ריבלין בטקס להרוגי כפר קאסם: "הרג נפשע"
58 שנה אחרי שלוחמי מג"ב ירו למוות ב-49 מתושבי העיר, בפקודה ש"דגל שחור ניצב מעליה" - השתתף נשיא המדינה לראשונה בטקס והניח זר על האנדרטה. ראש העיר: "זה צריך להיות יום של חשבון נפש למדינה כולה"
בפעם הראשונה מגיע נשיא מכהן לכפר קאסם, ביום השנה לטבח. כפי שהבטיח במערכת הבחירות לנשיאות, משתתף היום (א') ראובן (רובי) ריבלין בטקס לציון 58 שנה לטבח כפר קאסם. "ההרג הנפשע בכפרכם הוא פרק חריג וקודר בתולדות היחסים בינינו הערבים והיהודים החיים כאן", אמר ריבלין שהניח עם רעייתו פרחים על האנדרטה לזכר ההרוגים. "פשע חמור נעשה כאן, פקודה בלתי חוקית שמעליה מתנוסס דגל שחור, ניתנה כאן. עלינו להישיר מבט אל אשר אירע - חובה עלינו ללמד את הפרק הקשה הזה ואת לקחיו". ynet העביר שידור חי מהטקס.
כבכל שנה, בכפר קאסם נתלו דגלים שחורים לציון הטבח. ריבלין הגיע על אף הביקורת מימין, ונפגש עם ראש העיר וגורמים נוספים. ריבלין הוסיף: "באתי לכאן כבן לעם היהודי וכנשיא מדינת ישראל, לעמוד בפניכן, משפחות הקורבנות והפצועים, ולכאוב את הזיכרון יחד איתכם.
"אני לא נאיבי. מעולם לא לקחנו אחריות על עיצוב דרכנו המשותפת, העדפנו לתת לפחד, לשנאה, לבורות ולעוינות לנווט את סירת יחסינו. אני מודע ליחסים בין העם היהודי והערבי שכולל משקעים רבים. אני מודע לכך שהקמת מדינת ישראל לא הייתה חלום שהתגשם עבור ערביי הארץ הזאת. רבים המהווים את העם הפלסטיני פוגשים לא אחת גילויים של גזענות והתנשאות מצד יהודים. מכובדיי, למרות כל האיבה השורשית, אני מאמין שאפשר לבסס אמון ושותפות בינינו. לאף צד אין ברירה אחרת.
"צריך לומר ביושר: הציבור הערבי בישראל סובל במשך שנים מאפליה. אני מאמין בסיכוי להגיע ליישוב הסכסוך בין ישראל לעם הפלסטיני. תחילתו של סיום הסכסוך היא בהבנה משותפת של אזרחי ישראל ובניית גשר בין אזרחי ישראל יהודים וערבים".
בתחילת האירוע אמר ראש העיר עאדל בדיר: "כבוד הנשיא, ברוך בואך, אהלן וסהלן. ימים ספורים מפרידים בינינו לבין יום הזיכרון ה-58 להנצחת זכרם של חללי טבח כפר קאסם. הפצע עוד לא הגליד. בכל פינה בעיר מרכינים בימים אלה ראש, זוכרים ולא שוכחים. גם זועמים ולא סולחים. בנפשו של כל אחד מאיתנו נטועים זרעי כעס, כולם שילמו ועד היום משלמים את מחיר הזוועה. הנספים שילמו בחייהם, השורדים שילמו בנפשם. יום הזיכרון הזה הוא אמנם יום של כאב וצער אך אדוני הנשיא ראוי לא פחות שיהיה גם יום חשבון נפש עבור המדינה כולה".
"קשה לספור אותם"
הטבח בכפר קאסם אירע ב-29 באוקטובר 1956, ביום הראשון למבצע סיני - לוחמי משמר הגבול הישראלי ירו למוות ב-49 מתושבי העיר ופצעו 13, בהם גם ילדים, נשים וטף. בשנות ה-50 היו נתונים ערביי ישראל תחת ממשל צבאי ישראלי. באותו יום הטיל צה"ל עוצר על כמה כפרים ובהם גם כפר קאסם.
אף שגדוד מג"ב הונחה ליידע את התושבים לגבי העוצר, הפקודה לא בוצעה במלואה. לפיכך, בסביבות השעה 17:00, כשהחלו כמה עשרות מתושבי כפר קאסם לחזור לבתיהם, החלו החיילים לירות בהם. מפקד המחלקה דיווח על מספר ההרוגים העולה ברשת הקשר. רק כעבור שעה לערך,
כאשר דיווח מפקד המחלקה כי "קשה לספור אותם", התערב מפקד הגדוד והורה על עצירת הירי.
הלוחמים הועמדו לדין בבית המשפט הצבאי בראשות בנימין הלוי, ובגזר הדין הוא טבע את הבסיס למונח המשפטי-צבאי שנקבע לאחר מכן - "פקודה בלתי חוקית בעליל" - פקודה שאין לבצעה, כפי שנכתב בפסק הדין: "סימן היכרה של פקודה בלתי חוקית בעליל ומן הדין שיתנוסס כדגל שחור מעל לפקודה הנתונה ככתובת אזהרה האומרת-אסור... אי חוקיות הדוקרת את העין ומקוממת את הלב".
פעיל פוליטי בכיר בעיר אמר ל-ynet כי "בהתחלה היתה מחלוקת לגבי הביקור של נשיא המדינה", והסביר כי התחושה הייתה ש"אם הוא לא יכיר בטבח ולא יתנצל אז עדיף שלא יגיע. הגיע הזמן שמדינת ישראל תתנצל על הריגת אנשים בדם קר". החלטתו הסופית של ריבלין להגיע לכפר קאסם פורסמה לראשונה על ידי נחום ברנע ב"ידיעות אחרונות". אך יש גם מי שמברכים. סעיד סרסור אמר: "אני מאוד שמח שנשיא המדינה מבקר אצלנו".
לפנייה לכתב/ת 
