בעיות פוריות: מתי יש באמת סיבה לדאגה

לפעמים נראה לנו שהשגת הריון היא הדבר הכי פשוט בעולם: הזרע והביצית נפגשים - והופ, יש עובר. אבל אצל נשים רבות, בעיקר מגיל 35 ומעלה, העניינים לא תמיד קלים כל כך, ואצל רבות דורשים התערבות רפואית, מה שמוכר יותר כ"טיפולי פוריות".

על פי הנתונים עד גיל 35 קיים סיכוי של כ־25% להשגת הריון בכל מחזור טיפול. בגיל 40 הסיכוי להריון ספונטני או בעזרת טיפולים יורדים ל־10%. בגיל 42 הם יורדים לכ־6% ובגיל 45 הסיכוי להרות מביצית עצמית יורד כמעט ל־0%. 

<<כל החדשות, הטורים, המדריכים והכתבות בעמוד הפייסבוק של ynet הורים >>

הכל על הריון ולידה - באנציקלופדיה שלנו

מתי צריך להתחיל לדאוג, איזה הליך את עומדת לעבור והאם יש לכך קשר לגלולות? יחד עם פרופ' עמית עמי, מנהל היחידה להפריה חוץ גופית במרכז הרפואי תל אביב, הכנו עבורכם מדריך מיוחד. 

כמה זמן מהרגע בו מתחילים לנסות להיכנס להריון יש מקום לדאגה?

אי פריון פרושו שנה של נסיונות להרות ללא הצלחה, אבל אך ורק כאשר מדובר במחזור וסתי סדיר. כל שיבוש במחזור הווסת הסדיר החד חודשי מצביע על הפרעה בביוץ, ופירושו קשיים להרות. לכן במחזור לא סדיר חשוב לפנות מיד לרופא מתמחה ולא להמתין.

חשוב ביותר, עוד לפני שמתכננים הורות, לעבור בדיקות סקר גנטי. כיום ניתן לעשות זאת על ידי הצ'יפ הגנטי, שהינה בדיקת דם פשוטה לאיתור נשאות לא תקינה אותה מבצעת האם לעתיד. במידה ונמצאה שכזאת הבעל יבצע יעודית אותה בדיקה. כמו כן מומלץ לבצע בדיקות למחלות זיהומיות, ביקורת גניקולוגית לבריאות מניעתית ולהתחיל ליטול חומצה פולית.

מה ההליך מהרגע שבו מבינים שיש בעיה ועד תחילתם של הטיפולים?

טיפולי אי פריון מחייבים בתחילתם את איתור מחולל האי פריון, כיוון שרק אז ניתן להתאים את הטיפול הנכון. מחולל האי פריון יכול להיות, לדוגמה, תפקוד מיני, הפרעה הורמונלית, איכות הזרע, היסטוריה דלקתית והפרעה מכנית. כל הפרטים האלו נבדקים במהלך הבירור הרפואי של אי הפריון ולכל אחד מהם יש מענה רפואי.

חשוב ביותר להיות מדוייקים על מנת למנוע טיפול מיותר. רפואה נכונה מונעת סיבוכי טיפולים, שהם אמנם נדירים אבל עלולים להיות בלתי הפיכים.

מהם אותם "טיפולי פוריות"?

ישנם שני סוגים של טיפולים הכלולים תחת ההגדרה, והם מותאמים לזוג או לאישה על פי הבעיה הספציפית ממנה הם סובלים:

הזרעות: בטיפולי הזרעות נלקחים, באופן מלאכותי, תאי הזרע הטובים ביותר של הגבר ומחדירים אותם לצוואר הרחם, לקרבת פתח החצוצרות, ובכך מגדילים את הסיכוי להריון. ההזרעה נעשית בעזרת צנתר פלסטיק גמיש שמוחדר עד צוואר הרחם. הפעולה אורכת כשתיים־שלוש דקות ורצוי במקביל לקיים יחסי מין מדי יום עד יומיים במשך השבוע שלאחר מכן.

יתכן שהרופא יציע טיפול באיקקלומין להגברת הביוץ. הטיפול מתחיל ביום הרביעי של הווסת ומסתיים כעבור חמישה ימים.

הפריה חוץ גופית (IVF): לאחר ההזרעות ימליץ הרופא על הפריה חוץ גופית (IVF).

בשלב הראשון ניתן לאישה טיפול הורמונלי יומיומי (באמצעות זריקות) שמטרתו לגרות את השחלות לגיוס כמה זקיקים. במקביל נערך מעקב זקיקים. כאשר הזקיקים גדלים וניתנים להפריה, הרופא ישאב אותם ואת הנוזל שבתוכם ויעביר את תוכן השאיבה למבחנות מעבדה לצורך בידוד הביציות והפרייתן עם זרע של בן הזוג או זרע תורם. 48 עד 72 שעות לאחר ההפריה יוחזרו העוברים התקינים לרחם. יש להמתין 14 ימים לתוצאות ההפריה. אם הטיפול ייכשל יש לחזור עליו במחזור הבא.

האם יש קשר בין אמצעי מניעה כמו גלולות או התקן והקושי להיכנס להריון?