עבודה במשמרות לילה גרמה לסכיזופרניה?

בימים אלה של חשבון נפש העניקה לנו מערכת המשפט פסק דין תקדימי. לא רק בגלל ההלכה החדשה שנקבעה בו אלא בעיקר בגלל התהליך שבו הוא התקבל, תהליך של תיקון עצמי המעיד על חוסנה של מערכת המשפט שלנו לשנות עמדות קיימות הגורמות עוול.

• עוד על ביטוח בערוץ הכסף שלי  
• הילד נפגע בגיבוש: השופט הכיר בו כנכה צה"ל
• האופניים ננעלו במחסן? אין ביטוח
  

ומעשה שהיה כך היה: בגיל 36 החל ג' לסבול מחרדות, מחשבות שוא והזיות. בשלוש השנים האחרונות, סיפר ג' לרופאיו, אני עובד באופן קבוע במשמרות לילה. אני סובל מקשיי שינה, מותש מעייפות. אולי העייפות היא הסיבה לכל הסבל שלי.

הסיבה לסבלך היא לא העייפות, אבחנו הרופאים, אלא מחלת הסכיזופרניה. אבל קרוב לוודאי שהמחלה פרצה בגלל שבמשך תקופה כה ארוכה הפכתָ לילה ליום, בניגוד לשעון הביולוגי שלך.

ג' פנה למוסד לביטוח לאומי וביקש להכיר בו כנכה מעבודה.

אין מצב, הקשיח פקיד התביעות במוסד את ליבו, מעולם לא הכרנו בתנאי עבודה קשים מתמשכים כגורם למחלות נפשיות.

ג' פנה לעזרת בית הדין לעבודה בבאר שבע. גם השופט אילן סופר דחה את תביעתו על הסף. אצלנו במערכת הצדק, הודיע למבוטח, הלכה היא מימים ימימה כי עובד שנפגע בנפשו ממתח ממושך אינו זכאי לביטוח נכות מעבודה.

ג' ערער אל בית הדין הארצי לעבודה. השופטים הביעו אי שביעות רצון מכך שתביעתו של ג' נדחתה על הסף. הם החזירו את התיק אל שולחנו של השופט אילן סופר וביקשו ממנו לדון בתביעה לגופה.

חיפש מחקרים חדשים

השופט סופר שמע עדים והשתכנע כי יש בסיס לתביעתו של ג'. הוא מינה את ד"ר רמי אהרונסון כמומחה רפואי מטעמו וביקש כי ייתן לו חוות דעת בשאלה הבאה: האם ניתן לראות בכל משמרת ומשמרת לילה בה עבד המבוטח, כפגיעה חוזרת ונשנית בנפשו עד שהצטברותן של כל הפגיעות הביאה לפרוץ מחלת הסכיזופרניה או להחמרתה.

ד"ר אהרונסון השיב בלאו מוחלט. "לא מצאתי בחיפוש במדליין (מנוע החיפוש הרפואי הגדול ביותר) אף מאמר או איזכור לקשר בין הפרעות עבודת משמרות לבין התפרצות מחלת הסכיזופרניה".

ג' לא הרים ידיים. הוא חיפש ומצא מחקרים חדשים בתחום והעביר אותם אל ד"ר אהרונסון. אנא התייחס למאמרים המצורפים, ביקש מד"ר אהרונסון, האם האמור בהם לא משנה את דעתך? ד"ר אהרונסון קרא את המחקרים בעיון, ניתח אותם ושינה את דעתו. "עבודה במשמרות לילה, בהחלט מהווה גורם דחק היכול להביא להשפעות שליליות על בריאות גופנית ונפשית", קבע המומחה והוסיף: "אני ער לכך שבחוות דעתי הראשונה ביטאתי דעה אחרת שאני היום חוזר ממנה".

על שינוי זה בעמדתו שפך עליו נציג המוסד אש וגופרית. הוא "שינה את עמדתו באופן תמוה ובלתי מוסבר", טען נציג המוסד וביקש מהשופט להחליף אותו במומחה אחר.

ד"ר אהרונסון אכן שינה את דעתו, הסכים השופט. בחוות דעתו הראשונה קבע כי אין קשר סיבתי בין עבודתו של המבוטח לבין מחלתו. בחוות דעתו השנייה קבע כי עבודת המשמרות "גורמת להפרעה בוויסות השינה שבכוחה להחליש את מנגנוני ההתמודדות וכי עבודה במשמרות לילה בהחלט מהווה גורם דחק היכול להביא להשפעות שליליות על בריאות גופנית ונפשית... לדחק זה יכולות להיות השפעות שליליות על בריאותו הנפשית והגופנית של המבוטח".

אולם אין בשינוי עמדה זו כדי לגרוע מטיבו ואיכותו של המומחה, הוסיף השופט. המומחה מעיד על עצמו ביושר כי השינוי בעמדתו אינו בלתי מודע. "אני ער לכך שבחוות דעתי הראשונה", כך כתב המומחה, "ביטאתי דעה אחרת שאני היום חוזר ממנה". מששינה המומחה דעתו באופן מודע, אין סיבה מדוע לא אני כשופט אאמץ את חוות דעתו המתוקנת, שלא רק שהיא המאוחרת בזמן, אלא היא מיטיבה עם המבוטח-התובע.

הגיבור האמיתי

השופט הזכיר לנציג המוסד את ההלכה הפסוקה לפיה כשמונחות לפני שופט שתי חוות דעת שוות משקל יש להעדיף את חוות הדעת שהיא לטובת המבוטח. "לטעמי ניתן להחיל כלל זה גם על מצב בו אותו מומחה מביע שתי עמדות במסגרת חוות דעתו, אחת מהן מיטיבה עם המבוטח לעומת האחרת. זאת כל עוד המומחה הסביר את השינוי בעמדתו ונימק את העמדה החדשה, המיטיבה עם המבוטח".

לסיכום, השופט אילן סופר דחה את בקשת נציג המוסד לפסול את חוות דעתו של ד"ר רמי אהרונסון, אימץ בחום את חוות דעתו המתוקנת ופסק כי ג' זכאי להיות מוכר כנפגע נפשית מתנאי עבודתו.

יש מי שאמר פעם כי קל יותר לחצוב סלעים בהר מאשר לשכנע אדם לשנות את דעתו. על רקע זה, אין ספק כי ג' הוא גיבור אמתי. הוא הצליח לשכנע את מערכת המשפט לשנות מעמדתה הקודמת.

גם לשופט אילן סופר מגיעה הערכה. הוא התגבר על הקושי האנושי להודות בטעות. אולם האיש שסיכן הכי הרבה כאן הוא המומחה הרפואי ד"ר רמי אהרונסון. בנוסף לאומץ ליבו לשנות את דעתו, הוא גם סיכן את מקור פרנסתו במתן חוות דעת בתיקי הביטוח הלאומי. מערכת המשפט צריכה לאמץ אותו בחום ולהמשיך למנות אותו על אפם ועל חמתם של נציגי הביטוח הלאומי.