קיאנו ריבס: המטריקס מעולם לא הכשיל אותי
11 שנה עברו מאז הסרט האחרון בטרילוגיית "המטריקס", אך קיאנו ריבס עדיין מזוהה יותר מהכל כגיבור שלה - ניאו. מאז לא הצליח לשחזר את ההצלחות הקולנועיות שלו, אבל בראיון ל-ynet הוא מצהיר: "אין בזיהוי שלי עם הדמות בעיה". אולי סרטו החדש "ג'ון וויק" יחזיר אותו לאור הזרקורים - בזכות עצמו
יש שזוכרים את קיאנו ריבס כחתיך הלוהט מ"נקודת פריצה", "איידהו שלי" ו"ספיד" מתחילת הניינטיז, אחרים זוכרים אותו בדמותו האיקונית של ניאו גיבור טרילוגיית "המטריקס" שקיבלה את פני המילניום הנוכחי. אבל אין הרבה שזוכרים מה הוא עשה מאז. בשנים האחרונות הוא הבליח אמנם בסרטי מדע בדיוני ופעולה, אך לא הותיר רושם כביר. אבל עכשיו הוא חוזר למרכז הבמה עם סרט אקשן חדש "ג'ון וויק" וסדרת הטלוויזיה "ריין". בינתיים יש מי שמייעד אותו לתפקיד כדוקטור סטריינג' - גיבור העל המסתורי של מארוול שצפוי לזכות לסרט משלו בעתיד.
ריבס, שנולד לפני כ-50 שנה בביירות מכל המקומות, מתחיל את הקאמבק שלו ב"ג'ון וויק" שיעלה מחר (ה') לאקרנים חסות הפעלולנים לשעבר שהפכו לבמאים, דיוויד לייטץ' וצ'אד סטאהלסקי (השניים גם יעבדו איתו על הסדרה "ריין"). לצדו מככבים ווילם דפו, אלפי אלן ("משחקי הכס"), ואפילו עומר ברנע בתפקיד קטן. מעבר לעיצוב האפל של העיר ניו יורק, הפסקול המשובח וסצנות האקשן הרבות, אי אפשר שלא להתייחס אל הפיל העומד בחדר, שהוא בעצם כלב.
העלילה מלווה את ג'ון וויק, המחסל האגדי שיוצא למסע נקמה נוטף דם בכנופייה ממנה פרש, לאחר שבנו של המנהיג גונב את מכוניתו והורג את הכלב אשר קיבל במתנה מאשתו שנפטרה. האם מדובר במטפורה, או אולי קריצה אל עולם הקומיקס ממנו שואב הסרט השפעה? האם וויק בסך הכל חיפש תירוץ לחזור אל טבעו האמתי והרצחני, או שמות הכלב וגנבת המכונית הם הם הסיבה הפשוטה להרג הקולוסלי שמתרחש על המסך? בראיון ל-ynet, ריבס מאשר שאכן זהו עצם העניין.
"מעבר לעובדה שפלשו לביתו, הנבלים לקחו לו את הכלב שהיה מתנה מאשתו הגוססת ועזר לו להתמודד עם האבל. כך שכשהכלב נרצח בביתו שלו, הם באיזשהו מקום לא מאפשרים לו להתאבל, וגוזלים ממנו את הקשר לאשתו ולעצמו", הוא מסביר, "כך שעבורי, זה סיפור על נקמה במובן של לתבוע שוב את מה ששייך לך. כאן נכנס החלק הפנטסטי של הסרט - ג'ון הוא מסוג האנשים שפועלים בצורה שאנשים רגילים לא היו יכולים".
בשנים האחרונות ריבס היה בעיקר מעורב בסרטי אמנויות לחימה, אם בפנטזיית האקשן היפנית-אמריקאית "47 רונין", או בסרטו הראשון כבמאי "קרב עד הסוף", שצולם בהונג קונג. ניסיונו כבמאי העניק לו הפעם פרספקטיבה שונה על הסט. “בתור שחקן, אתה מודע לכל מה שקורה - התסריט, המצלמות, התאורה - למשך הסצנה שלך בלבד", הוא מאבחן, "בתור במאי אתה מתמודד עם פרה-פרודקשן, פוסט-פרודקשן, מה התפקיד של כל אחד בפרויקט. כך שהפעם הגעתי עם הבנה עמוקה יותר לתהליך עשיית סרט".
הבנה זו היתה לעזר לא רק עבורו, אלא גם עבור במאי הסרט סטהלסקי ולייטץ', שזהו סרטם הראשון כבמאים ראשיים. השניים הם בעלי חברת הפקות של פעלולי סרטים שאחראית על מספר גדול של סצנות אקשן בשוברי קופות הוליוודיים. במהלך צילומי ה"מטריקס", שימש סטהלסקי בעצמו ככפיל של אחד, קיאנו ריבס.
"חלקתי איתם מניסיוני מאחר וזה היה סרטם הראשון כבמאים. תיווכתי בינם לבין אנשים שונים שעבדו על הסרט, כמו מנהל הפוסט, מנהל המוזיקה, עורכים. שמחתי על היכולת להעניק להם איזושהי פרספקטיבה מראש על הדברים איתם יהיו צריכים להתמודד. עד עכשיו, כאנשי פעלולים ועוזרי במאי, הם שיתפו פעולה עם אחרים. זה כבר כמה שנים שהם רצו לביים, וכעת הרגישו שהם מוכנים להיות הקפטן של הספינה. יש הבדל גדול בין להיות על ספינה לבין לפקד עליה, ואני חושב שהם עשו עבודה נפלאה".
היה שונה לעבוד עם במאים שבאו מעולם הפעלולים מאשר עם במאים אחרים?
"הם באו לסרט עם חזון לגבי היצירה של ג'ון וויק בכללותה. האווירה, העיצוב והתמה של עולם תחתון אפל, גותי, כמעט רומנטי, בו המציאות מתערבבת עם הדמיון. הם הגיעו עם רעיונות מגניבים מאוד לקטעי האקשן, כמו טייקים ארוכים לעומת חיתוכים מהירים וסגנונות לחימה שונים. כך שידעתי שאפשר לסמוך עליהם בעניין הזה, אבל זה היה נהדר גם לראות את החזון היצירתי שלהם בכללותו".
אם עיצובה האפל של ניו יורק כמעין גותהם סיטי ייראה לכם מוכר, התכוננו לעוד פלאשבק מהאייטיז: חזרתם של הרוסים לתפקיד הנבלים הראשיים. בכך "ג'ון וויק" מצטרף לסרטי פעולה ולמותחני ריגול כמו "ג'ק ראיין - גיוס הצללים" או "איש נובמבר" שהזכירו לנו ממי היינו צריכים לפחד עוד הרבה לפני מופעי האימים של דעאש. האם מדובר במגמה חדשה בעקבות התדרדרות היחסים בין ארה"ב ורוסיה על רקע המאורעות האחרונים?
"במקרה הספציפי הזה אני לא חושב שזה המצב, מאחר ודרק קולסטד כתב את התסריט לפני שלוש-ארבע שנים. אבל נראה שהרוסים הם 'רשעי היום'. כל תרבות צריכה את הרשעים העכשוויים שלה, מאילו סיבות נוראיות שלא יהיו". צופי הסרט יופתעו לשמוע את ריבס עצמו מפטפט ברוסית עם שותפיו לשעבר: “זה אחד הדברים הכיפיים כשעובדים על סרט, הרבה פעמים יוצא לך לראות מקומות, להכיר אנשים וללמוד דברים שבדרך כלל לא היה לך סיכוי ללמוד. אז בשבילי זה היה כיף לבצע נהיגת פעלולים, ג'אוג'יטסו וג'ודו, לירות באקדחים ורובים, וכן, גם לדבר רוסית לא לגמרי רעה".
ואכן ריבס, שזכה לאחרונה לתגובות ארסיות על הופעתו החיצונית המדושנת קלות, התאמן הרבה לקראת הצילומים וביצע בערך 95 אחוזים מקטעי האקשן לגמרי בעצמו, לדבריו. "אני מאוד מפוקס בזמן פרויקט. כמה חודשים לפני הצילומים נכנסתי לשגרת אימונים. ללכת לג'ים בשמונה בבוקר, להתאמן במשך שעות, להרים משקולות - זה היה ממש 'מחנה אימונים ג'ון וויק'. אבל כשאני לא עובד, אני לא נמצא בכזאת משמעת פיזית ותזונתית".
על אף שגילם דמויות מגוונות במהלך השנים, ריבס מזוהה בעיקר עם סרטי אקשן. בעוד הגיל יכול לשמש יתרון לשחקנים דרמטיים או קומיים בהרחבת מנעד המשחק שלהם, הוא עשוי להוות בעיה עבור שחקן מבוגר יותר שביצועיו הפיזיים נתונים להשוואה לא רק עם השחקנים החדשים והצעירים על המגרש, אלא גם עם הופעותיו שלו מלפני 20 שנה. אך השחקן הוותיק לא נשמע מודאג מדי מהעניין.
"אני אוהב את הז'אנר, אני אוהב סרט אקשן עם סיפור טוב ומאוד נהנה מזה", הוא מודה, "מטבע הדברים, ככל שאתה מתבגר אתה לא יכול לרוץ מהר יותר או לקפוץ גבוה יותר משהיית צעיר, אבל אולי עכשיו יש לי יותר יתרון בגילום האיש הערמומי, הלוחם בעל הטכניקה. לא איזה לוחם זקן שעכשיו הולך לחטוף מכות".
קיאנו ריבס לפני 21 שנים בלהיט האקשן "ספיד", ביחד עם סנדרה בולוק
הדמות שאולי הכי מזוהה עם ריבס היא זו של ניאו בטרילוגיית "המטריקס" המפורסמת והמצוטטת, שהיוותה את הפריצה הגדולה של השחקן והפכה אותו לכוכב ענק. עם זאת, יש שיטענו כי זיהוי עם דמות כה איקונית היתה בעוכריו, לאור העובדה שקשה להיזכר בדמויות משמעותיות אחרות ששיחק לאחר מכן. ריבס עצמו מסרב להכיר בכך, לפחות באופן פומבי, ומקפיד לא לירוק לבאר ממנה שאב את תהילתו.
"אף פעם לא הרגשתי מכשול בזיהוי עם הדמות ההיא ולא ראיתי בזה בעיה", הוא מצהיר, "זה כיף שהייתי חלק מסרט שאנשים נהנו וממשיכים להנות ממנו. הרגשתי נהדר בזמן שהשתתפתי בפרויקט הזה, וזה ממשיך להיות נהדר גם עכשיו. תמיד ניסיתי לשחק בז'אנרים שונים של סרטים כדי לשמור על עניין".
ניאו - הוא האחד, אבל מה עם קיאנו ריבס?
אתה חושב שג'ון וויק יכול להפוך גם הוא לדמות איקונית? האם צפויים לנו המשכים?
"אני לא יודע. נהניתי מאוד לגלם את הדמות ואשמח לגלם אותה שוב. נראה לי שלכותב יש רעיונות לגביה, אבל זה כבר תלוי בתגובת הקהל".
בינתיים ריבס לא ממתין לסרט המשך. הוא כבר הספיק להצטלם למותחן "The Whole Truth" של הבמאית קורטני האנט, שם הוא מגלם עורך דין, ואף לעבור אל תפקיד הקורבן במותחן של במאי האימה איליי רות' "Knock Knock". השחקן מפרט: "זה סרט פלישה לבית. אני מגלם בו איש משפחה שנשאר לעבוד בבית בסוף השבוע, כאשר שתי נערות נוטפות מגשם דופקות על דלתו ואומרות שהלכו לאיבוד. אני מכניס אותן בניסיון לעזור להן, הן מפתות אותי, אני אומר כן, ואז למשך הימים הבאים הן מענות אותי. זה היה כיף, גם פיזית וגם פסיכולוגית".
ואם קצת מזל, ריבס יזכה בתפקיד הנחשק של דוקטור סטריינג' - שימתג אותו מחדש כגיבור על (מה שלא הצליח לו כשכיכב ב"קונסטנטין" ב-2005), הפעם תחת אכסניית ההצלחות האדירות של אולפני מארוול - מה שיאפשר לו אולי להותיר מאחור את ניו סוף סוף. הוא צריך לנצח בדרך את בנדיקט קאמברבאץ' וקולין פארל שמועמדים לתפקיד. הסיכויים שלו כמובן יגברו אם "ג'ון וויק" יעשה את העבודה בקופות.