מכת פיטורים: "ערד בדרך לקריסה"
השבוע של אחרי החגים מסמן מפנה מדאיג בעיר הדרומית. לאחר שמפעל מגבות ערד נסגר וכ-180 עובדים פוטרו, 23 מעובדי מפעל פלקסטרוניקס זומנו לשימוע. "פעם היית אומר שאתה מערד ומתנפח כמו ברבור", אמר תושב. "עכשיו זו לא גאווה. אתה קם בבוקר וכואב לך על העיר"
מה נשאר לעיר הזאת? לאן אלך היום בגילי? מי יקבל אותי? מעולם לא חתמתי דמי אבטלה. תמיד עבדתי. מי יקבל אותי היום?". כך אמר הבוקר (יום ב') ראם יחזקאל, בן 54 ואב לשני ילדים שקיבל, יחד עם 22 עובדים נוספים, מכתב לשימוע לפני פיטורים ממפעל פקלסטרוניקס. אתמול נסגר מפעל מגבות ערד ו-180 מעובדיו הלכו הביתה. העיר שנחשבה פעם לפנינת המדבר הופכת בתקופה האחרונה לצל של עצמה, ומוזכרת בעיקר בהקשר של התחרדות ומפעלים שנסגרים.
"אנחנו כואבים את הכאב של המפוטרים", אמר עזריאל שטרלינג, תושב ערד זה 40 שנה. "נסגר מפעל מוטורולה שעל חורבותיו קם מפעל פלקסטרוניקס שגם נסגר. יותר מאלף עובדים איבדו את מקום עבודתם בעשר השנים האחרונות. אנשים עוזבים, המשפחות החזקות, ובמקומן מגיעה אוכלוסייה חלשה. פעם היית צריך לעמוד בתור. מצפה רמון, ירוחם ודימונה עקפו אותנו".
איציק בורודובסקי, שמתגורר אף הוא 40 שנה בעיר, אמר: "אנחנו כואבים את הכאב של כולם. זו בעיה של ראש העיר. אין חזון וגם לתושבים לא אכפת". לדברי , התעשייה בורחת מערד לאזורים שקרובים לרכבת או לכביש 6. "בשנים האחרונות נסגרים פה מפעלים. באזור התעשייה יש עשרות אלפי מטרים ריקים. משהו רע עובר על ערד".
אסי, אחיו של איציק שמנהל איתו משתלה, מוסיף כי "בשנים הטובות היית אומר שאתה מערד ומתנפח כמו ברבור. עכשיו שואלים אותי על העיר שמתחרדת, על ההזנחה וסגירת המפעלים. לנו טוב בערד, אבל זה קשה לראות לאן ערד הולכת. זו כבר לא גאווה לומר שאתה מערד. אתה קם בבוקר וכואב לך על העיר".
יו"ר האופוזיציה בעיר ניסן בן חמו, שהתמודד בבחירות האחרונות נגד ראש העיר המכהנת טלי פלוסקוב, טוען כי זו התוצאה כשאין תוכנית כלכלית מסודרת ויש רק הישרדות יומיומית.
"כבר כמה שנים יש פיטורים, טיפין טיפין, אבל לא יורדים לשורש הבעיה", אמר בן חמו. "לא מטפלים בתשתיות, בצרכים שלהן ובצורכי העיר. ערד הולכת לקריסה כלכלית טוטלית. ערד נבנתה על ידי מהנדסים ובעלי מקצועות חופשיים. אך יש כרסום מתמיד באוכלוסייה הזו ומגיעים לכאן אנשים קשי יום ואוכלוסייה חרדית שכיום מונה כ-800 משפחות, שתעסוקה לא מעניינת אותה. מישהו נרדם בשמירה".
בעיריית ערד רואים בפיטורים של עובדי הקבלן של אלביט סממנים להפרת ההסכם של החברה. ראש העיר טלי פלוסקוב, שבעלה היה ממפוטרי מגבות ערד, התייחסה למכה הכפולה של העיר - פיטורי העובדים במגבות ערד ופלקסטרוניקס: "סגירת המפעלים היא ההיפך הגמור לאמירות הרבות הנשמעות על פיתוח הנגב. על הממשלה לבנות תוכניות ייחודיות של הטבות ליזמים ומשקיעים כדי להתגבר על המרחק ממרכז הארץ ואני מצפה שכך יעשו. פיטורי עובדים אינם הפסד של תושבי ערד בלבד, אלא של הנגב בכלל ומדינת ישראל כולה". פלוסקוב הוסיפה וסיכמה: "נילחם על העיר הזו, אבל אם לא תהיה תעסוקה אנשים יילכו. אני צריכה לקבל כלים מהממשלה כדי להשאיר אותם פה".
בינתיים, המפוטרים עצמם מנסים להסתגל למציאות החדשה. ראם יחזקאל, שקיבל מכתב לשימוע לפני פיטורים ממפעל פקלסטרוניקס, סיפר ל-ynet: "אני עוד צעיר אבל אין עבודה בערד. סגרו את מוטורולה, הייתה עוד חברה שנסגרה, וגם מגבות ערד נסגרת".
ריטה משייב, בת 49, סיפרה: "אף פעם לא ישבתי בבית, אני צריכה עבודה לפרנס את עצמי. אנחנו גרים באזור בלי הרבה אופציות. היום השימוע ולא הודיעו לנו דבר". אני לא יודעת מה יהיה הלאה. ממה נחיה? אנחנו עובדי קבלן ולאיש לא אכפת מאיתנו. זה ברור שסוגרים".
שלומית חזן ממגבות ערד אמרה כי העובדים היום מספידים את המפעל. "אנחנו מספידים מקום שאהבנו", אמרה חזן. "אהבתי להגיע לכאן כל בוקר. זה עצוב. זה כמו לפרק משפחה. זה מקום שהתייחס יפה לעובדים, מקום שהרגיש כמו בית, וזה נגמר. מגבות ערד היה מפעל חזק, גאוות העיר. אנחנו מותג. אנשים נתנו את נשמתם, מכל הלב, וזה מתפורר".
נעמי, עובדת במחלקת משאבי אנוש של המפעל, האשימה את הממשלה בהפניית עורף. "כשהגעתי המפעל קלט כל מי שעבר ברחוב", סיפרה. "אין מישהו בערד שלא עבד פה. ההנהלה פנתה לממשלה מספר פעמים ועשתה הכל כדי להציל את המפעל. בעל הבית לא יכול להמשיך להוציא כסף מכיסו. הממשלה הפנתה לנו עורף. למה לא היא עזרה לנו?".
לפנייה לכתב/ת 
