הפליל את אחותו: מת מרגל האטום היהודי

הוא שלח את אחותו ובעלה אל הכיסא החשמלי, ישב עשר שנים בלבד בכלא האמריקני על מסירת סודות האטום לסובייטים - והשבוע התברר כי הלך לעולמו. דיוויד גרינגלאס, אחד מהיהודים המושמצים ביותר, מת בגיל 92, יותר מחצי מאה לאחר שאחותו את'ל רוזנברג ובעלה ג'וליוס הוצאו להורג.

גרינגלאס, שהודה עשרות שנים אחרי משפטו כי שיקר בבית המשפט, מת בניו יורק ב-1 ביולי, אך הדבר נודע רק השבוע. בניהם של הזוג רוזנברג, מייקל ורוברט מירופול, הם שמסרו את המידע על מותו. דובר מטעם האחים אמר כי הם ידעו על כך מאז הקיץ, אך העדיפו לא להעביר את האינפורמציה לתקשורת.

גרינגלאס לפני חצי מאה. "המשפחה שלי חשובה יותר"(צילום: AP)

גרינגלאס, בתמונה מ-1956. שיא תקופת המקארתיזם(צילום: AP)

ג'וליוס ואת'ל רוזנברג הורשעו ב-1951 בהעברת סודות פצצת האטום לברית המועצות, והוצאו להורג ב-1953 בכלא הידוע לשמצה סינג סינג שבניו יורק. הם התעקשו כל העת כי הם חפים מפשע. אחרי שחרורו מהכלא ב-1960, גרינגלאס חי בשם בדוי בקווינס, בתקווה שהציבור ישכח את חלקו בפרשת רוזנברג, בשיא תקופת המקארתיזם. 

בעדותו הוא טען כי העביר לזוג רוזנברג נתונים שהשיג בתפקידו כמכונאי של הצבא בלוס אלמוס, ניו מכסיקו - מטה פרויקט מנהטן, הפרויקט הסודי בייותר לייצור פצצת אטום. הוא אמר כי ראה את אחותו הגדולה מתמללת את המידע למכונת כתיבה בביתה בניו יורק ב-1945. לעדות היה משקל מכריע בהרשעת את'ל ובעלה.

לא מרגיש בוגד

ב-2001 הוא צוטט בספר "האח", מאת כתב ניו יורק טיימס סם רוברטס, כאומר שהוא למעשה לא ראה את את'ל כותבת, אלא רק שמע על כך מפי אשתו, רות. "בלי העדות הזו, אני מאמין שהיא לא הייתה מורשעת, ובטח לא מוצאת להורג", אמר העיתונאי רוברטס. בראיון ובספר אמר גרינגלאס כי אינו חש כבוגד. הוא אמר כי שיקר כדי להקל עליו ולהבטיח שאשתו לא תיכנס לכלא, כך שהיא תוכל לדאוג לשני ילדיהם.  

האשים את בני הזוג רוזנברג ב"טיפשות"(צילום: AP)

(צילום: AP)

בהודעה מטעם האחים רוזנברג נאמר כי דיוויד ורות גרינגאלס היו למעשה הראשונים שהעבירו את סודות האטום לסובייטים. "אחר כך הם טפלו על הורינו את מה שהם עשו - מזימה מחושבת שנועדה להציל את עצמם באמצעות הצבעה על ההורים שלנו כשעירים לעזאזל שהממשלה ביקשה למצוא". הם ציינו את הראיון ב-2001, אז אמר גרינגלאס כי הוא מצפה שיזכרו אותו כ"מרגל שהפליל את משפחתו". "הוא צדק", אמרו.

איינשטיין, סארטר והאפיפיור קראו לחנינה

בכל מהלך משפטם של בני הזוג, שנמשך כשלושה שבועות, שמרו אתל וג'וליוס על זכות השתיקה, וסירבו לנקוב בשמותיהם של שאר חברי הרשת או חברי המפלגה הקומוניסטית. ב-1951 הורשעו השניים בריגול לטובת ברית המועצות ובמסירת סודות האטום, ונגזר עליהם עונש מוות. בגזר הדין קבע השופט כי "רצח מתוכנן מתגמד לעומת הפשע שביצעתם". גרינגלס נידון ל-15 שנות מאסר על חלקו בפרשה, מהן ריצה כעשר שנים.

במהלך השנתיים שלאחר המשפט, אותן בילו בתא הנידונים למוות בכלא סינג-סינג בניו-יורק, הגישו הרוזנברגים שבעה ערעורים וניהלו מסע ציבורי להקלת העונש. האפיפיור פיוס ה-12, אלברט איינשטיין והפילוסוף ז'אן-פול סארטר קראו לחון אותם. בהפגנות ההמוניות השתתפו גם ילדיהם, נושאים שלטים "אל תהרגו את אבא ואמא שלנו". בקשות החנינה שהופנו לנשיא ארה"ב דווייט אייזנהאואר נדחו. ב- 19 ביוני 1953 הוצאו בני הזוג להורג, כשהם מותירים שני ילדים, מייקל (בן 10) ורוברט (בן 6).

בני הזוג רוזנברג היו האזרחים האמריקנים הראשונים שהוצאו להורג באשמת ריגול. ההאשמות והמשפט נגד בני הזוג רוזנברג הסעירו את העולם המערבי והתנהל דיון ציבורי ער בדבר תקינות הליכי המשפט ועל חומרת העונש שנגזר עליהם. כל זאת לאור האווירה הציבורית בשנות ה-50 בארה"ב, כאשר על רקע המלחמה הקרה ועליית כוחו של הסנטור ג'וזף מק'ארתי, נרדפו חברי המפלגה הקומוניסטית בארה"ב וחשדות לבגידה הועלו נגד רשימות ארוכות של אנשים.