בן לאדן או פרצוף המבורגר? בחירות בברזיל
לקראת הבחירות ביום ראשון, נראה שמגמת הצבעת המחאה שהביאה לפני ארבע שנים את הליצן "רגזני" לקונגרס רק מתחזקת. לציבור נמאס מהפוליטיקאים, אבל במדינה מזהירים: "בסוף הבדיחה על חשבון הבוחרים"
חמישה ברק אובמות, שלושה בן לאדנים, ישו, וונדר וומן וגם 007. ביום ראשון ילכו הברזילאים לקלפיות, וימצאו פתקים שנראים כמו רשימת מלאי של חנות תחפושות. מספר המועמדים שבוחרים בכינוי משעשע מראה את התסכול מהפוליטיקה בברזיל, שבה כ-80% מהתושבים לא בוטחים בקונגרס.
עוד חדשות בעולם:
לדבר לקירות: מנהיג מדינה קטנה נואם באו"ם
סין בלחץ מהנער שמוביל את מחאת הונג קונג
כעס על המערב, לבד במזה"ת. טורקיה נחלשת
בוחרים שמאסו בשלטון מעדיפים ליצן אנאלפבית על עוד פוליטיקאי מושחת. כך היה בבחירות לפני ארבע שנים, כשהליצן "טיריריקה" (רגזני), רץ לקונגרס מטעם מדינת סאו פאולו עם הסיסמה הבלתי נשכחת: "לא יכול להיות גרוע יותר". הליצן זכה לתמיכה אדירה, ו"נאלץ" ללמוד לכתוב את שמו בשביל העבודה החדשה שלו.
בארבע השנים שחלפו מאז הליצן הרצין. הוא הקפיד "רגזני" לפקוד את אולם הקונגרס אך מיעט לנאום ולא הציג אף חוק שעבר בקונגרס. למרות זאת יש לו סיכויים גבוהים להיבחר מחדש ב-5 באוקטובר. במדינה הדרום האמריקנית שבה פרשיות השחיתות ממשיכות לצמוח, ולאחר הפגנות הענק נגד השלטון במחאה על המצב הכלכלי, גימיק או שם מגוחך יכולים להכניס את האלמוניים לקונגרס.
חוקי הבחירות בברזיל מתירים למועמד להירשם תחת כל שם שהוא חפץ בו, וכך אנחנו מקבלים רשימה גדושה ביצירתיות: מ"פרצוף המבורגר" עד ל"איש האופנוע", מ"פין מטורף" ל"ישבן" ועד ל"רמבו" ו-"007 הברזילאי". גם הליצן "רגזני" לא לבד, ועוד חמישה משתמשים בכינוי במדינות אחרות בברזיל.
מועמדי המחאה בדרך כלל לא מגיעים עם אג'נדה מסודרת, ומסתפקים בקריאת תיגר על המערכת הפוליטית בברזיל שבה 32 מפלגות שביניהן יש עסקאות, בריתות ואפילו קניית קולות. אך לפעמים המפלגות משתמשות באותם כוכבים עולים לצרכים שלהן: ב-2010 זכה "רגזני" בכל כך הרבה קולות שעוד שלושה מועמדים מהמפלגה הרפובליקנית רכבו על זנבו בדרך לקונגרס.
"המוטו שלי? להפציץ את ברזיליה"
"בסוף הבדיחה על חשבון הבוחרים, שבוחרים ליצן וחושבים שזו דרך לבקר את המערכת. אבל אז הוא מביא עוד מועמדים קונבנציונליים איתו, כולל כמה עם עבר פלילי", מתייחס בראנקו למקרה הזה.
"'טיריריקה' התחיל אסכולה חדשה ועכשיו יש לו את החסידים שלו", מסביר ג'יל קסטלו בראנו, מקים תנועה חברתית בשם "ספרים פתוחים" שנאבקת לשקיפות שלטונית. "אבל אם מספרם אכן יצמח במהירות תהיה ירידה תלולה באיכות הקונגרס. זו באמת הצבעת מחאה", אמר.
במדינת סאו פאולו מתכונן "בן לאדן" לבחירות. הוא חמוש בזקן ארוך ואפור ובסרבל כתום. הסיסמא שלו, "אני רוצה להפציץ את ברזיליה כדי לזעזע את המערכת הפוליטית", גרמה לו להבהיר שהוא לא באמת רוצה להרוג אנשים.
למדינת פרנבמוקו יש את "ישו", שמבטיח "שלום בכדורגל" ומסתובב עם שיער ארוך וטוניקה לבנה. הוא מספר שדחה הצעה של עשרות אלפי דולרים להצטרף למפלגה מוכרת, ובחר ב"מפלגת הגיוס הלאומי" הצנועה ודלת התקציב.
סיליביו קוסטה, ראש אתר שמפקח על פעילות הקונגרס, אומר על המתמודדים האלמונים: "בדרך כלל הם אופורטוניסטיים עם שום דבר להציע, אבל הם גם לא הגנבים הגדולים בפוליטיקה הברזילאית. הרוב המכריע גרוע יותר". קוסטה מגנה את המערכת ש"מעדיפה את המושחת", וממומנת על ידי "כסף מלוכלך".
רגע לפני הקרב הצמוד בין הנשיאה דילמה רוסף למועמדת "הירוקה" מרינה סילבה, נראה שהצפי לרפורמות משמעותיות אחרי הבחירות קלוש. "אני לא אופטימי. שינוי מדיניות זה לא דבר קל. האנשים בשלטון רק משתמשים בו לעצמם", מלין בראנקו.
לפנייה לכתב/ת 
