דרוש: יריב רציני למלחמה בארגון טרור רצחני
מול דאעש ניצבת קואליציה גדולה וחזקה, אך מהוססת ומלאה הסתייגויות. מדוע נרתעים הכוחות במזה"ת, שדאעש מאיים על שלמותם, להתקיף את הארגון הרצחני, כיצד תיראה בסוף המתקפה ומה יהיה תפקידה של ישראל?
הקואליציה הערבית-מערבית נגד ארגון "המדינה האיסלאמית" (דאעש) מתגבשת, וברית צבאית של כעשרים מדינות תופסת תאוצה בין ביקור מזכיר המדינה ג'ון קרי בג'דה (סעודיה) לפני שבוע לבין ועידת פריז שנערכת היום (יום ב').
מול הקואליציה ניצב אויב נחוש וחדור התלהבות איסלאמית ג'יהאדיסטית משיחית. ככל שהזמן עובר, מתגייסים עוד ועוד מתנדבים ל"חליפות האיסלאמית" שבה הכוח והרוע מהווים מוקד משיכה למוסלמים פנטיים ברחבי העולם. לפי ההערכות, שחורי המדים הרצחניים מונים בין 20 ל-30 אלף לוחמים. לפי דיווחי האופוזיציה הסורית, דאעש כבר מתכונן לתקיפה של הקואליציה ומעביר ציוד ולוחמים מהמפקדות למקומות מסתור. יש לצפות כי הארגון יעשה שימוש מרבי בבתי תפילה נוצריים ומוסלמיים ובאתרים שישמשו "מגן אנושי": בתי חולים, בתי ספר, גני ילדים וכדומה.
מול דאעש ניצבת קואליציה גדולה וחזקה, אך מהוססת ומלאה הסתייגויות. מדוע נרתעים הכוחות במזרח התיכון, שדאעש מאיים על שלמותם, להתקיף את הארגון הרצחני? כיצד תיראה בסוף המתקפה?
עיראק כן, סוריה עדיין לא
טרם חולקו התפקידים למשתתפי הקואליציה וכבר חבריה מביעים רתיעה מעצם התקיפה. המשותף למדינות שהגיעו לוועידה בפריז הוא התמיכה העקרונית ברעיון חיסול דאעש. הבעיה המרכזית נובעת מן העובדה שהארגון חולש על אזורים בשתי מדינות שבהן המצב שונה לחלוטין.
חלק ממובילי הקואליציה כבר הביעו את הסכמתם לתקוף את דאעש בעיראק. בריטניה, צרפת ואוסטרליה הסכימו להצטרף לתקיפות מן האוויר שכבר החלו בהן האמריקנים בצפון עיראק. גרמניה הסכימה לחמש את לוחמי הפשמרגה הכורדים בעיראק. הצבא העיראקי נראה נחוש להשתלט מחדש על מערב המדינה. חילופי השלטון ועליית ראש הממשלה חיידר אל-עבאדי מבשרים מערכת שלטונית יציבה יותר בעתיד. אולם אף מדינה מלבד ארצות הברית לא הסכימה לגבי המתקפה בצפון סוריה.
המצב בזירה הסורית מורכב בהרבה. מבחינת האמריקנים, שליט סוריה בשאר אל-אסד הוא פושע מלחמה ושיתוף פעולה עמו או עם בעלת בריתו איראן אינו בא בחשבון.
מדינות אירופה חוששות מהסתבכות בסוריה, בעיקר בשל חשש מעימות עם רוסיה, התומכת העיקרית של משטר אסד. רוסיה חושדת, ובמידה רבה של צדק, כי מתקפה על דאעש בסוריה לא תהיה סוף פסוק וכי כוחות הקואליציה עלולים בלחץ אמריקני להתקיף אחר כך גם את המשטר הסורי. הרחקת איראן מהקואליציה רק מחזקת את חשדה של רוסיה בעניין זה. אירופה כבר נמצאת במתיחות רבה עם רוסיה בעניין אוקראינה ואינה מעוניינת להרחיב את הסכסוך לזירה נוספת ולהסתכן בעימות צבאי עמה.
סעודיה מאחורי הקלעים
אין ספק כי האמריקנים אינם מתכוונים להעניק למשטר הסורי "מתנה בחינם" והם יעשו הכול על מנת שאסד לא ישתלט על השטחים שהיא מתכוונת לתקוף. אך מי ימלא את הוואקום שייווצר אחרי חיסול דאעש? מובילת העולם הערבי הסוני, סעודיה, עומדת ככל הנראה מאחורי השיקולים האמריקניים.
הרחקת איראן קשורה ללחץ הסעודי לא לשתף את הגורם השיעי בסוריה. לפי מקורות ערביים, הממלכה אף הציעה לאמן בשטחה כוח גדול של מורדים "מתונים" שייכנסו לשטח צפון סוריה אחרי ההפצצה האמריקנית. בכך תקדם סעודיה את מטרתה להפוך את סוריה למדינה בשליטת הרוב הסוני ולבעלת ברית שלה במקומה של איראן.
ניצול התקיפה למאבק ב"אחים המוסלמים"
סעודיה עומדת מאחורי תהליך פוליטי משמעותי העובר על האזור לקראת המתקפה על דאעש. קטאר גירשה שלשום במפתיע בכירים בתנועת "האחים המוסלמים" לפי דרישת מצרים בראשותו של נשיאה עבד אל-פתאח א-סיסי. אולם דרישה זו כבר באה מזמן והעיתוי הנוכחי קשור למאמצי ארה"ב וסעודיה "לנקות" את האזור מארגונים איסלאמיים לקראת התקיפה.
פרשת סילוק מנהיגי "האחים המוסלמים" אירעה מיד ולא במקרה אחרי התקרית המביכה של חשיפת תשלום הכופר של קטאר לארגון ג'בהת א-נוסרה בסוריה תמורת שחרור בני הערובה של האו"ם מפיג'י. כך נחשפה תמיכתה של הנסיכות בארגון קיצוני ביותר המסונף לאל-קאעידה.
מעניין כי התקיפה המתקרבת מלחיצה גם את תוניסיה, שכן היא המובילה מבין מדינות המגרב במספר המתנדבים היוצאים להילחם לצד דאעש. כדי להוכיח שתוניסיה אינה בצד הלא נכון, מיהר אתמול שר הפנים לוטפי בן ג'דו להכריז כי ארצו נלחמת בטרור ושבאחרונה מנעה מלא פחות מ-9,000 צעירים וצעירות תוניסאים מלהצטרף לתנועות איסלאמיות שלוחמות בסוריה ובעיראק ואיימה בהחרמת דרכוניהם. הנתון המדהים רק חשף עד כמה עמוקה הבעיה בתוניסיה.
מדינה נוספת שנמצאת במבוכה כתוצאה מהקואליציה נגד הטרור היא טורקיה, שהפכה למקלט ל"אחים המוסלמים" ונותנת חסות ושטח מעבר לקבוצות אופוזיציה איסלאמיות שונות בסוריה.
טורקיה לא מצטרפת
טורקיה הייתה אמורה להיות בעלת בריתה הטבעית של ארה"ב במשבר הנוכחי. היא גובלת בסוריה ובעיראק והיא המדינה הקרובה ביותר לשטחי שליטת דאעש. טורקיה היא גם חברה בברית נאט"ו ובתחומה ממוקם בסיס חשוב של חיל האוויר האמריקני. רשמית, היא הביעה חשש לגורלם של 46 אזרחיה החטופים על ידי דאעש. למעשה, תופעת הצטרפותם של טורקים רבים לארגון דאעש מביכה את המשטר באנקרה שאינו מעוניין לחשוף את ממדיה.
החשש העיקרי של טורקיה הוא מחימוש הכורדים נגד דאעש על ידי המערב, דבר שיאפשר לאלה האחרונים להקים ישות עצמאית בצפון עיראק ובסוריה. בשלב הבא הכורדים עלולים לאיים על שלמותה של טורקיה שבה הם מהווים כ-20 אחוזים.
אז מי יילחם בפועל?
בזמן שכוחות מערביים יפציצו בעיראק, כוחות קרקע יכילו בעיקר אוכלוסיות מקומיות: בעיראק הצבא העיראקי ושבטים סונים מקומיים, ובסוריה כוחות אופוזיציה מתונים. נראה כי בסוריה ייאלצו האמריקנים להפציץ לבדם, כפי שהם עושים כיום בעיראק. קשה להניח שהצבא הסורי אכן יממש את איומיו להתקיף מטוסים שייכנסו לתחומה האווירי של סוריה ללא תיאום עמו. אירוע כזה רק יספק תירוץ להרחיב את ההתקפה ולפגוע גם בצבא המשטר הסורי.
יש להניח כי התמיכה הערבית תתבטא בעיקר בשליחת נשק ובמימון לכוחות המקומיים הללו.
מצרים וירדן לא ישלחו כוחות, ישראל לא תתערב
הנשיא המצרי א-סיסי הצהיר כי על המאבק בטרור להיות "מלחמה כוללת". משמעות ההצהרה הוא שחלקה של מצרים במאבק יצטמצם בלחימה בארגוני הטרור בסיני ובגבול עם לוב. מצבה הכלכלי של מצרים בעת הזו אינו מאפשר שליחת כוחות ללחימה בארץ אחרת. בנוסף, הצבא המצרי עסוק מדי בייצוב ביטחונה הפנימי של מצרים. היציבות מהותית להשבת התיירות ולקידום פרויקט כריית תעלת סואץ החדשה. צבא ירדן קטן מכדי להוות גורם משמעותי בקואליציה ויש להניח כי תפקידו יהיה הגנתי בעיקר - הדיפת פעילי דאעש שינוסו דרומה לגבול הממלכה בזמן התקיפות.
מבחינת ישראל, נראה כי הצטרפותה תהיה מוגבלת לתרומה מודיעינית שקטה משום שהתערבותה בפועל עלולה להרחיק מדינות מסוימות או לפרק את הקואליציה הערבית, הכוללת מדינות במצב מלחמה עמה (לבנון ועיראק לדוגמה).
מסלול הנסיגה של דאעש צפוי להיות מערבה ואחר כך דרומה - מעיראק לסוריה וממפקדות בצפון סוריה דרומה. למרבה האירוניה, הסיכוי היחיד של דאעש לשרוד נעוץ בהתנגדותו של ציר איראן-רוסיה לתקיפה בסוריה.
ד"ר ירון פרידמן, פרשן ynet לענייני העולם הערבי, הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, מרצה על האיסלאם במחלקה ללימודים הומניסטיים בטכניון ובמכללת הגליל ומורה לערבית בטכניון ובחוג להיסטוריה של המזרח התיכון בחיפה. ספרו "העלווים - היסטוריה, דת וזהות" יצא לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן בשנת 2010
לפנייה לכתב/ת 
