אונסים ומתחתנים בטלוויזיה בתאילנד
לפי אופרות הסבון בתאילנד, תקיפה מינית היא שלב הכרחי בחיזור אחר "ילדה טובה" - ולאחריה חיות הדמויות בעושר ובאושר. הצופים כבר מוחים נגד הנרטיב שממעיט מחומרת המעשה. היוצרים מתגוננים: "זה יותר רומנטי"
סדרה זו אינה היחידה. בחלק גדול מאופרות הסבון בתאילנד, שבהן צופים מדי ערב 18 מיליון צופים - כמעט רבע מאוכלוסיית המדינה - ניתן למצוא דימויים דומים של אלימות מינית, שלא מפריעה לדמויות הראשיות לזכות בסוף הטוב המיוחל. "אופרות סבון עוסקות בקונפליקט, ובלי קונפליקט אין סיפור", הסביר יוסינה נאנקורן, המפיק של אופרת הסבון הנצפית "אסיר האהבה". "אנחנו מנסים להימנע מסצנות אונס, אבל לפעמים הן חלק חיוני מהעלילה, שעוזר לקדם אותה".
הבמאי סיתוואט טאפאן אף הצהיר כי סצנות האונס מהוות מעין שירות לציבור: "תיתכן סצנה שבה אישה לבושה בצורה סקסית והיא חולפת מול גבר ששתה, ורואים על פניו שהוא רוצה אותה. בסוף היא נכנעת אל מול כוחו הפיזי של הגבר. סצנות כאלו מבקשות ללמד את החברה שנשים לא צריכות להסתובב לבד או ללבוש בגדים חושפניים - ושגברים לא צריכים לשתות", הוא הוסיף.
במסגרת המחאה נפוצה באינטרנט עצומה, שעליה חתמו כבר יותר מ-30 אלף איש, והיא קוראת לאופרות הסבון להפסיק את ה"רומנטיזציה" של אונס. "אני לא טוענת שאופרות סבון הן הסיבה לאונס בתאילנד, אבל אני מאמינה שהן חלק מהבעיה", הסבירה יוזמת העצומה, ניטיפאן וויפראוויט. "אופרות סבון מייצרות רושם שאונס זה דבר מקובל. זה משהו שחייב להיפסק".
בעקבות העצומה יזמה רשות השידור התאילנדית סדרה של "שולחנות עגולים" שהפגישו בין במאים ותסריטאים לבין פעילי זכויות אדם, כדי לדון במסר שמעבירות התוכניות שהם מייצרים. באירוע האחרון הם בחנו את השאלה איך אלימות מינית בטלוויזיה משפיעה על הילדים שצופים בה. "ככל שהילדים נחשפים לדימויים חוזרים של אלימות, כך גבר הסיכוי שהם יפנימו אותם ויחזרו עליהם בחייהם האישיים".
בסקר שנערך לפני כשש שנים בקרב יותר מ-2,000 בני נוער, הודה אחד מכל חמישה נערים בני 13 עד 19 כי סצנות האונס הן החלק האהוב עליו בסדרות הטלוויזיה. 20% מהנשאלים גם הצהירו כי אונס הוא מעשה מקובל חברתית לדעתם.
את הילדה הטובה מפתים, את הרעה - מענישים
הסברה כי ישנן צורות מקובלות של אלימות מינית משתקפת גם בשפה התאית, המבחינה בין אונס לבין סוג התוקפנות שמופיע באופרות הסבון, שפירושה בתרגום חופשי הוא "היאבקות". "במונחים תיאטרליים, זהו אקט של אהבה", המשיך המפיק נאנקורן. בהתייחסו לסצנה שבה הגיבור תופס את זוגתו ואונס אותה אחרי שהיא סוטרת לו וצועקת "עזוב אותי!", אמר היוצר: "זה לא היה אונס. זה היה יותר רומנטי, כי הם היו מאוהבים".זה סוג אחד של סצנות אונס באופרות סבון - פיתוי "הילדה הטובה". התוכניות התאילנדיות מציגות גם אונס מסוג אחר, זה של "הילדה הרעה", שלכאורה נענשת כך על התנהגות שנתפשת כלא מוסרית, כמו לבוש חשוף ופרובוקטיבי. חוקרת פמיניסטית מקומית הסבירה כי הדימויים האלו נובעים מהתפישה המסורתית כי נשים לא צריכות להפגין תשוקה מינית לפני הנישואין. "כשגברים יוזמים סקס, נשים צריכות לנסות לדחות אותם, או לומר לא, כדי להראות שהן תמימות מבחינה מינית", היא הסבירה.
לדיון בנושא נקלע בעל כורחו גם ראש הממשלה פריות צ'אן-אוצ'ה, שתפס את השלטון בהפיכה צבאית במאי האחרון, ובחודש שעבר ספג ביקורת לאחר שרמז כי נשים לבושות ביקיני בחוף מזמינות תקיפה מינית. לדבריו, הן יהיו בטוחות "רק אם אינן יפות". הוא אמר את הדברים זמן קצר אחרי שנמצאו גופותיהם של שני תיירים בריטים שהוכו למוות. בעקבות המחאה הוא נאלץ להתנצל ולהודות ש"התבטא בחומרה רבה מדי".
עוד סערה בהקשר הזה פרצה בחודש שעבר לאחר שיצרנית אמצעי המניעה דורקס פרסמה בתאילנד מודעה שבה נכתב: "28% מהנשים שמתנגדות בסופו של דבר נכנעות". הציבור מחה בטענה שהמודעה מעודדת לקוחות גברים לבצע אונס, והחברה מיהרה להסיר את המודעה מעמוד הפייסבוק שלה ולהביע חרטה על "הפוסט הלא הולם".
לפנייה לכתב/ת 
