יהודי גיברלטר: הגויים מעריצים, הישראלים מסתייגים
גיברלטר היהודית במספרים: 600 יהודים גיברלטרים - רובם דתיים, 70 ישראלים שאינם מתערבבים בקהילה המקומית, 4 בתי כנסת, ראש ממשלה יהודי אחד בעבר - והווה מרתק. איילת שי, דוקטורנטית וחוקרת קהילות יהודיות מתחת לאלף איש ברחבי העולם, מציגה כתבה ראשונה בסדרה
בגיברלטר שבה אני מתגוררת בשבע השנים האחרונות, ישנה קהילה יהודית אורתודוקסית, חמה ומחבקת ברובה. 600 יהודים מקומיים מונה הקהילה, בסך הכל – וכ-70 ישראלים.
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו >>
מיוחד: בואו להיות אושפיזין בסוכה של ynet
כמה מוזר, כמעט חלפה לה שנה מרגע שהתחלתי את לימודיי - ורק עכשיו אני בדרך לקיים את הראיון עם רב הקהילה. איך קרה שדווקא התחלתי עם קהילות אחרות ולא עם מקור ההשראה שלי? שאלה טובה, שלה יש יותר מתשובה אחת, אך במוקדה כנראה התחושה שאני מכירה את הקהילה הזו כל כך טוב.
עוד בערוץ היהדות - קראו:
- יהודי, לאכול בשר זה לא טבעי/ ד"ר יעל שמש
- טיפולי המרע: הנטייה המינית היא צלם אלוהים/ רוחמה וייס
- ושמחְת בחגֶך: כך תתלבשי לסוכה
השמש זרחה מעליי במשך חמש דקות ההליכה שמפרידות בין ביתי לבין ביתו של הרב. ככה זה בגיברלטר, נקודה דרומית על מפת אירופה. מקום קטן, 6 קמ"ר סך הכל, ובכלל לא צריך להניע את הרכב. הרב חסיד משמש כרב הקהילה כבר כמעט שלושים שנה. הוא הגיע לכאן לאחר שמנהיגי הקהילה חיפשו רב ספרדי דובר אנגלית. הרב חסיד ראה זאת מצידו כייעודו בחיים, ונענה ברצון לבקשה.
כאשר הגיע עם משפחתו לגיברלטר, אחוזי ההתבוללות בקהילה הגיעו ל-60%-70%. כיום הם עומדים על אפס. נדמה כי עם השנים הרב "הוריד הילוך" בצורה משמעותית מבחינת פעילויות כגון שיעורי תורה, הכנה לחתונה או לבר מצווה וכדומה, והעביר את כל הסמכויות לאנשים אחרים בקהילה. לטענתו, צעירים יותר עושים את המלאכה בצורה נפלאה וטובה ממנו.
רק על פרוייקט אחד הוא לא מוותר: "תורה טיימס" - עיתון שבועי המכיל מאמרים והודעות שבועיות לכלל הקהילה. הרב בוחר את המאמרים הרלוונטיים לטעמו במהלך השבוע, מדפיס את העיתון ומפיץ אותו (לעיתים באופן אישי) בימי חמישי. העיתון בעיניו, הוא "נכס" חשוב המזכיר גם למשפחות המעורבות, ולו פעם בשבוע, את המקורות היהודיים.
האשכנזים לא מקופחים
כמעט כל יום הוא סיבה למסיבה בקהילה גיברלטר: יש בריתות, חתונות, בר מצוות שאר אירועים קהילתיים וקוקטלים לאישי ציבור
המגיעים מרחבי העולם. האירועים מתקיימים, בדרך כלל, בבית הכנסת, בבית הספר היהודי או באחד מבתי המלון במקום.
הקהילה היהודית בגיברלטר היא בעלת אופי ספרדי, בריטי ומרוקאי. יחד עם זאת, האשכנזים לא מרגישים מקופחים, מכיוון שאין כלל הפרדה בין אשכנזים לספרדים. הרב אישר כי רק בימים הנוראים יתפללו האשכנזים במניין נפרד, כדי לשמור על הנוסח.
ארבעה בתי כנסת בגיברלטר: "שער השמים" שנוסד בשנת 1723, ומתקיימות בו תפילות יומיומיות, ו"נפוצות יהודה" המפואר שהוקם בשנת 1781, וגם בו המתקיימות תפילות על בסיס יומי. חצר בית הכנסת הזה מארחת את מרבית אירועי הקהילה. בין שני בתי הכנסת הללו מתקיימת רוטציה בתפילות (מדי שלושה חודשים), על מנת ששניהם יהיו שמישים על ידי הקהל.
"עץ החיים" הוקם באותה שנה שבה הוקם "נפוצות יהודה", ומדי שנה מתקיימת בו ההילולה לרבי מאיר בעל הנס, ו"אבודרהם" הוקם בשנת 1820, ומהווה כיום בית כנסת "משפחתי".
היה כבר ראש ממשלה יהודי
בקהילה ישנו כולל לאברכים נשואים המגיעים הנה ולומדים מבוקר עד ליל, ואף לוקחים חלק בהוראה. כמו כן, קיים בית ספר (מעורב) ותיכון לבנים ולבנות (נפרד), מעון וגן חובה לילדים, מקווה, שתי חנויות כשרות, מסעדה בשרית, מסעדה חלבית ומאפייה כשרה.
בית הקברות העתיק "שער היהודים" ממוקם במעלה הצוק, ובו קבורים צדיקים רבים, אך הוא אינו בשימוש עוד. כיום נקברים נפטרי הקהילה בבית הקברות החדש הממוקם ליד שדה התעופה.
הקהילה בגיברלטר הינה קהילה חזקה ומשפיעה מאוד, ואף מובילה את הלך הרוח בחברה הכללית בעבר וגם כיום. סר יהושע חסן היה ראש הממשלה היהודי הראשון בגיברלטר, וכיהן בתפקיד זה יותר מ-17 שנה. מקומיים מספרים כי ביום מותו יצאו כל הגיברלטרים לרחובות, ומאז קראו לו "אב כל הגיברלטרים". תפקיד משמעותי נוסף קיבל אחיינו של סר יהושע חסן, סולומון (מומי) לוי, ששימש במשך שנה בתפקיד ראש העיר.
עסקים רבים בתחומים שונים בגיברלטר (חנויות תכשיטים, קוסמטיקה, עריכת דין וראיית חשבון) שייכים ליהודים, ממוקמים ברחוב הראשי, וסגורים בשבתות.
הנוצרים מתגעגעים לימים עברו
בשל העובדה כי הקהילה היהודית כאן הינה אורתודוקסית ברובה, הישראלים שאינם דתיים המגיעים לגור כאן מטעמי עבודה, אינם ששים לקחת חלק בחייה. הקהילה היהודית מצידה, אינה נכנעת, וממשיכה תמיד להזמינם לארוחות שבת וחג. הקהילות מכבדות זו את זו, אך בוחרות בפועל שלא לקחת חלק זו בזו.
כך, רוב האירועים מיועדים בדרך כלל לישראלים בלבד או ליהודים בלבד. כמובן שיש מספר ישראלים יוצאים מן הכלל הלוקחים חלק בכלל האירועים, ונהנים משני העולמות.
האגדה מספרת כי בעבר היה היהודי מחכה לחברו הנוצרי ביציאה מהכנסייה, והנוצרי היה מחכה לחברו היהודי ביציאה מבית הכנסת.
ככל שחלפו השנים יש גוברות ההאשמות שלאור מדיניותו של הרב, הלוחם בהתבוללות, הפכה הקהילה היהודית לסגורה מאוד. עדיין קיים שיתוף פעולה מלא בעולם העסקים, התרבות וכדומה, אך בתי הספר היהודים שהוקמו ומסגרות רבות אחרות שנבנו רק הוסיפו להפרדה זו, והגויים המקומיים אינם מרוצים מהשינוי שחל בשנים האחרונות.
אך על אף הטענות החוזרות ונשנות בדבר הניתוק מצד הקהילה היהודית בגיברלטר, חיים כאן בהרמוניה, שלווה וכבוד הדדי בסך הכל 30 אלף תושבים: יהודים, מוסלמים, כריסטיאנים, קתולים, הודים ועוד.
מידי פעם מתקיימים אירועים לכלל הדתות. רק לפני כמה חודשים הייתי מוזמנת לאירוע שבו הוזמנו כל ראשי הקהילה מכל דת, וכל אחד אמר בשפתו תפילה לאלוהיו - וכולנו יחד השלכנו עלי ורדים לתוך המזרקה לאות אחווה, אהבה ושלום עולמי.
הפגישה עם הרב שתמה לצערי במהירות הבזק, רק חיזקה את דעתי שלא משנה אם אתה גבר או אישה, דתי או חילוני, יהודי או מוסלמי - כבוד הדדי זה מה שחשוב, כדי לייצר עולם יפה ונעים יותר לחיות בו, בדיוק כמו בגיברלטר.
לפנייה לכתב/ת 
