איזו דרמה: סקנדלים בסדרות האמריקניות
היוצרת של "האנטומיה של גריי" ו"סקנדל" הביאה לעולם סדרה חדשה - וכבר הספיקה לריב בגללה עם עיתונאית, וקומדיה על משפחה שחורה הואשמה בגזענות: הסדרות החדשות שעלו בארצות הברית יצרו קצת רעש לאחרונה
במוקד אחת הדרמות עמדה שונדה ריימס, דמות בולטת מאוד בתחום. ריימס היא היוצרת של להיטים כמו "האנטומיה של גריי" ו"סקנדל" (וגם של "מרפאה פרטית" שהצליחה פחות), ובחודש שעבר היא הביאה סדרה חדשה לעולם - "How To Get Away With Murder" (שתשודר בישראל ב-HOT), דרמה משפטית שבמרכזה בעלים של חברת עורכי דין ומרצה למשפטים, שמלמדת את הסטודנטים שלה איך באמת עובד העולם שלה.
מנסה את כוחה בבית המשפט. הטריילר של "How To Get Away With Murder"
הסדרות של ריימס תמיד נוטפות דרמה - הן מטופשות אך מהנות וממכרות, וזוכות לרייטינג גבוה וצופים נאמנים. הן גם ידועות בגיוון הרב שלהן - מבחינת צבע עור ומבחינת העדפה מינית. נראה שגם הסדרה החדשה נמנית על הסוג הזה, רק שהפעם במקום בית חולים או הבית הלבן היא תתמקד בבית המשפט.
בדומה לגיבורות אחרות של ריימס - הגיבורה של "How To Get Away With Murder" (בגילומה של ויולה דיוויס) היא אישה שחורה, חזקה, ממעמד גבוה, שתלמידיה משקשקים מפניה ומעריצים אותה. הדמות הזו הפכה את ריימס למוקד של טור שהתפרסם ב"ניו יורק טיימס" - שפתח במשפט "אם שונדה ריימס תכתוב אוטוביוגרפיה, שמה יצטרך להיות 'How to Get Away With Being an Angry Black Woman'. הכותבת של הטור, אלסנדרה סטנלי, טענה שריימס אימצה את דמות האישה השחורה הזועמת בסדרות שלה, והפכה אותה לאישה שאנשים יראים ממנה.
סטנלי נתנה כדוגמה לטענתה שתי נשים נוספות שעונות לאפיון - דוקטור מירנדה ביילי מ"האנטומיה של גריי" ואוליביה פופ מ"סקנדל". היא הבהירה שמדובר בנשים סמכותיות, דעתניות ומצליחות, "שיכולות להתרגז, והן מתרגזות". ממש לא קלייר הקסטבל הנעימה מ"משפחת קוסבי". ביילי אמנם רק מפחידה סטאז'רים, אבל שתי הדמויות האחרות גם מנהלות רומנים ולא בדיוק נשמעות לחוקים. למרות הפתיחה המתגרה של הטור, סטנלי גם שיבחה את ריימס על כך שהיא מרשה לעצמה להתמקד בנשים שלא נענות לקודים המקובלים של הרשתות הארציות (דיוויס למשל היא אישה בת 49, לא בדיוק הגיל הממוצע של נשים בטלוויזיה האמריקנית).
אבל השבחים האלו לא ממש הזיזו לריימס, שממש התרגזה מהכתבה. ברצף של ציוצים היא יצאה נגד הכותבת, הבהירה שהיא לא היוצרת היחידה של הסדרה ושמאחוריה עומד גם גבר - פיטר נורווק. "כנראה ששנינו נשים שחורות וזועמות", כתבה, "גם אני לא ידעתי שאני כזו!". בנוסף הביעה שאט נפש מכך שהטור התייחס רק לדמויות השחורות שלה, אף שהסדרות אותן היא כותבת בהחלט מכילות גם גיבורות לבנות שיודעות להרים את הקול. "למה אני לא אישה שחורה זועמת כשמרדית' (או אדיסון) כועסות?" כתבה על הגיבורות של "האנטומיה של גריי" ו"מרפאה פרטית".
ולא רק ריימס ענתה. שחקנים שעבדו עמה מיהרו להגיב ולטעון שהכתבה מקטינה את פועלה של היוצרת, כותבים העלו טורי התנגדות משלהם, דיברו על השגיאות בכתבה ואף האשימו אותה בגזענות. מה שבטוח - המיני סקנדל הזה רק סייע ליחסי הציבור של הסדרה. היא הושקה בשבוע שעבר וזכתה לרייטינג מצוין - 14 מיליון צופים. גם "סקנדל" ו"האנטומיה" שבו למסך וזכו למנת הרייטינג שלהם, וכמו שכתבו באתר Deadline, שונדה ריימס התעוררה בבוקר שלמחרת כאישה שחורה שמחה.
החלום האמריקני הלבן
אז את מרבית הרעש סיפקה אישה (זועמת?) אחת, אבל ספטמבר הביא עמו עוד כמה סיפורים קטנים. כמו זה של הקומדיה "Black-ish" שהואשמה גם היא בגזענות.
מדובר בסיטקום על משפחה שחורה ומבוססת, שחיה בפרברים של לוס אנג'לס. ההורים הגשימו את החלום האמריקני, אבל האב אנדריי ג'ונסון (אנתוני אנדרסון) מגלה שהחלום הזה קצת לבן מדי בשבילו. פתאום הבן שלו משנה את השם ודורש בר מצווה, ואפילו מחליט לשחק הוקי במקום כדורסל - רחמנא ליצלן. אז הוא מנסה לשנות קצת את המצב, וללמד את הילדים המשתכנזים שלו מהי גאווה שחורה. לורנס פישבורן מגלם בה את הסבא שמתבונן בשעשוע בכל המתרחש.
"Black-ish". ממשיכי דרכם של קוסבי?
הסדרה עלתה 30 שנה לאחר שעלתה הסדרה הראשונה ששמה במוקד משפחה שחורה - "משפחת קוסבי". אבל בעוד ביל קוסבי והחבורה שלו מעט מיתנו את המוצא שלהם, והתנהגו בעיקר כמו משפחה בורגנית טיפוסית, "Black-ish" מדברת על אובדן הזהות השחורה בגלל אותה התברגנות והיטמעות בחברה לבנה. היו מי שתקפו את שם הסדרה וגם אותה והאשימו את היוצרים בגזענות, בצרות מחשבה ובהנחה שיש רק דרך אחת לחיות כאדם שחור. אחרים נהנו מההומור וראו בה קומדיה מוצלחת שממשיכה את השינוי במעמדם של השחורים בטלוויזיה האמריקנית בעידן שבו הנשיא ברק אובמה יושב בבית הלבן. מצב שבתקופת קוסבי, אגב, נשמע היה כמו מדע בדיוני.
היוצרים של הסדרה טענו שאין שחר לטענות הגזענות. לדבריהם העלילה שאובה מחייהם, בתור אנשים שהצליחו לתת לילדים שלהם יותר ממה שהיה להם בילדותם, וראו איך החיים האלה משפיעים על האופן שבו הם גדלים. הרייטינג, בכל מקרה, היה משובח - בפרק הראשון צפו כ-11 מיליון איש.
סדרה נוספת קיבלה בחודש הקודם את אור הזרקורים, והפעם לא בגלל האשמות בגזענות אלא בעקבות עיסוק ביצור מפורסם מאוד. "Gotham" החדשה של רשת פוקס הגיעה סוף סוף למסך, אחרי שהרבה דובר אודותיה בשנה האחרונה.
למרות שמה, שמזוהה עם עירו של באטמן, העלילה לא מתמקדת דווקא באיש העטלף, אלא במה שקדם לו - מעין פריקוול. במרכז הסדרה עומד הבלש הצעיר ג'ים גורדון, ( בן מקנזי, "האו. סי") שמנסה לפענח את הרצח של הוריו של ברוס ויין - שנעשה מול עיניו של הנער בסמטה חשוכה. בסדרה יופיעו גם ויין הצעיר ומי שיהפכו עם השנים לאויביו המושבעים - הפינגווין, אשת החתול ושאר יצורים.
הטריילר של "Gotham"
עיקר הרעש סביב "Gotham" נבע מהמעבר של באטמן לעולם הדרמות הטלוויזיוניות. סרטי "באטמן" הם שוברי קופות מצליחים וכולם היו סקרנים מהניסיון של פוקס לספר את הצד שלה לסיפורו של באטמן, ותוך כדי כך לרכוב על טרנד גיבורי העל שמציף את הטלוויזיה והקולנוע בארצות הברית. כל ליהוק וכל תמונה זכו לאזכורים בתקשורת האמריקנית, כך שמדובר למעשה בסדרה שזכתה לחשיפה התקשורתית הרחבה ביותר בשנה האחרונה.
האם היא מילאה את הציפיות? בינתיים שודרו שני פרקים שזכו לביקורות די אוהדות, אבל היו גם כאלה שהתאכזבו מהניסיון לספר את סיפורו של באטמן מנקודת מבט של סדרה משטרתית. הרייטינג בכל מקרה היה לא רע (כ-8 מיליון צופים), וזה מה שבאמת חשוב לקברניטי הרשת.
