מסי 2.0, הבגרות של ניימאר והשחקן הטוב בעולם. כיום / לקראת הקלאסיקו
הארגנטינאי הלך אחורה (במגרש, במגרש) ומבשל בכמויות, הברזילאי התחזק פיזית, כובש יותר וההבנה ביניהם היא כמעט עיוורת - וכל זה עוד לפני שלואיס סוארס הצטרף לחגיגה הדרום-אמריקאית בברצלונה. אלא שממול מחכה להם רונאלדו שעבר שינוי ומציג מספרים לא אנושיים בריאל מדריד. נדב יעקבי מתכונן למשחק הליגה הגדול ביותר בעולם (ש', 19:00)
וכמו תמיד כאשר אנחנו מתקרבים אל עוד מפגש ענקיות בין ריאל מדריד לברצלונה, אי אפשר שלא לדבר על הדו-קרב האישי המרתק מכולם: כריסטיאנו רונאלדו נגד לאו מסי.
כבר כמה שנים מתווכחים ביניהם מאות מיליוני חובבי כדורגל בכל העולם, מי מבין השניים טוב יותר. מי טוב יותר עכשיו ומי טוב יותר באופן כללי. מי הצליח רק בקבוצה אחת ומי הצליח בשתיים. מי שבר יותר שיאים, ומי זכה ביותר תארים.
האמת היא שהתשובה לשאלה הזו היא בלתי אפשרית. כי כל אחד משני הכדורגלנים האדירים הללו הוא ענק בפני עצמו. הם אנשים שונים, הם שחקנים שונים,
ולכל אחד מהם יש יתרונות מסויימים. וכמו באוכל, מוזיקה ואופנה, מדובר גם לא מעט בטעם אישי. יש מי שמעדיפים את העוצמות האדירות של הפנומן הפורטוגלי, בעוד שאחרים מאוהבים בטאץ' הקסום של הטאלנט הארגנטיני.
אבל מעבר לכך, מדובר גם בשני שחקנים שלא מפסיקים להתפתח ולהשתנות. והעונה, יותר מאשר בעבר. בסוף עונת 2008/09 עזב סמואל אטו את ברצלונה, אחרי חמש עונות מדהימות בהן כבש 108 שערי ליגה ו-129 שערים בסה"כ. החלוץ הקמרוני היה מלך השערים הבלתי מעורער של בארסה בשנים הללו, והוא גם הבקיע בניצחון על ארסנל בגמר ליגת האלופות ב-2006.
מסי כבר היה כוכב עולה בבארסה של אותן ימים, והבקיע לא מעט. אבל אטו היה המבקיע הבכיר בקבוצה, אותה ירש פפ גווארדיולה מפרנק רייקארד. העזיבה של אטו, וגם שינוי התפקוד הטקטי שלו, איפשרו למסי להפוך למלך השערים הבלתי מעורער של ברצלונה. במשך חמש העונות הבאות "הפרעוש" שיפר את המספרים שלו באופן פנומנלי.
אם בעונת 2008/09, כשאטו עדיין היה בקבוצה, מסי כבש 23 שערי ליגה, הרי שעונה לאחר מכן הוא כבר הגיע ל-34 שערים. בעונת 2011/12 הוא הגיע לשיא מטורף של 50 שערים בליגה בלבד ועונה לאחר מכן הוסיף למאזנו עוד 46 שערים.
נכון, העונה הנוכחית נמצאת רק בתחילתה, עברו רק שמונה מחזורים. אבל יש מצב שאת עונת 2014/15 יסיים מסי רק כסגן מלך השערים של הקבוצה.
נכון לעכשיו מסי הבקיע 7 שערים בליגה ו-9 בסה"כ. ניימאר לעומת זאת כבש 8 שערי ליגה ו-10 שערים בכל המסגרות. כן, מדובר בפער קטן, ובכל זאת, בחמש העונות האחרונות לא היה אפילו מישהו שהתקרב למספר הכיבושים של הארגנטיני.
אין בכלל ספק שאצל לואיס אנריקה מסי "הלך" כמה צעדים אחורה במגרש. התהליך הזה התחיל כבר בעונה שעברה, אצל טאטה מרטינו, אבל עכשיו הוא מורגש הרבה יותר.
מסי הוא כבר לא חלוץ, אפילו לא "9 מדומה", וכאשר לואיס סוארס יתחיל לשחק – אולי כבר בשבת בברנבאו – המהפך של מסי, מחלוץ לקשר, יושלם. מסי הוא כמובן לא הראשון שעושה את המעבר הטקטי הזה. תהליך דומה עבר גם דייגו מראדונה בקריירה שלו.
סביר להניח שמה שראינו מאז תחילת העונה, המעבר ההדרגתי של מסי לשחק בעמדה יותר אחורית, נעשה כהכנה לקראת השתלבותו של סוארס בהרכב.
המספרים מוכיחים שמה שאנחנו רואים על המגרש, אכן קורה. מסי הבקיע כמחצית ממספר השערים של כריסטיאנו רונאלדו, אבל במקביל הוא הפך למבשל המצטיין בליגה הספרדית, עם 7 אסיסטים. אבל זה לא הכל. מסי מוסר העונה 4.6 כדורים בממוצע בכל משחק לתוך רחבת היריב. זה כמעט כפול ממה שהוא היה נוהג לעשות עד עתה.
שלא יהיו אי הבנות, מסי ימשיך להבקיע שערים בכמויות מסחררות, אבל הוא מתרכז יותר ויותר בבישולים. וכאשר לואיס סוארס יתחיל לשחק באופן קבוע בהרכב, כמות מסירות העומק והבישולים של מסי, רק יגדלו.
השינוי הזה בסגנון המשחק של "הפרעוש" הוא גם תוצאה של שיתוף הפעולה הפנטסטי בינו לבין ניימאר. העונה הראשונה של הברזילאי בברצלונה לא הייתה פשוטה. המעבר מברזיל לאירופה הוא לא עניין של מה בכך, ובנוסף ניימאר גם עבר כמה פציעות.
לרוע מזלה של ברצלונה, כאשר ניימאר חזר לאיתנו, מסי נפצע. וכך היה קשה לשניים לשפר את שיתוף הפעולה ביניהם. מדהים, אבל בכל העונה שעברה הם שיחקו ביחד רק ב-14 משחקים – רבע עונה.
אבל העונה זה נראה אחרת לגמרי. ההבנה בין הארגנטיני לברזילאי כעת היא כמעט עיוורת. הם שני שחקנים שמשלימים האחד את השני, שמשדרים על אותו תדר. מסי וניימאר מגיעים מאותה אסכולה, של כדורגל עם טכניקה אישית עילאית, מה שעוזר להם להבין האחד את השני.
בעונה שעברה ניימאר הבקיע 15 שערים בכל המסגרות. כמה מתוכם בישלו עבורו המאסטרו הארגנטיני? קשה להאמין אבל התשובה המדוייקת היא: אפס. העונה, הפלא ופלא, חמישה מ-10 השערים שכבש הקפטן החדש של נבחרת ברזיל במדי בארסה, בישל עבורו קפטן נבחרת ארגנטינה.
מאז שסמואל אטו ותיירי הנרי שיחקו בברצלונה, לא היה ללאו מסי פרטנר התקפי ברמה של ניימאר. לכן בעונות האחרונות דיברו בלי סוף על ה"מסידפנדנסיה" – התלות המוגזמת במסי, ובשערים שלו. אז מסי הלך אחורה (במגרש, במגרש...) וניימאר עשה צעד ענקי קדימה. וזו לא רק העובדה שזו העונה השנייה שלו בקבוצה, וההתבגרות שלו. סיבה חשובה מאוד לשיפור ביכולות שלו היא ההתחזקות הגופנית.
כשניימאר חתם בברצלונה לפני 16 חודשים הוא נראה צנום וכחוש. תסתכלו עליו היום: הגוף התעבה, השרירים תפחו. נכון, ניימאר עדיין לא נראה כמו הביריון השכונתי, אבל הוא הוסיף בפחות משנה וחצי עוד 4.5 ק"ג של מסת שריר. זה המון וזה בא כתוצאה מעבודה קשה.
לא הייתה לו ברירה. כדי להצליח בכדורגל האירופאי הקשוח, ניימאר היה חייב להתחזק. היום הוא מסוגל להתמודד מול קשרים ובלמים גבוהים ועוצמתיים, וגם לגבור עליהם. בעונה שעברה זה הסתיים בדרך כלל בנפילה אל הדשא.
לניימאר יצא שם של "צוללן", והוא אכן נטה ליפול גם לאחר מגע קליל של שחקני היריב. היום זה קורה מעט מאוד. הנתונים מצביעים על ירידה של 20 אחוז בעבירות שנעשות עליו. או במילים אחרות: הוא נשאר לעמוד גם כשבועטים בו. אז ניימאר מבקיע יותר, מסי מבשל יותר, ועכשיו רק נשאר לראות כיצד ישתלב לואיס סוארס בחגיגה הדרום-אמריקאית הזאת. ומי יודע, אולי זה יקרה כבר בשבת בערב, בברנבאו.
השינוי של רונאלדו
רק שבברנבאו מצפה לברצלונה השחקן הטוב בעולם כיום. במשך ארבע שנים רצופות ראה כריסטיאנו רונאלדו את מסי זוכה פעם אחר פעם ב"כדור הזהב", וליבו נחמץ.
הכדורגלן הענק הזה ידע את מה שידע כל העולם: אם לא המסי הזה, הוא היה זוכה בתואר השחקן הטוב בעולם לפחות בשלוש מארבע השנים הללו. גם כשהכחיש, גם כשאמר שזה בכלל לא מעניין אותו, שאין לו שום תחרות מול מסי, אף אחד לא באמת האמין לו. כל העולם ידע שזה פשוט אוכל אותו ושורף אותו מבפנים. כריסטיאנו רונאלדו הוא ווינר בנשמה. הוא לא מסוגל להפסיד. זה מה שדוחף אותו בכל פעם מחדש, בכל משחק, בכל אימון. כל הזמן להיות הכי טוב שאפשר.
בשלב מסויים הוא התייאש, התחיל להאמין שהקרב הזה מול הנמסיס הארגנטיני, הוא קרב אבוד. וזה לא עשה לו טוב. זה הפך אותו למריר ומתוסכל. על המגרש הוא המשיך לעשות קסמים ולהבקיע אינסוף שערים נפלאים, אבל העניין הזה לא הפסיק להפריע לו, עד כמה שהוא ניסה להתעלם ממנו.
אבל ב-13 בינואר 2014 זה קרה סוף סוף. כריסטיאנו רונאלדו זכה ב"כדור הזהב". והגבר הקשוח הזה עמד שם על הבמה, לא יודע מה לעשות עם עצמו. הוא פשוט נשבר, פרץ בבכי, ולא יכול היה לעצור את הדמעות. אלו היו דמעות של הקלה, של שחרור.
באותו ערב כריסטיאנו רונאלדו השתנה. החיים שלו השתנו. הוא הוריד מעל גבו את הקוף שלא נתן לו מנוח ארבע שנים רצופות. הזכייה בכדור הזהב נתנה לרונאלדו את מה שרצה תמיד: את ההכרה. את האישור לכך שהוא הטוב בעולם, ואפילו אם לשנה או שנתיים. מאז אותו יום כריסטיאנו רונאלדו הוא איש משוחרר יותר, רגוע יותר. הוא אדם שלם יותר. והשקט הנפשי הזה מאפשר לו לשחק עוד יותר טוב.
בינתיים יש לו 15 שערים ב-8 המחזורים הראשונים של העונה, שיא של כל הזמנים בליגה הספרדית. וזה כאשר הוא שיחק בעצם רק ב-7 משחקים. משחק אחד הוא החסיר בשל פציעה. המספרים של כריסטיאנו רונאלדו העונה הם לא אנושיים.
הוא הבקיע בכל 10 המשחקים האחרונים של ריאל מדריד. השאלה הגדולה כרגע היא האם יבקיע גם משחק 11 ברציפות? מישהו חישב השבוע שאם רונאלדו ימשיך להבקיע בקצב הנוכחי ולא יחמיץ אף משחק עד סוף העונה, הוא יגיע ל-101 שערים.
גם אופי המשחק שלו השתנה: הוא נכנס הרבה יותר לרחבה מאשר בעבר. בשלוש העונות הראשונות שלו בריאל מדריד הוא בעט לשער יותר מחוץ לרחבה מאשר מתוכה. כיום המצב הפוך. ולראייה: מלבד הפנדלים הוא הבקיע העונה 11 שערים בליגה – כאשר 9 מהם הובקעו מתוך הרחבה.
כבר כששיחק במנצ'סטר יונייטד, רונאלדו היה אחד השחקנים הטובים בעולם. אבל כיום הוא טוב פי כמה. והתחושה היא שהוא רק משתפר משנה לשנה.
אין כמעט ספק שמדובר בכדורגלן האתלטי ביותר בעולם. העוצמה הפיזית שלו פשוט מפחידה. הוא יכול להגיע למהירות של 39 קמ"ש (לשם השוואה יוסיין בולט רץ 100 מטר ב-43.2 קמ"ש), והוא מנתר לגובה של 78 ס"מ מהקרקע. מעטים הם שחקני ה-NBA שמסוגלים לכך.
בשבת ב-19:00 כריסטיאנו רונאלדו ולאו מסי ייפגשו שוב, במשחק הליגה הגדול והנצפה ביותר בעולם. מדברים על 400 מיליון צופי טלוויזיה.
כן, זה יהיה משחק ליגה על 3 נקודות. וכן, מדובר על משחק היסטורי בין שני מועדונים עם יריבות ספורטיבית ופוליטית של למעלה מ-100 שנה. אבל לא יעזור לאף אחד, כל זמן שהשניים הללו יישארו בקבוצות שלהם, זה ימשיך להיות הקרב בין שני השחקנים הטובים בעולם.
צפו: מאמן מרסיי ברגע לוהט במיוחד
צפו: הגול הכי גאוני שראיתם לאחרונה
לפנייה לכתב/ת 
