מני מזוז וענת ברון מונו לשופטים בעליון

שופטים חדשים בירושלים: הוועדה לבחירת שופטים הודיעה הערב (יום א') על בחירתם של שני שופטים חדשים לכהונה בבית המשפט העליון - היועץ המשפטי לממשלה לשעבר מני מזוז ושופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב ענת ברון. השניים יחליפו את נשיא העליון אשר גרוניס שיפרוש בחודש ינואר ואת השופטת בדימוס עדנה ארבל. השופטת מרים נאור תתמנה לנשיאת בית המשפט עם פרישתו של גרוניס. 

מני מזוז, ענת ברון. נבחרו(צילום: אתר בתי המשפט, גיל יוחנן)

בוועדה לבחירת שופטים יושבים שרת המשפטים ציפי לבני, נשיא העליון גרוניס ושניים מעמיתיו: אסתר חיות ואליקים רובינשטיין. את הכנסת מייצגים השר גלעד ארדן, יו"ר האופוזיציה יצחק (בוז'י) הרצוג וח"כ מש"ס יצחק כהן. יחד עמם מכהנים עורכי הדין רחל בן ארי וחאלד זועבי המייצגים את לשכת עורכי הדין.

מני מזוז, שהיה המועמד המוביל, צמח בפרקליטות וביצע מגוון תפקידים עד לבחירתו לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה בשנת 2004. בעת כהונתו הועמדו לדין שורה ארוכה של אנשי ציבור בהם אהוד אולמרט, צחי הנגבי, אברהם הירשזון, חיים רמון ועוד. 

מזוז נולד בתונסיה, וב-1955 עלה עם משפחתו ארצה כשהוא בן שנה וגדל בנתיבות. הוא ילד חמישי למשפחה בת עשר נפשות. אביו היה רב מכובד, אך מזוז עזב את דרך המסורת לפני הצבא, אז למד בישיבה תיכונית "מרום ציון" בקריית נוער בירושלים. משפטים למד באוניברסטיה העברית, והתמחה אצל שני שופטים שונים בבית המשפט העליון. בתחילת שנות ה-80 הגיע לפרקליטות ועבד במחלקה הפלילית והאזרחית ובהמשך במחלקת הבג"צים, ואותה הוא ניהל במרוצת השנים. 

לבני וגרוניס בוועדה לבחירת שופטים(צילום: עפר מאיר)

מתחילת שנות ה-90 שימש, לצד תפקידיו במשרד המשפטים, גם כיועץ המשפטי וחבר הצוות הישראלי למשא ומתן עם הפלסטינים והירדנים. באמצע שנות ה-90 מונה לתפקיד המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, תחת היועץ מיכאל בן יאיר ובהמשך תחת אליקים רובינשטיין, שלצדו יישב בכס השיפוט. בתפקידו זה קידם רפורמה בתחום המשפט המנהלי, כשחוקק את חוק בתי המשפט לעניינים מנהליים.

מזוז נשוי לאלינער מזוז, עורכת דין שכיהנה עד לפרישתה לפני כמה שנים כמשנה ליועץ המשפטי של משטרת ישראל. הוא אב לשתי בנות ומתגורר בשכונת בית הכרם בירושלים.

מבית משפט השלום, למחוזי ולעליון

ענת ברון, בת 61, נולדה בישראל ולמדה בבית הספר התיכון עירוני ד' בתל-אביב. אחרי שהשתחררה מצה"ל למדה משפטים באוניברסיטת תל-אביב. היא התמחתה בלשכת היועץ המשפטי למערכת הביטחון, וב-1979 הוסמכה לעורכת דין. לאחר 12 שנים כעורכת דין עצמאית, מונתה בפברואר 1991 לשופטת בבית המשפט השלום בתל-אביב, וביולי 2002 קודמה לכהונת שופטת בבית המשפט המחוזי בעיר.

ברון מתמחה בתיקים אזרחיים. בין היתר דנה בתביעתה של ענת קם נגד עיתון הארץ. באי אולמה מספרים על שופטת בעלת מחויבות לכל אחד מהצדדים, רגישה, נעימת הליכות ומקצוענית.

בנה של ברון, רן, נהרג בפיגוע טרור במסעדת מייק'ס-פלייס בתל אביב לפני 11 שנים.

ברון היא חברתה הקרובה של שופטת העליון אסתר חיות, החברה בוועדה למינוי שופטים. לפיכך פסלה עצמה חיות מלדון בעניינה, אך יש הטוענים כי עצם הערכתה של חיות חיזקה את סיכוייה. לבני והרצוג דחפו לבחירתה. 

שרת המשפטים ברכה על המינוי: "מדובר בשני מינויים המוסיפים בטון ליסודות הערכיים שעליהם בנוי ופועל בית המשפט העליון בתפקידיו כמגן הדמוקרטיה והפרט. נבחרו לא רק שופטים טובים, אלא גם בני אדם טובים. שניהם משפטנים מצוינים, מנוסים ומקצועיים, אך גם צנועים. אני גאה בבחירה, ומאחלת לשניהם הצלחה ושנה טובה".

פרט למזוז וברון התמודדו על התפקיד: השופט ג'ורג' קרא, שזכור בעיקר כשופט שישב בראש ההרכב שהרשיע בעבירת אונס את נשיא המדינה לשעבר משה קצב, ונחשב למועמד מוערך; פרופסור ברק מדינה, דיקן הפקולטה למשפטים לשעבר באוניברסיטה העברית; דוד חשין, נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים וקרוב משפחה של המשנה לנשיא העליון לשעבר מישאל חשין.    

במרוץ לעליון התמודד גם נשיא המחוזי בבאר שבע, השופט יוסף אלון, בנו של מנחם אלון שכיהן כמשנה לנשיא העליון. אלון היה מועמד בשנת 2009, אך הסכם בין שר המשפטים דאז יעקב נאמן לנשיאת העליון דאז דורית ביניש הותיר אותו בחוץ. המועמד היחיד מהשוק הפרטי היה עו"ד איל רוזובסקי, שעומד בראש משרד עורכי דין גדול והצטרף לאחרונה לצוות ההגנה של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט בתיק טלנסקי.  

מועמד נוסף היה שופט המחוזי בתל אביב חאלד כבוב, שנחשב לפורץ דרך בתחום המשפט הכלכלי, ונמנה גם עם המחלקה הכלכלית במחוזי ולא מסתיר את שאיפתו לעליון.

יו"ר הקואליציה, ח"כ יריב לוין, תקף את הליך הבחירה: "פעם נוספת נבחר שופט לבית המשפט העליון במחשכים, בחדרי חדרים, ללא שקיפות ומבלי שהציבור יידע כיצד ומדוע נבחר. הגיע הזמן לשנות את השיטה". לדבריו, "בישראל של 2014 ראוי היה שייבחר שופט מתוך מגוון רחב של מועמדים, המייצגים קשת רחבה של השקפות עולם, ולא בשיטת חבר מביא חבר. מערכת המשפט חייבת לאזרחי ישראל הליך בחירה הוגן, בשקיפות ראויה וללא משוא פנים".

Read this article in English