שוברות שיא

הן כבר עשו רפטינג באפריקה, עפו באומגה מראש מבצר בארמניה ושטו בקאייקאים בפורטוגל, אבל ארבע שנים אחרי שהקימו את מסע השטח הנשי "מאגמה צ'אלנג'", מתמודדים מארגני המסע עם אתגר מסוג אחר: אלפי נשים שמבקשות להצטרף למסעות שיוצאים השנה לקוסטה ריקה.

"בכל שנה מספר הנשים שמבקשות להצטרף למסעות שלנו גדל, אבל השנה באמת נשבר שיא וזה לא מובן מאילו אחרי הקיץ המורכב והטעון שעברנו", מספרת יפעת יגר, מנהלת מאגמה צ'אלנג'.

• מחפשת חוויה עם משמעות? הצטרפי למסע מאגמה צ'אלנג'
  

לגלות עולם חדש(צילום: דנה פרידר)

"קודם כל, במלוא הצניעות, אני חושבת שאנחנו עושים עבודה טובה. בחרנו לעשות מסעות בוטיק, להשקיע בפרטים הקטנים, לצאת מהג'יפים ולהעשיר את המסעות בהמון פעילויות שנעשות מחוץ לג'יפים, לשלב תרומה לקהילה ביעדים אליהם אנחנו מגיעות, להתייחס ברצינות רבה לנושא הבטיחות, לדאוג לכך שבכל מסע יהיה צוות מקצועי גדול במיוחד והכי חשוב: לעשות את זה באהבה גדולה ובשמחה כי בסופו של דבר, ההתרגשות ושמחת היצירה פשוט עוברות הלאה ונוצרה פה קהילה נשית שכיף להיות חלק ממנה".

אתם מצליחים לענות לכל הנרשמות?

"הגדלנו את כוח האדם ואנחנו עושות מאמצים אדירים לענות לכל פניה, אני מקווה שבימים הקרובים נצליח להיות בקשר עם כולן".

בוחרות את המתאימות ביותר (צילום: אסנת קרסנסקי )

"מובן שלא. קיבלנו החלטה ליצור פרויקט קטן ואיכותי והביקוש הגדול מוכיח שזה מחלחל. המשתתפות במסעות שלנו מרגישות שהן חלק ממשפחה ושיש פה משהו מאד אישי ומיוחד. לקוסטה ריקה יוצאים רק חמישה מסעות (בין דצמבר למרץ 2015), אבל הבשורה הטובה היא שאנחנו כבר עובדים על יעד נפלא לשנה הבאה".

"פיתחנו במאגמה מודל מיוני מאד יעיל שמשלב פעילות בשטח עם הכרות אישית וקבוצתית.

זה לא קורה בהתכתבות ולא דרך האינטרנט, זה קורה בשטח, כי חשוב לנו לפגוש פנים אל פנים את הנשים שרוצות להצטרף אלינו ולהכיר אותן בצורה אישית. הן מגיעות למפגש הכרות כיפי, מתחילות להכיר אחת את השנייה וגם אלה שלא מתקבלות אומרות שהן הרוויחו מהיום הזה חוויה מיוחדת במינה".

"אנחנו כבר ארבע שנים בשטח עם מסעות מאגמה צ'אלנג' ובכל שנה מספר הנרשמות הולך וגדל. הרוב בכלל מגיעות דרך חברות שלהן שהשתתפו במסע וזאת המחמאה הכי גדולה בשבילנו, אבל אני חושבת שהרבה נשים מבקשות להצטרף דווקא השנה כי הן יודעות שהמסע שהן יעשו עם מאגמה בקוסטה ריקה לא דומה לשום טיול אחר".

"אני מודה שאני לא אובייקטיבית: את הטיול של אחרי צבא עשיתי בדרום אמריקה כך שבשבילי קוסטה ריקה היא המשך לרצף של חוויות וזיכרונות שיש לי מהיבשת כולה אבל קוסטה ריקה היא באמת מדינה שקל להתאהב בה. השילוב של הטבע המרהיב, המודעות לשימור אקולוגי, המגוון העצום שנמצא בה והתושבים הכל כך נעימים ונינוחים הופך אותה לסוג של גן עדן. תוסיפי לזה דרכי עפר מרהיבות, שייט עם תנינים, גשרים תלויים, אומגת יער, תרומה לקהילה ואת התמהיל המיוחד שנשים יוצרות ותביני למה אנחנו קורסות תחת עומס הטלפונים".

"תרומה לקהילה היא לא גחמה חד פעמית, אלא חלק מתפיסת העולם שלנו: לא רק לחלוף במהירות בין אתר לאתר כדי לסמן "וי" אלא גם לעצור, לפגוש אנשים, לראות במה אנחנו יכולות לעזור ולהתמסר לזה, גם אם לזמן קצר. באוגנדה הגענו לבתי ספר שמלמדים בהם איך להימנע ממלריה, בארמניה סייענו בשימור בית הקברות היהודי העתיק, בפורטוגל הגענו לילדי מהגרים וכמובן שגם בקוסטה ריקה נשלב את זה במסע".

תרומה לקהילה - חלק מתפיסת העולם של מאגמה(צילום: חלי אלקובי)

"לא לדחות את ההחלטה. אנחנו כבר אחרי שני מפגשי הכרות, ויש רק עוד מפגש אחד השנה כך מי שרוצה לצאת למסע צריכה להחליט שעכשיו זה הזמן שלה ולעשות את הצעד".