"אנשי המילקי מברלין - מיעוט רעשני ובזוי"
לרגל הוצאת ספרו "גרמניה, אחרת", העוסק בתדמית של המדינה, התארח אלדד בק באולפן ynet: "התפיסה שגרמניה למדה על עברה היא שקרית"
"הקולות שאנחנו שומעים מברלין הם של מיעוט רעשני שהתיישב שם ושולט בשיח התקשורתי בארץ. לשבת בברלין ולקרוא לישראלים להגר לגרמניה בגלל מחיר המילקי זה בזוי ומנותק מההיסטוריה. אני לא מבין איך 70 שנה אחרי השואה כל הדיון על היחס בינינו לבין הגרמנים מתמקד במחיר המילקי", כך אומר העיתונאי אלדד בק בראיון לאולפן ynet לרגל הוצאת ספרו "גרמניה, אחרת" ("ידיעות אחרונות"). צפו:
הספר יוצא לרגל לקראת ציון היסטורי בשנה הבאה: 50 שנה לכינון היחסים הדיפלומטים בין ישראל לגרמניה. לדברי בק, המתגורר בברלין ב-12 השנים האחרונות, בתזמון הזה הוא היה מעוניין להעלות סדרה של שאלות נוקבות העוסקות בתדמית שהצטיירה והתגבשה ביחס לגרמניה אצלנו פה בישראל.
"לדוגמה, כל הנושא של 'גרמניה האחרת'", הוא אומר. "בשנות החמישים והשישים הצדיק בן גוריון את היחסים עם גרמניה המערבית, 20-10 שנה אחרי השואה, בכך שיש גרמניה אחרת ואיתה אנחנו רוצים יחסים מלאים ולפתוח דף חדש. אבל האם הגרמנים שילמו את כל מה שהם היו צריכים לשלם מאז? כשאתה עושה את החשבון הסופי של כל מה שהם לקחו בתקופת השואה,
מול מה שהם שילמו, אתה מגיע לכך שהתשובה היא חד וחלק - לא. אני מדבר על כסף ופיצויים לניצולים ולבני המשפחה שלהם. למשל התלאות הבירוקרטיות שעברו עובדי הגטאות".
בק מתייחס גם לנושא החינוך בגרמניה, וטוען שיש סיכוי סביר שצעירים במדינה יודעים מעט מאוד על מה שהתרחש בין 1933 ל-1945.
"לכאורה כולנו בטוחים שהגרמנים לומדים על השואה מגן הילדים", הוא אומר. "אבל כשאתה בודק את מערכת החינוך הגרמנית אתה מגלה שהנושא הזה לא נלמד. זה לא נושא חובה. אם מנהל רוצה ללמד הוא מלמד, ואם מסיבותיו שלו - או בגלל שיש בבית ספר יותר מדי מוסלמים, או אם יש בכיתה השפעה של משפחות בעלות גישה הפוכה - הנושא הזה בכלל לא נלמד. התפיסה של 'גרמניה אחרת', שלמדה משהו מעברה, מבוססת על שקר ומערך מפותח של יחסי ציבור שלא מבוסס על שום דבר".
לפנייה לכתב/ת 
