סוכות בברלין: "לא עברנו לפה בגלל המילקי"
חוששים מעוינות מוסלמית ולא קוראים לאנשים ברחוב "אח שלי" - אבל נהנים מתמיכת המדינה. הישראלים שבגרמניה מציינים את החג על רקע המחאה: "הביטחון התעסוקתי רב יותר, אפשר להתקיים בכבוד עם משכורת טובה וחינוך חינם"
תשרי תשע"ה ייזכר כחודש שבו פרצה מחאת המילקי. תמונה מברלין שהועלתה לפייסבוק עוררה סערה כשהזכירה שוב כי בישראל המוצרים פשוט יקרים יותר. אבל האם האנשים גם מאושרים יותר? בשיחה עם כמה ישראלים ניסינו להבין מה זה אומר להיות ישראלי בגרמניה בעת הזו.
מחאה בכותרות - כתבות נוספות
ישראלים מגיבים למחירי ברלין: להילחם או להגר?
ישראלים בחו"ל: מ"נעודד ירידה" ועד: "לא הכל ורוד"
כמה עולה 750 ג' גבינה לבנה של תנובה בארה"ב?
ישראלי בברלין: מעדן דמוי מילקי - 87 אגורות
לפיד ל-ynet: "החבר'ה האלה צודקים, נכניס מוצרים לפיקוח"
"בימי צוק איתן היה פה קשה מאוד", מספרת דנה, 30, תל אביבית במקור שמתגוררת בפרנקפורט. "היה חשש מעוינות מצד המוסלמים הרבים שיש פה. הסתרתי בימים ההם את מגן הדוד שיש לי כי לא הרגשתי בטוחה ללכת והרגשתי שאני צריכה להצניע. זו הייתה חוויה קשה והעדפתי בתקופה ההיא להיות בארץ".
דנה עברה להתגורר בגרמניה בעקבות בן זוגה שחי שם, ישראלי שנולד בגרמניה אך גם התגורר בישראל ושירת בצבא. בערב סוכות הם יתארחו אצל אחד החב"דניקים בעיר לארוחת חג. "החגים פה מרגישים קצת אחרת", היא אומרת. "כשחג, יש פה יום עבודה רגיל ולנו אין חופש".
בתשובה לשאלה אם תרצה לגדל את ילדיה בפרנקפורט, היא עונה: "נכון לעכשיו נראה שזה מה שיהיה, אבל מבחינתי אידיאלי לגדל ילדים בארץ עם המשפחה שלי. אני מאוד קשורה אליהם וקשה לי בלעדיהם, בעיקר בתקופות כאלה - בחגים. יש פה הכל ואין פה כלום. טוב לי פה, לא אגיד שלא, אבל הגעגועים למשפחה ולחברים, לחום הישראלי תרתי משמע, קשים מאוד".
ומה דעתה על מחאת המילקי? "דיברו על זה גם בחדשות כאן בטלוויזיה. אני יכולה להבין על מה מדברים. דברים פה הרבה יותר זולים. אני מדברת על הדברים הכי בסיסיים. רמת החיים פה שונה. גם ביסלי מהארץ בסופר שלנו זול יותר, הוא עולה 69 סנט. לצערנו, בפרנקפורט אין הרבה דברים מהארץ ושקית של חמש פיתות עולה 2.99 אירו. באופן כללי המחירים פה זולים יותר מאשר בארץ, אבל לא זו הסיבה שעברתי לכאן".
גם עידו פורת, בן 35 מראשון לציון, נשוי עם ילד שמתגורר בברלין זה שש שנים, התייחס למחאת המילקי. "אנחנו לא יודעים אם לקחת את זה ברצינות או בצחוק", הוא אומר. "העובדה שהמדינה פה פועלת יותר לטובת האזרח היא תפיסת עולם יותר רחבה מאשר המחיר הספציפי של המילקי. אף אחד לא עבר לברלין בגלל שהמילקי יותר זול. זו תפיסה כללית שבגרמניה יש ביטחון תעסוקתי גדול יותר לעומת ישראל, היכולת להתקיים בכבוד עם משכורת טובה וחינוך חינם".
לדברי פורת, "המילקי הוא רק דוגמה קטנה ורק חלק קטן מכל הסיפור שיותר קל לקנות בסופר. המילקי הוא לא המהות והוא הפך לעיקר הדיון כרגע. צריך להסתכל על זה שגם מחיר המים ומחיר החשמל זולים יותר, יש יכולת גדולה יותר לרכוש כאן דירה, שכר המינימום שווה יותר".
"נשארים צמודים ללוח השנה היהודי"
עידו נסע לגרמניה במטרה לעשות דוקטורט בסוציולוגיה והיסטוריה על היהודים במפלגה הסוציאל דמוקרטית הגרמנית, אבל עם הזמן השתנו התוכניות וכיום הוא מנהל השומר הצעיר בגרמניה ועובד כמורה לעברית, היסטוריה וגיאוגרפיה בבית הספר היהודי המסורתי. פורת הוא חילוני אבל חוגג את חגי ישראל גם בברלין.
"הישראלים חוגגים סוכות בברלין, אבל בלי המשפחה", הוא אומר. "החברים מהווים אלטרנטיבה טובה. בראש השנה תמיד יש ארוחה גדולה ואת ליל הסדר אנחנו עושים עם חברים ישראלים וגרמנים. בחנוכה יש לנו תמיד אירוע גדול בבית. נשארים תמיד צמודים ללוח השנה היהודי וחוגגים כמו בארץ רק בלי המשפחה. בכל מקרה, החג הוא תמיד אירוע".
בתשובה לשאלה איך מתקבלים בעיר סממנים יהודים כמו הקמת סוכות, הוא משיב: "בדרך כלל הסוכות לא פומביות ולא במקום פתוח, אז קשה לומר, אבל אני יכול לומר שבחנוכה עושים הדלקת חנוכיות פומביות, למשל בשער ברנדנבורג חב"ד מדליקים חנוכייה ומגיע ראש העירייה או נציגו".
אליוס פז, 29, נשוי ואב לשלושה ילדים ממצפה יריחו, עבר לדיסלדורף בגרמניה לפני שלושה שבועות אחרי שכבר התגורר בגרמניה בעבר למשך שנה לפני כחמש שנים. פז הוא ראש משלחת גרמניה מטעם תנועת בני עקיבא העולמית ושליח הסוכנות היהודית. "נקים הערב סוכה מאוד קטנה במרפסת שלנו", הוא אומר. "בחצר הפנימית של הבניין שלנו יש בית לוויות ולא הסכימו שנבנה בחצר סוכה. אם מזג האוויר יאפשר, ניקח את האוכל והאורחים לסוכה בבניין של הקהילה רבע שעה הליכה מאיתנו".
האם סממנים יהודים כמו סוכה נתקלים בגילויי אנטישמיות בדיסלדורף? "לזכות הגרמנים ייאמר שאנחנו לא נתקלים באנטישמיות ברחובות. אבל בעוד שבפעם הקודמת שהתגוררתי בגרמניה הסתובבתי עם כיפה חופשי, היום אני מסתובב עם כובע. זה פשוט עניין של הרגשה. בגרמניה יש הרבה מוסלמים והחשש הוא דווקא מכיוונם, בעיקר אחרי מבצע צוק איתן".
בנושא מחאת המילקי לאליוס יש דעה שונה מלדנה ועידו. "אנחנו מתפוצצים מהמחאה, בראש ובראשונה ממניעים ציוניים ואידיאולוגיים", הוא אומר. "איך אפשר ככה להאדיר את גרמניה? אבל אנחנו גם מתפוצצים מעצם העובדה שזה ממש לא נכון. זה נכון עבור אנשים ממעמד משפחתי מאוד ספציפי, אבל החנויות ויוקר המחייה בכלל לא נמוך. הוא מאוד גבוה. אם יש לך יותר מילד אחד אתה משלם הון תועפות על טיטולים, מגבונים ועל מזון כשר משלמים סכומים מטורפים.
"ממתי חיים טובים נמדדים ביוקר המחייה ולא ביכולת שלך להגשים את עצמך כמו שאתה מאמין וביכולת שלך להיות בסביבה שמתאימה להשקפתך או לדרך שבחרת לגדל ילדים? בפעם הקודמת שחייתי בגרמניה התגוררתי בברלין וראיתי הרבה אנשים שהגיעו כצעירים הוללים, לא אחד או שניים, שמה שקבע בחיים הוא איפה מוצאים יותר אטרקציות ואיפה יותר זול, ופתאום הם התחתנו ומצאו משהו יותר משמעותי לחיים והרגישו אבודים בברלין. הם חיפשו קרבה למוקדים יהודים ונכלאו שם בברלין".
חן מוסקו, ישראלי שמתגורר בברלין מזה שנתיים, בכלל הגיע לגרמניה בגלל התרבות המוזיקלית של המדינה. חן, שעובד כמוזיקאי ודי ג'יי, יחגוג את החג בארוחת ערב חגיגית עם חבריו הישראלים. "גם ביום כיפור צמתי, ואפילו השארתי את הטלפון בבית כדי לשמור על קדושת החג", הוא מספר. "יש הרבה רוסים וגרמנים יהודים שהולכים לבתי הכנסת ולחב"ד אבל אני מעדיף להיפגש עם החברים הישראלים בבית כי יש לנו יותר במשותף ויכולים לדבר בעברית".
על נסיבות שהותו בגרמניה, הוא אומר: "אני הגעתי, לא כי אני לא רוצה להיות בישראל - אני הגעתי לברלין כי אני רוצה להיות בברלין. זה במרכז אירופה ומקשר אותי למקומות שאני עובד בהם ברחבי אירופה".
מוסקו מספר כי החיים בברלין מאופיינים בצורה מאופקת, ומה שמושך רבים מהישראלים זה קצב החיים האיטי והמחירים הזולים. "ככה זה שיש כוח קנייה של 90 מיליון איש", הוא אומר. "אנחנו מתאימים את עצמנו לאוכלוסיה המקומית, אין דבר כזה 'אח שלי' וגם המסורת והדת נשמרים בצורה סולידית. כל אחד מאמין באמונתו ואני לא מאמין שנראה סוכות פזורות ברחובות".
לפנייה לכתב/ת 
