הסלולרי מסרטן או לא? מיתוסים על קרינה

האם הטלפון הסלולרי מסרטן או לא? האם בטוח ליד אנטנה? ומה ההשפעה של Wi-Fi? שלל מחקרים סותרים, חוסר ודאות ובלבול קיימים כיום בנוגע להשפעות קרינה בלתי-מייננת על חיינו. בדקנו עבורכם מספר מיתוסים בנושא, והוספנו גם כמה טיפים שיעזרו לכם לנהוג בצורה נבונה:

מהי קרינה אלקטרומגנטית?

קרינה אלקטרומגנטית היא סוג של אנרגיה. יש סוגים שונים של קרינה אלקטרומגנטית: קרינה רדיואקטיבית, קרינה אולטרה סגולה, קרינת האור הנראה, קרינה אינפרה אדומה, קרינת רדיו וקרינת גלים ארוכים מאוד (דוגמת רשת החשמל). לכל סוג תכונות פיזיקליות שונות המתבטאות באורך גל, שדה מגנטי ושדה חשמלי שונה. אוסף סוגי הקרינה האלקטרומגנטית נקרא "ספקטרום הקרינה האלקטרומגנטית". את הספקטרום מחלקים לשני תחומים עיקריים, בהתאם לרמת האנרגיה של הקרינה קרינה מיינת וקרינה לא מייננת.

למעשה, הקרינה נחוצה לקיום החיים. לדוגמה, ללא אור השמש לא היו מתקיימים חיים על פני כדור הארץ (לפחות כפי שאנו מכירים אותם).

אילו מכשירים פולטים קרינה אלקטרומגנטית?

התכונות השונות של הגלים האלקטרומגנטיים משמשים את האנושות באינספור טכנולוגיות שונות לכל אורך ספקטרום הקרינה. קשה לדמיין את החיים בעולם המודרני ללא טכנולוגיות אלה. רשתות חשמל, שידורי טלוויזיה ורדיו, תקשורת סלולרית, מיקרוגל, דימות בתהודה מגנטית (MRI) ומכשירים לראיית לילה מבוססים על קרינה בלתי מייננת. מכשירי רנטגן ו-CT עושים שימוש בקרינה מייננת.

האם קרינה מייננת מסוכנת לבריאות?

לקרינה מייננת שימושים רבים בתחום הרפואה, למשל אבחון על ידי צילומי רנטגן ו-CT או טיפול בסרטן. אנו יודעים כיום בוודאות כי קרינה מייננת עלולה לגרום נזק לחומר התורשתי בתאים (DNA) ולאתחל מחלות סרטן. לקרינה מייננת השפעות בריאותיות נוספות כגון יצירת קטרקט ופגיעה בכלי הדם.

חשוב לציין שהסיכון לפתח תחלואה בעקבות חשיפה לקרינה מייננת תלוי במידת החשיפה. גם חלק מהקרינה האולטרה-סגול המגיעה מהשמש היא קרינה מייננת ועלולה לגרום לסרטן ולהזדקנות העור. לכן חשוב כל כך להגן על גופנו מפני השמש על ידי הימנעות משהייה ממושכת בשעות שבהן קרינת השמש בשיאה, לבישת ביגוד מתאים ושימוש במסנני קרינה. חשוב לציין שיש להימנע מחשיפה לקרינה אולטרה סגולה גם במכוני שיזוף.

ומה לגבי קרינה בלתי-מייננת? האם היא מסוכנת לבריאות?

התשובה לשאלה זו טרם הוכרעה על ידי קהילת המדענים. בד בבד עם העלייה הדרמטית בשימוש בטלפונים סלולריים בסוף המאה שעברה, החל מחקר מקיף במטרה לאמוד את הסיכון הבריאותי הקשור לחשיפה לקרינה בתדרי רדיו. תחום המחקר העיקרי שבו מתמקדים רוב המחקרים הוא הסיכון להתפתחות סרטן.

לגבי קרינת גלי רדיו, בשנת 2011 קבעה קבוצת עבודה של הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) כי קיימות ראיות (מוגבלות) לעליה בסיכון לפתח גידולי מוח ממאירים (גליומה) וגידולים שפירים בעצב השמע בקרב אנשים המשתמשים בטלפון סלולרי. מסקנה זו התבססה על מאות מאמרים מדעיים שהתפרסמו בנושא, כאשר משקל רב ניתן למחקר האינטרפון הבינלאומי בו השתתפה גם ישראל.

עוד קבעה קבוצת העבודה כי ממצאי המחקרים הנוכחיים אינם מספקים על מנת להסיק מסקנות לגבי סוגים אחרים של סרטן ו/או לגבי חשיפה תעסוקתית וסביבתית. בהסתמך על ידע זה סיווג ארגון הבריאות העולמי את קרינת גלי הרדיו, למשל, זו שמקורה בטלפונים סלולריים, כמסרטן אפשרי בבני אדם (קטגוריה B2 ברשימת המסרטנים).

גם חשיפה לשדות מגנטיים מרשת החשמל סווגה בקטגורית המסרטנים האפשריים כבר בשנת 2001. סיווג זה התבסס על מחקרים שהראו שילדים המתגוררים בקרבה לקווי מתח גבוה (ונחשפים לשדה מגנטי בערכים העולים על 3-4 מילי גאוס) נמצאים בסיכון עודף (פי 1.5 עד 2) מהאוכלוסייה הכללית לפתח לוקמיה.

בדומה לגופים ממשלתיים וציבוריים רבים גם משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה בישראל מסתמכים על החלטות אלה כבסיס לפעולה ולקביעת מדיניות בהתאם לעיקרון הזהירות המונעת.

האם מסוכן לגור או לשהות בסמוך לאנטנה סלולרית?

עוצמת הקרינה נחלשת בצורה משמעותית ככל שמתרחקים ממנה. מחקרים הראו שבסביבה עירונית טיפוסית, במרחק של 50 מטר מהאתר הסלולרי, הקרינה יורדת בדרך כלל למיקרו וואטים בודדים לסמ"ר. לא ידוע לנו על נזקים בריאותיים שנגרמים מרמות חשיפה נמוכות כאלה.

אנטנות סלולריות המוצבות באזורי מגורים נמצאות תחת בקרה של היתרי הקמה והפעלה מהמשרד להגנת הסביבה. היתרים אלה תואמים את המלצות משרד הבריאות בנוגע לחשיפה לקרינה מאנטנה סלולרית. ההמלצות בישראל מחמירות יותר מההמלצות הבינלאומיות של ארגון הבריאות העולמי, וקובעות כי מוקד השידור באזורים מאוכלסים לא יגרום לחשיפה העולה על עשירית מהסף שנקבע על ידי הועדה הבינלאומית להגנה מפני קרינה לא מייננת (ICNIRP).

כיצד להשתמש בסלולרי באופן בטוח יותר?

הכלל החשוב ביותר לצמצום החשיפה לקרינה בלתי מייננת הוא הרחקת מקור הקרינה מהגוף תוך הבנה שהקרינה פוחתת משמעתית ככל שגדל המרחק ממקור הקרינה. לכן, יש לדבר בסלולרי בשימוש בדיבורית חוטית או ברמקול, לא לשאת את המכשיר על הגוף, לא להציב את הראוטר של הרשת האלחוטית הביתית בחדר בו שוהים משך זמן ממושך ולהמעיט בדיבור באזורים בהם איכות הקליטה נמוכה. בנוסף, רצוי להיות מודעים למכשירים הפולטים קרינה, להשתמש בהם בצורה נכונה ולשקול שימוש בחלופות שאינן כרוכות בחשיפה לקרינה.

כשהסלולרי בכיס ואנחנו לא מדברים, האם עדיין נפלטת ממנו קרינה?

גם כאשר אנו לא מדברים בטלפון הוא ממשיך להיות בקשר עם הרשת הסלולרית ועל כן הוא ממשיך לפלוט קרינה בלתי מייננת. אמנם הקרינה קטנה מאוד כשהוא כבוי אך בכל אופן לא מומלץ לשים את הסלולרי בכיס או בכל מקום אחר על הגוף.

האם זה נכון שאם מדברים במעלית נחשפים ליותר קרינה?

במעלית שקירותיה עשויים חומר מתכתי (למשל אלומיניום) גלי הרדיו המשודרים מהמכשיר הסלולרי אינם יכולים לעבור דרך קירות המעלית החוצה והם מוחזרים פנימה לתוך חלל המעלית. במצב זה, מכשיר הטלפון "מתאמץ" ליצור קשר עם הרשת החיצונית תוך שהוא מפיק מקסימום עוצמת שידור ועל כן פולט את רמת הקרינה המקסימלית שלו. בכך המכשיר הסלולרי גורם לחשיפה לקרינה בלתי-מייננת של כל הנמצאים במעלית באותה עת. הדבר נכון גם לגבי מקומות סגורים אחרים כגון מקלטים, קרונות רכבת ואוטובוסים.

כיצד להשתמש במחשב הנייד באופן בטוח יותר?

מחשב נייד עושה שימוש בכמה תחומים של קרינה בלתי מייננת כיוון שהוא מכשיר חשמלי המתקשר עם האינטרנט באמצעות נתב אלחוטי (Wi-Fi) או הרשת הסלולרית. כיוון שעוצמת הקרינה נחלשת בצורה משמעותית ככל שמתרחקים ממנה, במקרה של שימוש במחשב נייד כדאי להניח אותו על השולחן או על משטח אחר ולא על הגוף.

איפה נכון להציב את הנתב האלחוטי (ראוטר) של האינטרנט בבית?

מומלץ שלא למקם את הנתב האלחוטי ומכשירים ביתיים אחרים הפולטים קרינה (למשל, מטען טלפון סלולרי, תושבת טלפון אלחוטי) בחדרים בהם שוהים מספר רב של שעות במהלך היממה, כמו חדרי שינה ובפרט ליד מיטות של תינוקות וילדים. במידה ויש מכשירים חשמליים או אחרים בחדרי השינה (למשל, טלוויזיה, מחשב, מיטה מתכווננת), מומלץ להרחיקם ככל האפשר מהמיטה ו/או לכבות אותם בזמן השינה.

מה אנחנו יכולים לעשות כדי להיזהר מהקרינה הנפלטת ממכשירי חשמל?

פשוט להרחיק אותם מגופנו. את המחשב במשרד ואת הכבלים המחברים בינו לבין המסך כדאי להציב רחוק ככל הניתן מגופנו. את הטלוויזיה, הרדיו והמחשב ואת יתר מכשירי החשמל בחדרי השינה - רחוק ככל הניתן מהמטה ועדיף לכבות אותם בלילה.

האם יש אוכלוסיות שנמצאות בסיכון מיוחד?

לילדים רגישות ביולוגית שונה משל מבוגרים לפתח מחלות מסוימות. גוף הילדים ממשיך להתפתח ולגדול ויש לו מאפיינים שונים מאלו של מבוגרים. כמו כן, לילדים צפוי זמן חיים ארוך שבו הם עלולים להיחשף שוב ושוב לאותם גורמים וכך לצבור חשיפה משמעותית לגורמי סיכון העלולים לגרום לנזק בריאותי בטווח הארוך בהיותם מבוגרים.

נשים בהריון מוגדרות כאוכלוסייה בסיכון בעיקר בגלל העובר המתפתח ברחמן. העובר המתפתח ברחם האם מקבל ממנה מזון וחמצן והוא רגיש לגורמים סביבתיים שונים אליהם נחשפת האם במהלך ההיריון. גורמים אלה עלולים להשפיע על ההתפתחות התקינה של העובר ולגרום לנזק ארוך טווח.

בנוסף יש לציין שכמעט לא קיימים מחקרים שבדקו את ההשלכות הבריאותיות של חשיפה לקרינה בלתי מייננת על ילדים ועל התפתחות עוברים. עקב האמור לעיל מוגדרות אוכלוסיות אלה כאוכלוסיות בסיכון וקיימת הסכמה גורפת וחד-משמעית שיש לנקוט משנה זהירות בחשיפת ילדים ועוברים לקרינה.

מה יכול לעשות מי שחושש שהקרינה בבית שלו גבוהה?

ניתן להזמין מודד קרינה מוסמך מרשימת המודדים המוסמכים לכך על ידי המשרד להגנת הסביבה.

ניתן גם לרכוש מכשיר ביתי למדידה אך קיימים מכשירים רבים שאינם מדויקים.

הכותבת היא מנהלת היחידה לאפידמולוגיה של סרטן וקרינה במכון גרטנר, ראש המרכז ומומחית בין-לאומית בתחום הקרינה