רשמו צ'קים וגילו כי נפדו בבנק פלסטיני

טרור כלכלי? בעלי עסקים מאזור המרכז החברים בלשכת המסחר תל-אביב, גילו בחודשים האחרונים כי צ'קים שרשמו לפקודת לשכת המסחר ונשלחו בדואר, לא הגיעו ליעדם ולמעשה נפדו לאחר זמן קצר בבנקים פלסטיניים באזור יהודה ושומרון .

כתבות נוספות במדור "הכסף שלי" : 

• הפקיד צ'קים לחשבונו וגילה שהופקדו לאדם אחר
• מינוס באשמת הבנק: כיצד הפך הצ'ק הדחוי למזומן?
• מקבלים צ'קים? כל מה שחשוב לדעת. מדריך
• בעל עסק, מזמין פנקס צ'קים? לא חייבים דרך הבנק
  

ע', בעל עסק באיזור תל-אביב, רשם בחודש מאי צ'ק למוטב בלבד בסכום של 4,572 שקל לפקודת "לשכת המסחר תל-אביב והמרכז" כתשלום דמי חבר שנתיים. לאחר מספר שבועות קיבל שיחת טלפון מהלשכה שם ביקשו לברר מדוע התשלום מתעכב. "לא כל כך הבנתי מה הם רוצים, אמרתי להם שהצ'ק כבר נפרע", מספר ע' ל-ynet, "הם טענו שהצ'ק בכלל ללא הגיע אליהם, אבל הכסף כבר ירד לי מזמן מהחשבון".

ע' פנה לבנק וביקש לראות את צילום הצ'ק. אז נדהם לגלות כי על הצ'ק שלו מתנוססת חותמת של סניף "בנק פלשתין" מהכפר סלפית בשומרון.

לדברי ע', בסניף בנק דיסקונט, שם מתנהל חשבונו טענו כי היה כתוב "לשכת המסחר", ולכן כיבדו את הצ'ק.

נציין כי צ'ק הנמשך מחשבון הבנק, אמור לעבור 2 בדיקות לפחות, אחת בבנק שבו מופקד הכסף והשניה בבנק של בעל הצ'ק (שם הוא גם נבדק ידנית על ידי פקידי ה"בק אופיס"). בנוסף, בצ'ק עליו מוטבע "למוטב בלבד", חלה חובה כי מי שמבקש לפרוע את הצ'ק יהיה אך ורק הגורם הספציפי ששמו רשום בצ'ק. במקרה הזה השם אינו תואם ב-100%, כפי שניתן לראות על גבי הצ'ק בצילום. גם העובדה שרשום במפורש כי הנמען בת"א, והמשיכה נעשית בבנק פלסטיני בשומרון, צריכה להדליק נורה אדומה.

"בבנק התנו את הטיפול בהגשת תלונה במשטרה", מספר ע'. "נאלצנו להגיש תלונה אך במשטרה אמרו לנו שאין מה להגיש תלונה בעניין הזה, רק אם החתימה שלי זוייפה, אך זו לא היתה הבעיה, אלא שמישהו הצליח למשוך את הצ'ק ולהתחזות למוטב. היינו צריכים למלא המון מסמכים וחתימות וזה לקח הרבה זמן".

בסופו של דבר הגיש ע' לבנק אישור על תלונה במשטרה, ולאחר כשבועיים קיבל חזרה את הכסף שנמשך מחשבונו.

מקרה דומה אירע גם לא', שגילה לתדהמתו, לאחר שפנו אליו מלשכת המסחר לברר מדוע התשלום מתעכב, כי סכום של 4,493 שקל נמשך מחשבונו בבנק הפועלים, בצ'ק שהופקד בסניף בנק "אל קודס" בחברון.

חשד שהבנק סייע לנוכלים

"בחודשים האחרונים אנחנו חשים שמשהו לא מתנהל כשורה בנושא הזה", אומר ל-ynet ירון חתם, סמנכ"ל כספים באגוד לשכות המסחר. "אלו מקרים שגילינו ,אך ייתכן ויש מקרים נוספים. רוב העסקים לא שולחים צ'קים בדואר רשום, בסכומים כאלו, ואולי בדרך אלינו זה נגנב. פנינו גם לקצין הביטחון של דואר ישראל בעניין הזה, והנושא בבדיקה". בלשכה הגישו גם תלונה למשטרת ישראל.

עו"ד גלעד נרקיס, מומחה לדיני בנקאות, מציין כי הבנקים שמהם נמשכו הצ'קים היו צריכים לשים לב לאי ההתאמה בהסבה - כלומר שהכיתוב מאחור לא היה בדיוק אותו דבר כמו בשורה בחזית הצ'ק.

"אפשר להבין את דרישת הבנק, להגשת תלונה במשטרה, כאשר יש חשש שהלקוח רקם דיל עם מישהו שיפדה את הצ'ק והלקוח אחרי זה יטען שהצ'ק נגנב, לכן, כדי למנוע מקרים כאלה, הבנק מחייב אותו להגיש קודם תלונה. אך זה לא נראה המקרה כאן. הלקוח הוא הקורבן פה ולכן מי שצריך לנהל את הפעולה והבירור זה הבנקים הישראלים, כמו גם לשכת המסחר".

"ברור גם שההתנהלות של הבנק הפלסטיני שאישר פתיחת חשבון לאדם עם שם זהה, ואף כיבד את הצ'ק, היא שערורייתית". לדבריו, במקרה הטוב מדובר ברשלנות חמורה, ובמקרה היותר גרוע, עולה חשד שהבנק למעשה סייע לאותם נוכלים. "בהחלט יכול להיות שמדובר כאן בתופעה, צריך לברר מי הם הפלסטינים בעלי החשבונות הללו, וכדאי לבלום את זה כמה שיותר מהר".

מבנק דיסקונט נמסר בתגובה: "כפי שנמסר, אכן המלצנו ללקוח להגיש תלונה במשטרה בשל חשד לפלילים, גניבת ההמחאה וזיוף ההסבה. על מנת למנוע מקרים דומים, אנו ממליצים ללקוחותינו להעביר המחאות כספיות באמצעות דואר רשום או במסירה אישית"

מבנק הפועלים נמסר בתגובה: "בנק הפועלים מספק ללקוחותיו מגוון שירותים וכלים לביצוע העברות ותשלומים. אנו ממליצים ללקוחות המעדיפים לשלוח צ'ק בדואר ולא להשתמש בשירותים האחרים העומדים לרשותם, לעשות זאת רק באמצעות דואר רשום. במקרה הזה, הבנק שהציג את הצ'ק לגביה צריך היה לוודא כי מי שהפקיד אצלו את הצ'ק לגביה הוא המוטב האמיתי של הצ'ק".