הלפרין רואה במחאת האוהדים רגע מפנה בכדורגל הישראלי
עוד על מחאת הכרטיסים:
אבל כמו שלמדנו בימים האחרונים סביב המחאה שצוברת תאוצה בעקבות המחירים המגוכחים של כרטיסי הכניסה למגרשים, אוהדי הכדורגל לא פראיירים.
הם יודעים לזהות כאשר הקבוצה שלהם מזייפת והמאמן שלה מנסה לעבוד עליהם בעיניים עם שלל תירוצים. הם מבינים טוב טוב כאשר פרשן בטלוויזיה מנתח משחקים בהתאם למידת החברות שלו עם השחקנים/המאמנים. והם גם מבינים מתי מנסים לעבוד עליהם בעיניים, או יותר נכון בכיסים.
אוהדי הכדורגל, שרבים טעו לחשוב שהם קהל שבוי, היו מוכנים להשקיע ממיטב כספם כדי לרדוף אחרי קבוצתם ברחבי הארץ, ולפעמים גם בחו"ל, למרות המחירים היקרים גם כך. אלא שמישהו מתח את החבל יותר מדי.
כבר שנים מבעבעת מתחת לפני השטח תחושת התסכול הזו ביציעים. זה לא רק היחס המחפיר לו זוכים האוהדים כאשר הם מגיעים למגרשים, ולא המחירים המטורפים שהם נאלצים לשלם במזנונים (אל תתפלאו אם זו תהיה המחאה הבאה בתור), ואפילו לא העובדה שכרטיסים לילדים הם במקרה הטוב מצרך נדיר בקופות ובמקרה הרע מקור הרווח העיקרי של הספסרים. מדובר במשהו גדול בהרבה - ההבנה של אלה המבקרים באצטדיונים שלוקחים אותם כמובן מאליו.
כמו המחאות ברחבי העולם, הגל הנוכחי שהחל אצל אוהדי הקבוצות השונות בליגה, תפס תאוצה ברשתות החברתיות. לא יזמו אותו אינטרסנטים, לא יחצ"נים ציניים, אלא אוהבי כדורגל במובן הטהור של המילה. תתפלאו, יש לא מעט כאלה והם החליטו להפסיק להיות פראיירים.
וכמו כל המחאות בעולם, גם המבוקרים - במקרה הזה בעלי הקבוצות וההנהלות - לא הצליחו לעצור שנייה, להסתכל מסביב לאן נושבת הרוח ולעצור. לעצור, לקחת אחריות ולגלות מנהיגות, ולהבין כי תאוות הבצע תחזור אליהם כמו בומרג.
במקום זאת, בית"ר ירושלים העדיפה לנסות לגלגל את האשמה על מכבי חיפה בעקבות מקרי העבר (ולבסוף הוזילה את המחירים), מכבי פתח תקווה ניסתה לחנך את אוהדי היריבה העירונית ונאלצה לארח את הדרבי מול יציעים ריקים, והנה - קיבלתם את הדלק שמניע את הרכבת שיצאה לדרך ומי יודע איפה תעצור.
זה יכול להיות רגע מפנה בכדורגל הישראלי. אחרי שהאוהדים ינצחו את ההנהלות והבעלים (ושלאף אחד לא יהיה ספק - האוהדים ינצחו),
חובבי הכדורגל במדינה יבינו שמגיע להם יחס טוב יותר, ממש כפי שהם רואים איך מועדונים באירופה מתייחסים לאוהדיהם.
הגיע הזמן להפסיק להתייחס אל קהל האוהדים כאל מטרד שלא יודע מהו סיפוק, אלא לגלות שקיפות, לתת להם להיות שותפים בקבלת ההחלטות ולאפשר להם להשמיע את קולם. מי שהקול הזה לא מוצא חן בעיניו, ייאלץ לשמוע אותו תוך תקופה קצרה בווליום גבוה בהרבה מהימים האחרונים. ואז כבר הכאב בכיס יהיה של הבעלים.
לפנייה לכתב/ת 
