שנה לביומטרי: ירידה חדה בדרישה לתעודות
35% מהבאים למשרד הפנים מבקשים תעודה ביומטרית על פני תעודה רגילה, לעומת 50 אחוז בשנה שעברה, למרות שיפורים בשירות ובמערך הטכנולוגי. ברשות לניהול המאגר עדיין מרוצים ואומרים כי הירידה עשוייה לנבוע מהפסקת הקמפיין או הפרסום השלילי של המתנגדים
עדיין מרוצים מהתוצאה
במשרד הפנים שחיבר את הדו"ח במשותף עם רשות האוכלוסין והרשות לניהול המאגר הביומטרי מצביעים על ירידה משמעותית בביקוש לתעודות חכמות.
בדו"ח הקודם, בתקופתו נכנסו התעודות הביומטריות בהדרגה ל-33 הלשכות של משרד הפנים, דובר על כך ש-50 אחוז מהפונים ללשכות מבקשים תיעוד חכם על פני תעודות רגילות (כ-200,000 תושבים סך הכל).
בדו"ח הנוכחי השיעור ירד ל-36 אחוז שמבקשים תעודות זהות חכמות ו-30 אחוז לדרכונים ביומטריים.
מתוך 860,397 בקשות לתעודות זהות ודרכונים, רק 304,672 ביקשו מסמכי זיהוי חכמים. נכון ליוני 2014, ושנה מאז התחלת הניסוי, 395,574 תושבים שביקשו תעודות ו/או דרכונים רשומים במאגר הביומטרי .
במשרד הפנים עדיין מרוצים מהתוצאה שגבוהה מהיעד שהוצב - 20 אחוזים בלבד. בדו"ח מסבירים כי הסיבות לירידה יכולות להיות הנפקת תעודות חכמות על ידי מי שרצה בכך כבר בתחילת הניסוי, הורדת מינון הפרסום מצד רשות האוכלוסין, ואזהרות של המתנגדים למאגר.
ראש הרשות לניהול המאגר הביומטרי גון קמני, אמר ל-ynet: "לא כשלנו. לא עסקנו הרבה בהסברה אלא בעבודה. הפרויקט עובד עובד טוב, והמספרים מבחינתנו מצוינים למרות שכבר אין קמפיין הסברה. אנשים מצטרפים בהמוניהם".
המתנגדים השיקו קמפיין משלהם נגד המאגר, ואף קיבלו מבג"צ צו שמורה לרשות האוכלוסין לשנות את הפרסומים שלה ולעדכן כי הנפקת תעודות חכמות והצטרפות למאגר היא בגדר התנדבות ולא חובה - פרט שלא הוצג בתחילת הפרסומים.
עליה באיכות
ברשות האוכלוסין וברשות לניהול המאגר הביומטרי מודים שעדיין יש בעיות, כמו זיהוי של בני 60 ומעלה, בשל שחיקה טבעית של העור. עם זאת מצביעים של שיפורים באיכות ההרכשה (נטילת הפרטים מאזרחים), התשאול (בירור הזהות של אדם שמנפיק תעודה בפעם הראשונה) ובשירות.
בתשאול הורחב מספר השאלות, ובמשרד הפנים אומרים שפועלים מול גופים אחרים, במסגרת החוק, כדי לאפשר להרחיב את מאגר השאלות שהתשובות עליהן יהיה ידוע רק לאדם שמבקש את התעודה או קשות למי שרוצה להתחזות לאותו אדם. פרטים כאלה יכולים להיות למשל כתובות קודמות, גיל הוצאת רשיון הנהיגה וכדומה.
ברשויות אומרים כי סורקי טביעות האצבע הוחלפו בסורקים איכותיים יותר כדי לדייק בסריקה ולקצר את זמן ההמתנה - פרישת סורקים אלה עתידה להסתיים כבר בחודש הבא.
תהליך הנפקת תעודת זהות חכמה דורש הגעה ללשכת האוכלוסין. פעם אחת למסור פרטים, ופעם שנייה לאסוף את התעודה לאחר שהפרטים נבדקו במאגר והתעודה הודפסה.
בדו"ח הקודם צוין כי 75 אחוזים בלבד הגיעו לקבל את התעודה ואחרים לא טרחו לבוא פעם שנייה. בדו"ח הנוכחי המספר גבוה בקצת מ-100 אחוז, מכיוון שחלק מאלה שהגיעו בתקופה הנוכחית, מסרו את הפרטים בתקופה של הדו"ח הקודם. כך או אחרת, ברשות אומרים כי בוחנים תהליך חלופי למסירת התעודות שיקל על התושבים.
בדו"ח מצביעים על עוד מדדים שעלו בשיעורים קלים בחלקם, כמו אחוז ההצלחות לטול תמונה בפחות משלושה נסיונות, הצלחה בהרכשת פרטים ביומטריים (כאשר בדו"ח הזה קטינים נספרו בנפרד), זמן ממוצע קצר בישיבה מול הפקיד לענות לתשאול ולמסור פרטים.
בדו"ח מציינים גם את תהליך בידוק דרכון עצמי בנתב"ג שעדיין טעון שיפור בשל בעיות טכניות עם הסורקים שיוחלפו, והעדר ידע של תושבים כיצד להשתמש במערכת האוטומטית. לצורך כך תגייס רשות האוכלוסין פקידים שיכוונו תושבים שנכנסים לארץ מננתב"ג.
ניסוי בן שנתיים
בתחילת השנה שעברה היה אמור להתחיל ניסוי המאגר הביומטרי, ובו ייאספו ממי שירצה בכך טביעות אצבע ותמונת פנים ממוחשבת, שיקבל תעודה אלקטרונית שקשה לזיוף עשרות מונים על פני תעודות הנייר הנוכחיות. על פי החוק, הפרטים הללו ייאספו במאגר, למען מניעת התחזות (כלומר מי שיבקש תעודה - ייבדק אם פרטיו כבר נמצאים במאגר), לצורך מניעת טעויות של פקיד (למשל נטילת טביעת אצבע פעמיים במקום שתי אצבעות, או תמונה לא טובה) ולצורך זיהוי משטרתי, תחת הגבלות מסוימות. כך או כך, ברשות לניהול המאגר הביומטרי מדגישים כי אין פרטים ביוגרפיים - כמו שם ותעודת זהות, אלא רק פרטים ביומטריים - ומספר מזהה. הרשות מקבלת פרטים ומודיעה הם הם קיימים במאגר או לא -לצורך בדיקת נסיון התחזות.
התנועה לזכויות דיגיטליות התנגדה למאגר בטיעונים של סכנת אבטחה, ופלישה לפרטיות ובעיות. הפשרה שהתקבלה היא ניסוי בן שנתיים שבשל בעיות טכניות ושביתות החל חצי שנה באיחור, ולאחרונה אושר בכנסת כי ספירת השנתיים תחל מזמן ההתחלה בפועל. כלומר, החל לפני שנה ויימשך עוד שנה עד יולי 2015.
בתנועה לזכויות דיגיטליות הביעו התנגדות לספירה הזאת, והצביעו בדיון בכנסת על בעיות במהלך הפיילוט, כמו העדר מנהל אבטחת מידע, והעדר תוכנת השוואה, בשל מכרז שביקש תוכנה כזו. ברשות אמרו כי מנהל אבטחה מונה מאז, וגם בתקופת העדרו מילאו מנהלים אחרים ברשות את התפקיד, וכי תוכנת השוואה הייתה תמיד, וכי המכרז נועד לשדרג אותה.
מה החלופה?
ברשות האוכלוסין מצביעים בדו"ח הנוכחי על מספר קטן מאוד של טעויות במחצית השנה הראשונה של 2014: חמישה מקרים בלבד של טעויות אנוש, חמישה מקרים של השחתת תיעוד, ומקרה בודד של אדם שניסה להתחזות לאחיו. במקרה הזה, כאשר האח בעל הזהות האמיתית הגיע להנפיק תעודה מזהה ביומטרית, התגלה כי פרטיו של אחיו כבר הוכנסו למאגר, והעניין הועבר למשטרה.
המתנגדים טוענים כי מקרה בודד כזה, ומקרים ספורים בדו"ח הקודם מעידים על כך שאין צורך במאגר שיסכן את הפרטיות של כלל התושבים. מנגד, ברשות לניהול המאגר יגידו שדווקא המאגר מונע מקרים נוספים כאלה, וישאלו כמה מקרים של גניבת זהות צריך על מנת להצדיק קיום של מאגר כזה.
כך או כך, בדו"ח מצויין כי מאחר שעוד מדובר בתקופת נסיון, אין המקרה הבודד מעיד על היקף תופעת נסיונות ההתחזות. עוד מציינים בדו"ח כי השימוש בתעודות חכמות דווקא יגביר את המוטיבציה לנסות ולהתחזות ולכן חשוב שתהיה מערכת אמינה שתמנע זאת.
ברשות אומרים כי בשביל לבדוק את נחיצותו של המאגר בחנו חלופות שונות של שימוש פרטים חלקיים - זאת על ידי הפעלת סימולציות על הנתונים הקיימים בלי לדעת את הזהות של התושבים. בדיקה זו העלתה כי תמונת פנים בלבד יעילה מאוד (איתור של 95 אחוז מהכפילים), אך עדיין יעילה פחות משימוש בתמונה ושתי אצבעות (99 אחוז איתור כפילים), וכן יעילה יותר, לפי הדו"ח ותספק פחות התראות שווא בגלל תקלה בזיהוי.
עוד שנה יחליטו אם להחליט
הדו"חות הבאים צפויים לצאת עוד חצי שנה ועוד שנה. בתום הפיילוט הכנסת אמורה להחליט אם לחייב את כל תושבי המדינה להצטרף למאגר ולהנפיק תעודות חכמות או להחליט שלא להחליט, ולהמשיך את הניסוי לשנתיים נוספות. אם בתום 4 שנים לא תתקבל החלטה סופית בעניין המאגר, הוא יימחק ויישארו רק התעודות החכמות.