הקרב האחרון (והכי חשוב?) של קובי בראיינט
הפציעות, הגיל וחוסר הכבוד - כוכב הלייקרס מגיע לעונה החדשה עמוס בסימני שאלה, עם מקום 40 בלבד ברשימה של ESPN ועם משימה חשובה - להוכיח לכולם שהם לא מבינים כלום. כמו שעשה תמיד. דירוג העוצמה מנסה להבין האם קובי טועה, או שמא כולם באמת "אידיוטים". וגם: דירוג 5 ההישגים הכי לא מוערכים בקריירה של מספר 24 בצהוב סגול
"Mama says, "Stupid is as stupid does" - "מעשיים טיפשיים מצביעים על טיפשות". כך מספר לכולם פורסט גאמפ כי אמו לימדה אותו. זה מה שאמר לג'ני אהובתו כשפגש אותה בילדות, זה מה שהסביר לאמא של באבה שנהרג בווייאטנם, לאחר המיליונים שתרם לה עם ההצלחה בעסקי החסילונים.
חגיגת NBA ב-ynet ספורט:
בסוף השבוע האחרון בחרו פרשני ESPN, רשת הספורט היוקרתית והוותיקה, את קובי בראיינט במקום ה-40 בדירוג 500 השחקנים הטובים ביותר כיום ב-NBA. התגובה שלו הייתה פשוטה: "תמיד ידעתי שהם חבורה של אידיוטים".
אז האם הצבתו של אחד מגדולי השחקנים בכל הזמנים אחרי שמות כמו אנדרה איגואדלה או זאק ראנדולף, מצביעה על כך שהפרשנים הם "אידיוטים" או "טיפשים", או שרק מעשים "אידיוטים" הופכים אותם לכאלה, וכאן לא מדובר במעשה "אידיוטי"?
מבולבלים?
קובי החדש
בקיץ שעבר, לאחר שנבחר במקום ה-25 בדירוג, טען בראיינט כי הפרשנים שם "לוקחים סמים". עכשים הם "אידיוטים". מרתק יהיה לשמוע למה הם יהפכו בקיץ הבא.
ההתעסקות במקום ה-40, 25 או 128 היא ילדותית ולא באמת רלוונטית. בכלל, מדור "דירוג העוצמה" סבור כי כל ההתעסקות בדירוגים היא
הזמן הוא אכזר ובגיל 36, רגע לפני העונה ה-18 שלו ועם כמעט שני עשורים של שחיקת הגוף, פציעה קשה בגיד האכילס ממנה יש לא מעט שכלל לא חזרו ועוד פציעה בברך שהותירה אותו על מספר מגוחך של 6 משחקים בלבד בעונה שעברה - עולים הרבה יותר מדי סימני שאלה בנוגע לכושרו.
גם קובי עצמו התבטא לא פעם שכבר לא נוכל לראות את קובי הישן. צפייה במשחקי קדם העונה, או מרשמים שעולים מעיתונאים שנכחו באימוני הלייקרס, ניתן להבין שהממבה השחורה איבד לא מעט. היכולת שלו לעבור שחקן בכדרור ירדה, היכולת לייצר מצב לא כשהייתה וכעת הוא יצטרך להתבסס בעיקר על משחק הפוסט, עם אתלטיות בנסיגה וכושר גופני רעוע מבעבר.
הבעיה האקוטית היא שהעומס הצפוי עליו נותר כבעבר. אנשים עדיין מתייחסים אליו כאל "פרנצ'ייז פלייר" שאמור להצעיד את הקבוצה למעלה, משל היה לברון ג'יימס או קווין דוראנט. רק שאחרי שנה וחצי כה קשות, ספק אם הוא עדיין שם.
סביר להניח שנראה את קובי משחק פחות דקות, זורק יותר מבחוץ וקולע באחוזים נמוכים יותר, עם מספרים שינועו בין 17 ל-19 נקודות. מצד שני, אנחנו מדברים על קובי בראיינט!
שואו מי ריספקט
מלבד הדיון המקצועי הנכון, השיח חסר הכבוד כלפיי קובי בראיינט הוא מרגיז וכמעט בלתי נתפס. מסוג הדיונים שלא היו נאמרים על מייקל ג'ורדן, או שחקנים גדולים אחרים, גם לא בגיל 36.
הנרי אבוט, אחד הפרשנים הבכירים של ESPN, טען כי קובי היה שחקן הגרוע ביותר בליגה בעונה שעברה. אז אולי מספרית זה נכון עם 6 משחקים בלבד בהם לא הבריק, וכמובן שהמטרה היא ליצור רעש מכותרת שהוצאה מהקשרה מעט, אבל מדובר בחוסר כבוד מופגן. אנשים עובדים קשה כל חייהם כדי להיות יום אחד "קובי בראיינט", בדיוק על מנת לא לשמוע דברים מהסוג הזה.
ואם זה לא מספיק, ממש היום יצאה עוד כתבה באתר, הטוענת בתוקף כי קובי בראיינט הרס את הלייקרס בתקופה שלו. לא פחות. ואלה לא המקרים הראשונים. למעשה, הטענות והביקורות על בראיינט, מקום 4 בכל הזמנים בנקודות להזכירכם, מלוות אותו כל הקריירה.
על כך שהוא מקבל את השכר הכי גבוה בליגה בגילו המופלג, במועדון בו הוא מלך הנקודות, על כך שהוא היה רק שוליה לשאקיל בתחילת הקריירה, שהוא אישיות בעייתית, שהוא חושב רק על עצמו, שהוא אגואיסט (ג'ורדן למשל זרק בממוצע למשחק 3 זריקות יותר מקובי), שההישגים שלו באים עם כוכבית כזו או אחרת ועוד ועוד. נקודות ענייניות לכשעצמן, אבל כאשר הן מצטברות ביחד, נוצר כאן כתב התקפה חריף.
אבל אלה בדיוק הדברים שהפכו את בראיינט למה שהוא, והניעו אותו כל הקריירה. הרצון להוכיח שכולם טועים. עם הקבוצה המביכה שנוצרה סביבו בלוס אנג'לס אין לו יותר מה לעשות במימד הקבוצתי, אבל במימד האישי יש לו כמה מטרות לעתיד.
1. 592 נקודות כדי לעבור את ג'ורדן במקום ה-3 בכל הזמנים בנקודות. 2. 5,228 נקודות לעבור את קארל מאלון במקום השני (קצת בלתי אפשרי). 3. להיות באותה רמה כמו השניים הללו בגיל 36.
אמנם לבראיינט יש עודף של 4-5 עונות עליהם בגיל הזה, אבל ג'ורדן זכה באמצע העשור הרביעי לחייו ב-MVP של הליגה ובאליפות, מאלון היה השחקן המצטיין (1997 ו-1999) בגיל 34 ו-36. קובי צריך להראות שיש לו עדיין מה שדרוש כדי לרדת מהמשחק, מתי שיחליט, כשהוא עדיין מסוגל להגיע לשיא.
ובנימה אישית – הדירוג טרם החליט האם פרשני ESPN המכובדים צודקים, אבל רק שאלה אחת כדאי לשאול אותם: 7 שניות לסיום, הקבוצה שלכם בפיגור נקודה. אצל מי הייתם רוצים לראות את הכדור?
5 הדברים הכי לא מוערכים בקריירה של קובי בראיינט
מקום חמישי
4 זכיות בתואר ה-MVP של האולסטאר
הוא מחזיק בשיא הזה יחד עם בוב פטיט. אמנם זה רק אולסטאר, משחק שכל מטרתו היא כיף, אבל זה מסוג ההישגים שמלמדים על התחרותיות העצומה של בראיינט. זו שגם במשחק של שואו ופאן, ייתן הכל כדי להיות הכוכב הנוצץ מכולם. תחרויתיות שאין שני לה. מלבד זו של ג'ורדן, שהוא ראשון לה.
מקום רביעי
ניקוי התדמית
אנחנו לא יודעים באמת מה קרה באותו לילה בדנבר. אבל למעלה מעשור אחרי – אין לכך אפילו זכר או כתם בקריירה שלו. העובדה שהצליח להפוך מאחד השחקנים השנואים והשנויים במחלוקת על קהל הליגה, עם שלל סיפורים, לשחקן הפופולארי שהוא היום, היא כמעט בלתי הגיונית למי שראה אותו לפני 10 שנים. ותודה ליועץ התקשורת.
מקום שלישי
מלך הנקודות של הלייקרסיותר ממג'יק, יותר מקארים, יותר מג'רי ווסט, שאקיל או אפילו ג'ורדן פארמר – קובי בראיינט הוא מלך הנקודות באחד המועדונים המפוארים בליגה. הוא גם השחקן עם הכי הרבה דקות במועדון, הכי הרבה סלי שדה, שלשות, זריקות עונשין, מקום 3 באסיסטים, בחטיפות ועוד ועוד. הישגים שמעמידים אותו במעלה רשימת הדיון על "הלייקר הגדול אי פעם". אבל אנחנו לא אוהבים דירוגים.
מקום שני:
81 נקודות במשחק אחדלדעת רבים, אבל לא רבים מספיק, הלילה ההיסטורי ההוא מול טורונטו הוא הישג גדול יותר אפילו מה-100 של ווילט צ'מברליין. העידנים היו שונים, ההגנות חזקות יותר ועצם העובדה שהוא עשה זאת מעמדת הגארד ולא כשהוא גבוה בשני ראשים מכולם מתחת לטבעת - הופכת את ההישג לגדול יותר.
81 נקודות ב-3 דקות
מקום ראשון
שלוש האליפויות הראשונות עם הלייקרס
לקרוא לקובי שוליה של שאקיל לאותן אליפויות, זה מעליב. נכון, זה היה קודם כל ולפני הכל הדומיננטיות האדירה של שאק, אבל עם 29.1 נק' בממוצע בפלייאוף של 2001, 26.6 בפלייאוף של 2002 ובעיקר 25 נק', 11 ריב' ו-7 אס' במשחק שהחל את השושלת והחזיר את הלייקרס מפיגור 18 נקודות במשחק מספר 7 בגמר המערב של 2000 – קובי ראוי לקצת יותר קרדיט על השנים ההן. ואם לא תתנו לו? אז הוא ייתן לכם בראש.
אוהבים ספורט? NBA? עקבו אחר הטוויטר של שרון דוידוביץ' או הצטרפו לעמוד הפייסבוק שלו
הדוגמנית הספרדייה שחתמה ביובנטוס. צפו
השוער הטיפש בעולם או מחדל שיפוט? צפו