לפיד: "הישראלים מאבדים את האמון בשיטה"
שר האוצר לפיד אמר בכנס לזכר חללי אגף התקציבים במלחמת יום הכיפורים: יש לנו מחויבות להמשיך לפעול למען אזרחי מדינת ישראל, להורדת יוקר המחייה. ראש אגף התקציבים, אמיר לוי, דיבר על השפעות הגדלת תקציב הביטחון: "התובנה שהמשק לא יכול לעמוד בכך לאורך זמן היא חדה ובהירה"
"בחירות הן לא הדבר שמדינת ישראל צריכה עכשיו, אין שום סיבה ללכת לבחירות ואין שום משבר קואליציוני אמיתי", אמר היום (ד') שר האוצר, יאיר לפיד, בכנס לזכר חללי אגף התקציבים במלחמת יום הכיפורים. "יש לנו מחויבות להמשיך לפעול למען אזרחי מדינת ישראל, להורדת יוקר המחייה, ולהמשיך לקדם תכנית דיור רחבה למען הצעירים שלנו", הוסיף השר.
כתבות נוספות בערוץ כלכלה
לפיד דיבר בפני עובדי אגף התקציבים לדורותיו והתייחס לתקציב המדינה שאותו ינסה משרד האוצר להעביר בכנסת בחודשיים הקרובים כמו גם לפרסומים אודות ברית פוליטית בין סיעת "יש עתיד" לסיעת "התנועה" של ציפי לבני. "אנחנו נמשיך לעבוד קשה למען האזרחים ולפעול למען אופק מדיני לקידום הסדר אזורי לאור המציאות המשתנה לנגד ענינו במזרח התיכון", אמר לפיד על רקע הפרסומים שלפיהם יתאם עמדות עם לבני בתחום המדיני.
"במהלך דיוני התקציב והשיח שנוצר סביבו, נאמר לא פעם שבמקום לעסוק במה שהוא צריך לעסוק, שהתקציב הזה עוסק בדברים לא רלבנטיים - באיזונים בתוך הקואליציה, בחשש מפני מחאה חברתית חדשה, בחשש מבחירות חדשות, בכניעה מחודשת לקמפיין הפחדים שמעוררת מערכת הביטחון, אמר שר האוצר.
"אני רוצה לטעון בפניכם שכל אלו שייכים לדיוני התקציב בדיוק כמו הגירעון, הריבית, יחס החוב תוצר ותחזיות הצמיחה וגביית המיסים. לתקציב נכון וטוב אסור לחמוק מכל המקומות הלא בטוחים, המעורפלים, הבלתי ניתנים לכימות. הוא צריך לענות על שאלות שאינן מופיעות באף גרף או גיליון אקסל: באיזה מצב רוח נמצא הציבור? מה קורה במערכת הפוליטית? האם אנשים מאמינים לנו? ואם לא, במה הם כן מאמינים? משרד אוצר שאינו מוכן להתמודד עם השאלות האלה - ואני כולל בזה את ההתמודדות עם העובדה שאין לאף אחת מהן תשובה מוחלטת - אינו יכול לטעון שהוא עושה את עבודתו נאמנה.
"משקיע ישראלי גדול אמר לי פעם שכלכלנים טובים קוראים את עמודי החדשות הרבה לפני שהם קוראים את העמודים הכלכליים. מה אומרים לנו העמודים האלה? הם אומרים לנו שהישראלים מאבדים את האמון בשיטה ובמערכת. יוקר המחיה הורג אותם מחדש בכל יום והם זקוקים מאתנו לאישור מחודש לכך שיש להם עתיד במדינה הזו. הם רוצים לדעת שאחרי שהעלו להם מיסים ב-2012 וב-2013 והורידו אותם למקלטים ב-2014, הם עדיין חיים במקום שרואה אותם באמת, עם שלטון שמקשיב להם באמת וממשל שאכפת לו מהם באמת.
"בידינו הדבר להחזיר להם את האמון הזה. זה לא יהיה פשוט. בטח לא בעולם לעומתי, עם שיח ציבורי אלים, שמנוהל בידי תסכול וזעם ומידע חלקי ומוטה וכולם מחפשים בו כל הזמן מישהו להאשים. בעולם כזה האינסטינקט הוא לחמוק מאחריות כדי לא להיות אלה שמאשימים אותם בצרותיהם של אחרים, אבל אני מאמין שמשרד האוצר יכול וצריך לקחת את האחריות הזו. בידנו הדבר להחזיר להם את הידיעה שעתידם נמצא במקום הזה. בוויכוח בין ברלין לירושלים, אנחנו יכולים להכריע מה תהיה התשובה".
לוי: "נפעל להקטין את תקציב הביטחון"
ראש אגף התקציבים במשרד האוצר, אמיר לוי, הזהיר באירוע מהשפעות הגדלת תקציב הביטחון בעקבות מבצע צוק איתן. "'צוק איתן' גבה מחיר כלכלי גבוה מאוד", אמר לוי. "7 מיליארד שקל לכיסוי עלויות לחימה ורוח גבית לתוספת של 6 מיליארד שקל לתקציב 2015. 13 מיליארד שקל זהו סכום שמשקף מחיר כלכלי כבד. זהו סכום גבוה מאוד, שמגדיל את רמת ההוצאה הביטחונית, ומגדיל את הגירעון ביחס לזה המתוכנן".
הגידול בתקציב הביטחון לשנת 2015 משקף למעשה פשרה בין האוצר לביטחון, כאשר ההבנה היא שעד שנת 2016 תקבע ועדה בראשות האלוף במילואים יוחנן לוקר מתווה רב שנתי למשרד הביטחון. ראש אגף התקציבים חזר היום והדגיש כי הוא אופטימי בנוגע למסקנות הצפויות של הוועדה ומאמין כי תקציב הביטחון יקטן כתוצאה מעבודתה.
"אני יכול לומר בצורה די מפוקחת, שהתובנה שהמשק לא יכול לעמוד בכך לאורך זמן, היא תובנה חדה ובהירה, גם למערכת הביטחון", אמר לוי. "בחודשים האחרונים אנחנו עובדים רבות עם ועדת לוקר במטרה לגבש צעדים שיגמישו את תקציב הביטחון ויחסכו הוצאות שאינן הוצאות התעצמות וכשירות. הדוגמאות הבולטות הן תשלום גמלאות בהיקף של 6.5 מיליארד למי שטרם יצאו לגמלאות, קרי אנשים שפרשו אך טרם מלאו להם 67, ותקציב השיקום ל'לא לוחמים'".
ראש אגף התקציבים קשר בין תקציב הביטחון לבין המחאה החברתית כנגד יוקר המחיה בישראל. "אחד מסמלי המחאה של קיץ 2011 היה הקוטג', אך היו לה גם זרמים תת קרקעיים נוספים. אחד מהם הוא הפער הבלתי נתפס בין תקציב הביטחון לשירותים האזרחיים אותם מקבלים התושבים. ואת זה, למרות התוספת האמורה, אנו פועלים לשנות".
לדבריו, שלוש המגבלות האובייקטיביות שגורמות ליוקר המחיה בישראל הן תקציב הביטחון, גודלו המוגבל של המשק והמחסור בקרקעות. מנגד, ציין לוי, יש לזכור כי לישראל גם יתרונות על פני מקומות אחרים בעולם, כמו העלות הנמוכה יחסית של השכלה גבוהה, הרמה הגבוהה של השירותים הרפואיים וחוקי הפנסיה.
"כשמדברים על יוקר מחייה, צריך לזכור את האילוצים מחד, אך גם לעשות את החשבון כמו שצריך, עד כמה שאפשר. אי אפשר לדוגמה לתמחר כמה שווה 'להרגיש בבית'. ועם זאת, אנו זוכרים ופועלים למימוש אחד משני התפקידים העיקריים של האגף - ביצוע שינויים מבניים שיגדילו את רמת התחרותיות ויורידו את המחירים במשק".