להכתיש ולערוף. המילים שעשו את תשע"ד
למה המציא נתניהו את המונח "הכתשה"? מאיפה נחתו עלינו הטרוריסטים הלבנטיניים? הטבעונים בכלל לא טבעונים? מדוע נכנסים שרי הממשלה לכלוב? ומה מאחורי קפה בחמישה שקלים? עברית קשה שנה
ב-12 החודשים האחרונים נכנסו ללקסיקון הישראלי כמה מונחים חדשים, לאחרים התוודענו לראשונה בנסיבות משמחות יותר או פחות, והיו מילים שהתכופפו תחת כובד המציאות ובעל כורחן שינו את משמעותן. אז מה הסיפור של המילים שעשו את שנת תשע"ד וכנראה יישארו פה עוד זמן רב?
ביבי המכתיש
באחת ממסיבות העיתונאים במהלך מבצע צוק איתן, שהתנהל בחודשים תמוז ואב (יולי-אוגוסט), אמר בנימין נתניהו את המשפט מעורר התמיהה: "מול ההתשה החמאס יקבל הכתשה". במילון לא תמצאו את המונח הזה, אלא את המילה "כתישה". אולי כדי להדגיש את עוצמת הפעולה הצבאית, אולי כדי להימנע משימוש במילה המשומשת עד זרא, ואולי הייתה זאת סתם פליטת פה - יצר ראש ממשלתנו מילה חדשה.
זו דרך יצירת מילים שמוכרת מאוד מלשונם של ילדים. כך באמת עובדת השפה, ולכן ההמצאות של הילדים נשמעות פעמים רבות הגיוניות מאוד: עוד לפני שישבו דקה אחת בשיעור לשון, הם מכירים שורש מסוים ואת משמעותו, ויודעים שאם יוצקים שורש לתבנית מסוימת מקבלים מילה. ובמקרה שלנו: אם את השורש כ-ת-ש ניצוק לבניין הפעיל, המציין גרימה, נקבל את הפועל הכתיש – גרם לדבר-מה להיות כתוש, שבור, שחוק, רצוץ.
כלוב השרים
נמשיך עם העולם הפוליטי: "עימות חריף בקבינט", "נתניהו מנע הצבעת קבינט", "בנו הצעיר של לפיד נכח בישיבת קבינט סגורה". הקבינט הישראלי עולה לכותרות כל הזמן. אבל מה הקשר בין שרים בקבינט לבין חיות בר?
המילה "קבינט" עברה לאורך ההיסטוריה גלגולים משפות שונות. היא התחילה בלטינית (שם משמעותה היא מערה או מאורה), משם המשיכה באיטלקית (כלוב), מארץ המגף כנראה הגיעה במאה ה-16 אל אחותה הצרפתית (צריף, חדר, ובהקטנה - חדרון), ומשם לאנגלית (ארון, שידה).
כל הגלגול הזה הגיע לימינו בהרחבה ובשינוי קל: חדר-עבודה. החיות נחבאות במאורתן, וכאשר כל שרי הממשלה נאספים יחד בחדר-עבודה? הקבינט יושב בקבינט (גולדה, כך מספרים, כיבדה בעוגה מעשה-ידיה את קבוצת הבכירים המצומצמת שייעצה לה, ומכאן הכינוי "המטבחון").
מוות מטאפורי
כשחבר בקבינט יוצא מישיבה סגורה הוא אינו אמור לדבר על תוכנה עם גורמים שאינם מוסמכים. אם בכל זאת הוא עושה זאת, הוא - אם להיות ציוריים - מעביר חומר מצד אחד לצד אחר דרך סדק צר, טיפין-טיפין. את טפטוף הידיעות הזה אנו מכנים "הדלפה".
פירושה הרגיל של המילה הוא גרימה לדליפה ולטפטוף, וכאשר אנו, דוברי העברית החדשה, משתמשים בה שלא בצורתה המקורית - משאילים את המילה הזו למשמעות אחרת - אנו מטפטפים העברת ידיעות סודיות למי שאינו צריך לדעת אותן. זו מטפורה, אבל אנחנו כבר לא מרגישים בה מרוב שהיא שגורה. לכן סוג זה של מטפורה מכונה "מטפורה מתה".
טרור לבנטיני
אף שהוא הוקם כבר ב-2003, התוודענו רק בחודשים האחרונים לארגון הטרור האיסלאמיסטי "דאעש", ראשי תיבות של "המדינה האיסלאמית בעיראק ובלבנט". הוא שואף לייסד חליפות איסלאמית – מדינה מוסלמית אחת גדולה שחוקיה יהיו חוקי האיסלאם (השריעה) ומנהיגהּ יהיה השליט העליון של כל מוסלמי בעולם.
בתחילת חודש תמוז (יוני), כשהארגון הכריז על הקמת מדינה איסלאמית באזורים שכבש ועל אבו בכר אל-בגדדי כחליף, הוא הודיע גם על שינוי שמו ל"מדינה האיסלאמית". האם זה אומר שהם מוותרים על הלבנט? לעניות דעתי ההפך הוא הנכון: הם החליטו שאינם רוצים לצמצם ולהגביל מראש את שטחה הגיאוגרפי של המדינה האוטופית שלהם.
השמש בעברית זורחת במזרח. בערבית הפועל شَرَقَ (שָרָקָ) משמעו עלה, זרח, ואם נשנה את ניקוד האותיות נקבל את המילה שָרְק, מזרח. משתי האחיות ממשפחת הלשונות השמיות נעבור לשתי אחיות מהלשונות הרומאניות: באיטלקית המזרח הוא levante, בצרפתית המילה levant היא מאותו השורש של הפועל "עולה" – lever, כמו השמש העולה ממזרח. את המדינות שבמזרח הקרוב – ובעיקר אלה שלחופי הים התיכון – מכנים בצרפתית כמו גם בשפות נוספות באותה מילה, levant.
בעבר הייתה למילה זו קונוטציה שלילית: השתמשו בה כמילת גנאי לאפיון תושבי הלבנט, וכך הייתה הלבנט למילה המציינת אדם חסר תרבות והשכלה. עם השנים והמודעות לפוליטיקלי-קורקט, פחת השימוש השלילי במילה זו. כיום, עם זריחת שמשו של דאעש, נדמה שהצטרפה למילה קונוטציה חדשה – איום עולמי של טרור איסלאמי.
קשה עורף
"חזקים בעורף - מנצחים בחזית", הצהירו השלטים המתנוססים בתקופת מבצע "צוק איתן" בקיץ האחרון, ועם ישראל אכן ידוע כעם קשה-עורף. עוד בעברית הקדומה, וגם בשפות שמיות אחרות, ציינה המילה עורף את החלק האחורי של הצוואר המחבר את הראש לעמוד השדרה. עם התחדשות הדיבור העברי השאילו מילה זו לתיאור חלק אחורי – לא רק באדם ובחיה. כך, האזור שמאחורי קו המלחמה, שמאחורי החזית (גם זו השאלה, מהמילה חזה) - הוא העורף.
וכך, עוד מטפורה מתה לנו: כל השימוש הזה בעורף שלא במשמעות של חלק בגוף הוא "מטפורה מתה". ואם כבר מדברים על מוות, לא עלינו: בחודשים האחרונים הזדעזע העולם לגלות שדאעש הוציא להורג את שבוייו – בהם העיתונאים המערבים פולי וסוטלוף שנרצחו בחודש אלול – על ידי הפרדת הראש משאר הגוף. וכמו שאמרנו, החלק המחבר את הראש לגוף הוא העורף. כך נגזר שם הפועל לערוף משם העצם עורף.
עוד באירופה
בגלל האש והתהפוכות במזרח התיכון, ישראלים רבים רוצים דרכון אירופי. מי שהגשים את החלום הזה עד כה היו בעיקר בנים ובנות לעולים מארצות אשכנז, אך בחודש סיוון (יוני) התחילו גם ישראלים צאצאים למגורשי ספרד לחלום. הסיבה הייתה הודעה מעורפלת על חוק ספרדי עתידי שיאפשר לאותם צאצאים לקבל דרכון. כיום תצטרכו דרכונים במעבר בין מדינות, ואילו בלשונם של חז"ל אולי ה"דרכונות" היו מסייעים לכם במעבר בדרכים.
מקור המילה המופיעה בספרות חז"ל הוא ביוונית ומשמעה מטבע פרסי עתיק. גם במקרא היא נמצאת – עם תחילית א': אדרכון (בדומה למילים נוספות שהגיעו לעברית הקדומה מיוונית, כמו אצטדיון). אך עם תחיית הדיבור העברי יצרו המחדשים מילה עברית למהדרין שנראית בדיוק כמו המילה היוונית (מלבד הריבוי: המטבעות הם דרכונות, ואילו הפספורטים הם דרכונים) – על ידי צירוף של הסיומת -ון למילה "דרך". דרך זו לחידוש מילים מוכרת לנו ממילים כמו עיתון (עת+ון, בהשוואה לגרמנית), מילון (מילה+ון), חידון (חידה+ון) וכדומה.
עומד בניצב
פרשה חמורה נחשפה בחודש שבט (ינואר) וטלטלה את משטרת ישראל, בחשד לטובות הנאה שקיבל ניצב מנשה ארביב מהרב יאשיהו פינטו. הפרשה כונתה "רב, ניצב".
החוקרים – חוקרי הלשון, לא חוקרי מח"ש – חלוקים בדעותיהם בשאלת השורש של המילה ניצב ודומותיה. הדעה האחת גורסת כי האות נו"ן היא שורשית: שלוש אותיות השורש הן נ-צ-ב, כמו בשפות ארמית וערבית, הקרובות לעברית. הדעה השנייה טוענת כי מדובר בשורש י-צ-ב, ואז האות נו"ן אינה שייכת לשורש, אלא לבניין נפעל.
מילה זו מופיעה עוד במקרא, ביותר ממשמעות אחת. ניצב הוא אדם שעומד – יציב כנציב, על מקומו – וכן אדם המופקד או ממונה על אחרים. בימי הביניים ובעברית החדשה הצטרפו פירושים נוספים למשמעויות המקראיות. קל לזהות את הקשר בין המשמעויות השונות: בימי הביניים השתמשו במילה זו לתאר את שתי צלעותיו של משולש ישר-זווית, שתי צלעות היוצרות ביניהן זווית ישרה והעומדות, ניצבות זו על זו.
בעברית החדשה מילה זו ציינה תפקיד על במת התיאטרון או אתר הצילומים – של שחקן בתפקיד משני למדי: הוא עומד ברקע. משמעות חדשה נוספת היא אדם המופקד על אחרים, כמו בתנ"ך – וזו הדרגה המשטרתית, השנייה רק למפכ"ל.
סיפוח זוחל
שינויים במבנה המשפחתי אינם מנת חלקן של המאות האחרונות בלבד. בעת העתיקה נקשרו עובדי משק הבית וחיות המשק אל בעליהם. ניתן לשער קיומו של קשר בין המילה משפחה – בעיקר במשמעותה המקראית – למילה שפחה. גם באנגלית מובחן קשר בין שתי המילים: המשפחה האנגלית, family, נגזרת מהמילה הלטינית familia, שמשמעותה דומה למשמעות הכוללת המקראית של המשפחה. המילה הלטינית famulus משמעה עבד, משרת.
במילים רבות ממקור שמי יש לעתים רבות קרבה בין האות סמ"ך לאות שי"ן, גם בין שפה שמית אחת לחברתה, וגם בתוך השפה עצמה. הדוגמה המוכרת ביותר היא בין שלום העברית לסלאם הערבית. כך גם במקרה שלפנינו: השפחה מסתפחת אל המשפחה – מתחברת, מצטרפת, כמו חלק הנספח אל העיקר, תוספת. מהשורש הזה נגזרה המילה ספח, שאף הוא מסתפח אל העיקר, אל המשפחה המורחבת.
בימינו משתמשים במילה סיפוח גם במשמעות מדינית-גיאוגרפית: כשמדינה מצרפת לשטחה החוקי שטח נוסף. כך, למשל, באדר ב' (מרס) נערך משאל עם בקרים שבאוקראינה, ובו 95% בחרו שאזור המריבה יסופח לרוסיה ולא יישאר בשליטה אוקראינית. אימא-רוסיה סיפחה את חצי-האי האוקראיני, ומהלך זה עורר מאבק עקוב מדם שעדיין משתולל. להבדיל, בישראל יש הקוראים לספח את יהודה ושומרון – לצרף את חבלי-הארץ הללו לתחומה המדיני של משפחת ישראל.
עדיין באופנה
לא מזמן, בתחילת אלול (אוגוסט), הזדעזענו מהיצירתיות המפוקפקת של מעצבי בגדי הילדים ברשת האופנה הספרדית זארה. מה הקשר של הפרשה המביכה ההיא לחנות ירושלמית של אקססוריז?
ברחוב אליעזר וחמדה בן יהודה בירושלים יש חנות אקססוריז, ובעברית - אביזרי אופנה. עובדה זניחה, נכון, אבל סמלית מאוד. אליעזר בן יהודה היה מוציא לאור של עיתונים שונים שבהם הוא נדרש למילים מודרניות שלא היו קיימות בעברית, ועל כן, כמחייה הדיבור העברי, הוא חיפש אחר חידושי מילים.
רעייתו חמדה הייתה עיתונאית וכתבה בעיתונים שבעלה הוציא לאור. כדי שהיא תוכל לכתוב – בין השאר – מדור נשי על ענייני לבוש וסגנון, חיפש בן יהודה מילה עברית ל"מוֹדָה" הזרה, וכך הייתה אשתו גם הגורם להמצאת ה"אופנה" העברית וגם הראשונה שזכתה להשתמש בה.
חמסה, חמסה
לפני כמעט שנה, לקראת סוף תשרי (ספטמבר), התבשרנו על מהפך בשוק צריכת הקפה הישראלי, ונראה שהישראלים לוקחים בשתי ידיים, בעשר אצבעות ובחמישה שקלים את כוסות הקפה של הרשתות החדשות כמו קופיקס. מלבד ההוזלה המשמעותית במחיר כוס הקפה שלנו, שכבודה במקומו מונח, מה מיוחד במספר זה?
בכף היד של האדם יש חמש אצבעות, בשתי כפות הידיים עשר אצבעות, ועובדה זו השפיעה רבות על תרבות האדם ועל צורת החשיבה האנושית. חמש הוא גם מספר טיפולוגי – זאת אומרת שיש לו משמעות המיוחדת לבני תרבות משותפת. בתרבות המוסלמית למשל יש חמש תפילות ביום וחמש מצוות-יסוד. אצלנו, כל ילד יודע לענות על השאלה מליל הסדר, "חמישה מי יודע". התורה מחולקת לחמישה חלקים, שכל אחד מהם אף קרוי על שם חלקו היחסי בה - חומש.
בשפות השמיות יש חילופי שי"ן-סמ"ך – כמו שראינו בסיפוח – וכאן החמישה העבריים הם חמסה בערבית. הקמע נגד עין רעה משותפת לתרבות היהודית ולתרבות המוסלמית, והיא מציינת את כף היד, שבה חמש אצבעות. ואולי גם הפועל חָמַס נגזר מהיד, בעלת חמש האצבעות הלוקחת משאינו שלה?
שנת הטבעונים
בכסלו (דצמבר) הגיע לישראל גארי יורופסקי, שיש הרואים בו גורו טבעוני, הידוע בהתבטאויותיו החריפות ומעשיו הקיצוניים. כשחושבים על זה, המושג טבעונות הוא לא המונח המתבקש, ואם היינו מחפשים מילה שתתאר את התזונה ללא מרכיבים מן החי והמבוססת על הצומח בלבד – ודאי היינו בוחרים במילה צמחונות. הרי ביצים וחלב לא מגיעים מעולם הצומח. אלא מה, המילה צמחונות כבר תפוסה, אז לדוברים לא נותרה בררה אלא למצוא מילה אחרת.
גם באנגלית קדם המונח "צמחונות": כדי להבחין את הנמנעים מצריכת מוצרים מהחי מן הנמנעים רק מאכילת החיות עצמן, טָבע דונלד ווטסון הבריטי את המונח vegan. זה קרה רק ב-1944, כמאה שנים אחרי שנטבע המונח האנגלי לצמחונות, vegetarian.
אם לא הייתי יודעת מה עומד בבסיס התזונה המכונה טבעונית, והייתי מתבקשת לנחש, ודאי תשובתי הייתה אכילת מזונות כפי שהם בטבע: ללא בישול, ללא אפייה, ללא כל תהליך ועיבוד תעשייתיים המשנים את מה שברא האל. תזונה כזו אכן קיימת, ושמה העברי הוא טבעונאות, ובלעז - raw food, אוכל "נא" בתרגום מילולי.
אל חשש, הם לא אוכלים חיות חיות. למעשה, הם אינם אוכלים חיות כלל. כדי לפשט, בואו נקביל את כל המונחים האלה למונחים מהעולם הדתי המוכר לנו: אוכלי-כול הם חילונים, צמחונים הם מסורתיים, טבעונים הם דתיים, וטבעונאים הם חרדים.