הוא רק נראה מסוכן: הכירו את הסטרקצ'ר

הריבית האפסית בארץ ובעולם היא עובדה קיימת כבר תקופה ארוכה, ונראה שזה לא צפוי להשתנות בשנה הקרובה. הריבית הזו גורמת למשקיעים לזנוח את האפיקים הסולידיים שלא מניבים תשואה, ולעבור בהדרגה לאפיקים מסוכנים יותר (אג"ח ומניות). בתווך, נמצא אפיק שאינו פופולארי בישראל, אבל לעומת זאת מקובל מאוד בעולם - הפיקדונות המובנים (סטרקצ'רים). אז מה זה פיקדון מובנה, איך אפשר ליהנות ממנו בתקופה שבה הריבית אפסית וממה צריך להיזהר?

לכתבות נוספות בערוץ הכלכלה

בראש ובראשונה, צריך לדעת שמדובר במכשיר מורכב - לא תמיד פשוט לעכל אותו ואת תנאיו, ויש לו תדמית של מוצר מסוכן. אבל זו רק תדמית, המציאות שונה. מקורה של תדמית זו בכך שמכשירים מובנים שונים היו אחד מהגורמים לנפילת שוק המשכנתאות (משבר הסאב-פריים) בארה"ב בסוף שנת 2008. אבל חשוב לדעת שאין ממש קשר בין המכשירים האלו, לפיקדונות המובנים שהבנקים המקומיים מציעים ללקוחותיהם.

בפיקדונות המובנים שמציעים הבנקים יש יתרון בולט על פני השקעות אחרות: יש רצפה, כלומר, אי אפשר להפסיד יותר ממה שמוגדר בתנאי הפיקדון ולרוב מדובר בהשקעה הנומינלית (ייתכן הפסד ריאלי!). מנגד יש גם "סוכרייה" – אפשרות להרוויח יותר (הרבה יותר) מבפיקדון רגיל, ובתקופות שבהן הריבית אפסית פיקדונות מובנים בהחלט יכולים להיות אלטרנטיבת השקעה מעניינת.

רצפה זה נחמד, אבל שימו לב

כאמור, למשקיעים בפיקדון המובנה מובטח לרוב שבסוף התקופה הם יקבלו, בתרחיש הגרוע ביותר, סכום מסויים - בדרך כלל מדובר על ההשקעה הנומינלית. זה בהחלט נחמד, אבל צריך לזכור שאומנם לא מפסידים נומינלית, אבל אפשר להפסיד ריאלית.

מאז ההפקדה המקורית בפיקדון המובנה עוברות מספר שנים (הפיקדונות המובנים הם לתקופות שונות, כשרובם, בין שנה לשלוש שנים), והמשמעות היא שאם התרחיש השלילי מתקיים אז המשקיעים הפסידו את התשואה האלטרנטיבית שהיו מקבלים באפיקים אחרים. בפועל, הם הפסידו יותר עקב השחיקה של ערך הכסף במהלך אותה תקופה (בהתאם לשיעור המדד). אז נכון, באינפלציה נמוכה מדובר אולי בהפסד קטן, אבל זה הפסד.

ובכל זאת, מדובר ביתרון, כי זהו הפסד מוגבל ויש גם תרחיש חיובי שבו יש תשואה נאה. למשקיעים שמראש לא מעוניינים, בכל מצב, להיחשף להפסד ריאלי, לא מומלץ לבחור באפיק של פיקדון מובנה. למשקיעים שרוצים יותר מהריבית הנמוכה שיש בפיקדונות הסטנדרטיים, ומוכנים לקחת סיכון מסויים שיקרה התרחיש השלילי, פיקדונות מובנים עשויים להיות, כאמור, אפיק מעניין.

אז איך זה עובד?

ברוב הפיקדונות המובנים השיטה היא הצמדות לנכס בסיס מסוים, לאיזה נכס בסיס אפשר להצמיד? זה יכול להיות מדד מניות (מדד ת"א 25, מדד המניות ביפן, מניות סקטור האנרגיה בוול-סטריט, מניות סקטור הבריאות, מניות הבנקים בבורסה בת"א ועוד), זה יכול להיות גם קבוצת מניות שמוגדרות בפיקדון המובנה וזה יכול להיות פיקדון מובנה על הדולר, על ליש"ט ומטבעות אחרים, וכן פיקדון על הריבית ועל מדדי אגרות חוב.

הפיקדון הזה צמוד לנכס הבסיס (מניות, אגרות חוב, דולר ועוד), כאשר לרוב, במידה ונכס הבסיס יעלה במהלך תקופת הפיקדון עד לשיעור מסוים מוגדר וידוע מראש, יזכו המשקיעים בפיקדון המובנה בתשואה בשיעור מסוים (ידוע וקבוע מראש) מהעלייה של נכס הבסיס.

אבל, אם התשואה של נכס הבסיס תהיה נמוכה יותר, אזי התשואה בפיקדון תהיה נמוכה יותר או אפסית וכך גם לכיוון השני- אם התשואה תהיה גבוהה יותר.

נשמע קצת אבסורד?

המוצר כאמור מורכב אז ננסה לפשט - נניח שנכס הבסיס שלנו הוא מניית גוגל, ונניח שהיצרן של הפיקדון המובנה (המשווק לנו דרך הבנקים), הגדיר שעד עלייה של 30% לאורך חיי הפיקדון (נניח שנתיים), המשקיע בפיקדון מקבל 80% מערך העלייה בגוגל. כמו כן, הוגדר בתנאים שאם העלייה היא 30% ומעלה, יקבל המשקיע תשואה של 3%, ובכל מצב אחר, תוחזר ההשקעה הנומינלית.

המשמעות היא שהתשואה המקסימלית של המשקיע היא 24% (שיעור השתתפות של 80% מעלייה של 30%). יודגש כי לרוב מוגדר בפיקדון המובנה, שבתשואה של עד שיעור מסוים, יזכה המשקיע בתשואה בשיעור השתתפות מסוים.

המשמעות של המילה "עד" היא קריטית, כי אם התשואה של נכס הבסיס היא בדיוק התשואה, ובדוגמה שלנו – 30% או תשואה גבוהה יותר אז עוברים להתניה הבאה המוגדרת בתנאי הפיקדון והיא - משיעור תשואה של 30% ומעלה (כלומר ה-30% "נופל" בהתניה הזו) התשואה של המשקיע תהיה אחרת לחלוטין – 3% על פי התנאים שפורטו. כאן חשוב להדגיש כי לרוב מספיק שבאחד מימי תקופת הפיקדון התשואה תהיה 30% ומעלה כדי שההתניה הזו תופעל והריבית שתתקבל תהיה נמוכה.

זה כנראה נשמע לכם אבסורד - המניה עולה יותר ואנחנו מופסדים, אבל ככה זה עובד. המשקיע מקבל את המענק הגדול (התשואה הגדולה) בהינתן שנכס הבסיס עולה עד שיעור מסוים. משיעור זה ומעלה, המענק/התשואה נופלים דרמטית.

זה מורכב, אבל לא להיבהל

החיסרון הבולט של הפיקדון המובנה הוא ויתור על נזילות. אי אפשר לפדות את הכסף במהלך התקופה, ואם כן, אז בדרך כלל בקנס גדול. חיסרון נוסף - החשיפה ליצרן המכשיר הפיננסי צריכה להיבדק, אולם אם המשווקים הם הבנקים אזי יש לרוב הגנות מתאימות.

כך או אחרת, נראה שהחיסרון הגדול באמת של הפיקדונות המובנים הוא חוסר נגישותם לציבור. מדובר במכשירים מורכבים יחסית – עם תשואה שמתקבלת על פי מדרגות, והמשקיעים צריכים לקרוא את המידע המלא על הפיקדון כדי להבין את ההגדרות ואת ההתניות כהלכה. אבל זה לא צריך להפחיד אתכם ואחרי שאתם עושים שיעורי בית ומבינים את הסיכונים, אולי תגלו שיש בפיקדונות האלו אפסייד.

דוגמה לסטרקצ'ר: 1

הנה דוגמה לפיקדון מובנה שמציע הבנק הבינלאומי (חשוב לבדוק מול יועצי השקעות בבנק את התנאים המלאים). הבנק מציע ללקוחותיו פיקדון מובנה שקלי ל-42 חודשים בתוספת מענק על סל מניות מובילות ביפן ובקוריאה. המענק תלוי גם בשערי המניות וגם בתנודות המניות.

נכס הבסיס של הפיקדון המובנה, שיחל ב-23 בספטמבר 2014, יורכב מ-8 מניות (לכל מניה משקל זהה), כאשר נקבע חסם עליון לכל מניה בשיעור של 40% מעל השער היסודי (שער הסגירה ביום 24.9.14). תקופת הבדיקה היא בת 41 חודשים, החל מיום 25.9.14 ועד ליום 23.2.18. במהלך תקופה זו ייבדק בכל יום שער הסגירה של כל מניה לעומת החסם העליון שלה.

ביצוע המניה יחושב בנפרד לכל מניה, כאשר קיימות שתי אפשרויות: האפשרות הראשונה, במקרה שכל שערי הסגירה של המניה במהלך תקופת הבדיקה לא פרצו את החסם העליון (לא היו שווים/גבוהים ממנו), ביצוע המניה יחושב כשיעור השינוי בפועל בין השער היסודי לבין השער החדש (מנקודה לנקודה). אפשרות שנייה - במקרה שבמהלך תקופת הבדיקה אחד או יותר משערי הסגירה של המניה נוגע/עולה על החסם העליון, יוחלף ביצועה בפועל של המניה בשיעור קבוע של 15% לכל תקופת הפיקדון (ללא קשר לביצוע המניה בפועל בתום תקופה מנקודה לנקודה, בין אם שלילי או חיובי).

שיעור השינוי של סל המניות הוא ממוצע חשבוני של כל ביצועי המניות כפי שחושבו (ביצוע בפועל או "השיעור הקבוע").

במידה ששיעור שינוי הסל כפי שפורט לעיל יהיה חיובי (גבוה מאפס) – הלקוח יזוכה במענק בשיעור של 90% משיעור שינוי הסל. לפיכך המענק המקסימאלי האפשרי הינו עד 35.99%. במידה ששיעור שינוי הסל כפי שפורט לעיל יהיה שלילי (נמוך מאפס)/ "אפס" – ייפרע הפיקדון בתום 42 חודשים ללא מענק.

תנאים נוספים של הפיקדון - המענק יהיה צמוד לשער הדולר היציג (כמפורט בתנאי הפיקדון) וקרן הפיקדון מובטחת.

דוגמה לסטרקצ'ר: 2

בנק לאומי מציע ללקוחותיו פיקדון מובנה שקלי מותנה בעליית סל מניות אירופאיות (ללא סיכון סכום ההשקעה המקורי). מדובר בפיקדון מובנה ל-3.5 שנים עם קרן מובטחת ומענק מותנה. קבלת המענק וגודלו תלויים בהתנהגות סל המניות במהלך התקופה, כאשר במהלך תקופת הפיקדון תיבדק כל אחת מהמניות שבסל ותרומתה תיחשב כך:

לכל מניה נקבע חסם בשיעור של 40% (לא כולל) ביחס למחיר הבסיסי של אותה מניה. במידה ומחיר המניה לא חרג ולא נגע בחסם לאורך כל תקופת הפיקדון, תילקח בחישוב תשואת המניה בפועל (מנקודה לנקודה), חיובית או שלילית. במידה וביום מסחר כלשהו מחיר המניה יחרוג או יגע (ולו פעם אחת) בחסם, תשואת המניה תיקבע בשיעור של 8% למשך תקופת הפיקדון.

המענק בגין הפיקדון יחושב לפי סכום התשואות של המניות בסל כפול משקלן היחסי בסל. בכל מקרה, קרן ההשקעה מובטחת ע"י בנק לאומי בתום תקופת הפיקדון.

בלאומי מפרטים כמובן את המניות - סימנס, איירבס, BASF, אליאנץ (משקל של 25% לכל מניה) , ומסבירים שלא ישולם דיבידנד באם מניות אלו יחלקו דיבידנד (שערן יירד, וזה ישפיע על התשואה שמזכה במענק). הפיקדון שמוגדר כהשקעה בסיכון מיוחד, ייסגר ב-29 בספטמבר. המתעניינים צריכים להיוועץ עם יועץ השקעות בבנק.

דבי קאופמן, מהון להון צרכנות פיננסית

למאמרים נוספים בנושאי השקעה בדולר היכנסו לאתר מהון להון , מדריכים ומידע בצרכנות פיננסית

אין לראות במאמר זה משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או הצעה לרכישת מוצר כלשהו ואין הוא מהווה תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית.