רק אל תרמו אותנו / הבלוג של צביקה נעים

מה זה בכלל להיות אוהד נבחרת? בעולם הגם ככה ייצרי ומשונה שנקרא "אהדה ספורטיבית", דומה שזו אחת ממערכות היחסים היותר סבוכות ומורכבות. מעין ריקוד תזזיתי בלתי נגמר שנע בין קטבים של תמיכה וציפייה בצד אחד לבין תיעוב ובוז בצד השני. וזו הישראלית בכלל מחרפנת אותנו.

הרי נבחרת זו לא קבוצה. על הקבוצה שלך אתה מסוגל לכעוס, להתעצבן ולבקר בזעם קדוש, אבל האהבה שלך אליה היא קבועה, היא תמיד שם איפשהו, אתה לעולם לא תהיה מסוגל להתייחס אליה במושגים של שנאה. אתה מסוגל ללגלג עליה בהומור עצמי בריא, אבל תמיד תחזור ללטף את ראשה בחיבה של אוהבים ותיקים.

אוהדי נבחרת ישראל(צילום: אורן אהרוני)

דומני שבנבחרת זה שונה. כשבספטמבר 2001 אנדראס הרצוג שלח את הכדור בין הרגלים של אבי נימני – תסריט שכל 40 אלף הצופים באצטדיון ר"ג ראו מראש שהולך לקרות – לא התחשק לי ללטף את הראש של אף אחד. גם שנים אחר-כך. הזעם לא התרכך והפך לחיבה מפויסת אלא לתחושה ברורה ומתעצמת של "מרמים אותי".

והיא התעצמה בגלל שפתאום הבנת שהסיפור הזה לא משתנה ורק אתה הטמבל שמתעקש להתלהב, אולי גם להתאהב, ובכל פעם אוכל את הבלוף מחדש. מוכרים לי בכל פעם מחדש את אותה טלנובלה נבובה, מוסיפים מדי פעם ארומה לאומית עד לאומנית ("רוצים להביא שמחה לעם בשעתו הקשה") ואיכשהו תמיד זה נגמר עם סוף רע (או סתמי, שזה עוד יותר גרוע). כאילו נתקעת בלופ של "משחקי הכס" ובסוף כל עונה עורפים את הראש תמיד לאותה דמות.

הרצוג ניגש לבעיטה(צילום: Gettyimages)

תחושת "המרמים אותי" התעצמה בגלל שזיהית את הפער הענק בין רמת ההצהרות כבדות הראש של "כוכבי הנבחרת" לחפיפניקיות ולתוצאות על הדשא, בין ההבטחות הנרגשות שלפני השריקה, לכדורגל הנרפה והלא מחויב בכל משחק שהיה על כל הקופה. ולכל הכדורגלנים, קבלו עדכון: אנחנו אולי רומנטיקנים וגם לא עברנו קורס בווינגייט, אבל האוהדים כבר לא קונים את הסיפורים על "רגליים כבדות בגלל התרגשות", למדנו לזהות מתי כדורגלן משאיר את כל מה שיש לו על הדשא (גם אם לא הולך לו) ומתי הוא בורח מהכדור ומאחריות.

עכשיו מתחיל קמפיין חדש, ואנחנו ניגשים אל הנבחרת שלנו בזהירות. מצולקים, מיואשים וגם כועסים, אבל מתים לגלות שאולי הפעם זה יהיה שונה. בכל זאת, הרי היינו שמחים לשמוע פעם אחת שדרים אירופאיים שוברים את השיניים בטורניר גדול עם שמות כמו: בן-הרוש, מרציאנו, נאתכו, זהבי או דמארי.

הנבחרת באימון(צילום: ראובן שוורץ)

אז מכל השמות הללו ומהחברים שלהם יש לנו בקשה אחת: תנצחו או תפסידו, עם זה כבר נוכל להתמודד. רק אל תרמו אותנו.

צפו: השופט שלף צהוב וספג אגרוף בתגובה

צפו: תגרת ענק במשחק כדורסל בפיליפינים

צפו: הכדורגלן הכי מהיר בעולם