אמא, תכיני לי סלט ביכורי מרגלים!
וגם קוגל חלב ודבש, מגדל ירקות בבל, לחם-מן ופבלובת ערפל. רינה רוסנר עברה ביסודיות על פרשות השבוע, וכל אחת מהן עשתה לה חשק למתכון אחר - אבל עם עומק ופרשנות לסיפור המקראי. "אם יש מתכונים בעקבות מחזות של שיקספיר, אז למה לא תנ"ך?"
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו >>
רוסנר מספרת כי כסטודנטית צעדה בשבת 40 דקות ברגל, על מנת להשתתף בסעודת שבת. "אחת השבתות הייתה פרשת תולדות, והמארחת החליטה להכין נזיד עדשים, שתמורתו מכר עשיו את בכורתו ליעקב", היא מספרת. "סביב השולחן התפחתה שיחה מעניינת, ובדרך חזרה הביתה שאלתי את עצמי האם זו אכן הדרך 'לחיות' מחדש את הפרשה, דרך האוכל".
עוד בערוץ היהדות - קראו:
הצעירה התאהבה ברעיון, והחליטה להמשיך איתו צעד קדימה, ולהכין בכל שבוע מתכון בהשראת הפרשה. "הייתי בת 19 ולא ממש ידעתי לבשל, אבל הייתה לי מוטיבציה. בכל פעם חיפשתי השראה קולנרית בפרשת השבוע: 'פרשת נח? עוגיות קשת'!"
הקורבנות? השראה למתכונים צמחוניים
רוסנר, היום סוכנת ספרותית ומתרגמת של הוצאת "דבורה האריס", דווקא גדלה בבית דתי, אך את החיבור האמיתי עם התנ"ך, לטענתה, גילתה רק כאשר החלה "לבשל" אותו. "לא מצאתי את המקום שלי בתוך הספר הזה", היא מודה. "לא תמיד היתי עוקבת אחרי הפרשה, או יודעת באיזו פרשה אנחנו נמצאים. המתכונים נתנו לי את החיבור הראשוני.
"לפני 11 שנים עבדתי בג'רוזלם פוסט, והצעתי לעורך שלי דאז לנסות ולכתוב טור ובו מתכון שיקושר לרעיון מתוך פרשת השבוע. ההצעה התקבלה, ואחרי שנתיים וחצי היו לי הרבה דברי תורה – ולא פחות מתכונים טעימים שהולכים איתם".
ספר "ויקרא" הוא בטח חלומו של כל ארגנטינאי, אסאדו!
רוסנר צוחקת: "האמת שדווקא לא ממש. גם אני חשבתי בהתחלה שהכל יהיה בשר ובשר, אבל כשהתחלתי באמת לקרוא על הקורבנות, גיליתי שרובם דווקא צמחיים למדי: סולת, שמן, צמחים, ממש לא רק בשר".
האתגר: לקרוא ולבשל בו זמנית
יש משהו חדשני, שלא לומר מאתגר ומרענן, לבשל עם ספרה של רוסנר. בעוד יד אחת טורפת את הביצים והעין משגיחה על שלבי המתכון, האחרת דווקא פוזלת אל "הטור הנגדי", שבו הרעיון הקולינרי שרקחה הופך למזון מחשבתי.
"הספר הזה גם בא מהמקום הפמיניסטי", היא מסבירה. "בשולחן השבת שלנו בעלי תמיד הביא איזה סיפור או רעיון נחמד.
"בסופו של דבר, תמיד יש כמה רגעים גנובים שבהם מחכים שהבצל יזהיב, המרק יסמיך, או כל דבר אחר. זו הזדמנות נפלאה לכל בשלן - גבר או אישה - לעשות משהו נוסף על הדרך, ולהעשיר את החוויה. פתאום האוכל עצמו הופך לטריגר לשיחה משפחתית של ממש".
"ענן הערפל" שדרכו דיבר משה עם השכינה, הפך בעזרת ידי הקוסמת של רוסנר לפבלובה בשלוש דרגות עשייה, המקבילות לשלוש רמות הסמיכות של אותו "ערפל מקראי", על פי הפרשנים. "אזוב המצורעים" הפך לסלט בריאות, "המן" - ללחם כוסמת מעוגל וקריספי, כשהקישור בין המתכון לרעיון המקראי מובא בהרחבה.
"לא רציתי לשחזר אוכל מזמן התנ"ך", היא מדגישה. "אני אמא לחמישה, וחייבת לבשל דברים שיהיו טעימים לכל המשפחה, גם לקטנים. הכלל הראשון היה שהמתכון חייב להיות טעים, והשני - שאין שם הכנה מסובכת, או רכיבים אקזוטיים.
"העוגה היחידה שהיא קצת יותר מורכבת, היא עוגת הג'ינג'ר ברד האמריקאית, שהפכה בספר ל'עוגת המשכן'. היה רצון לפזר את הקסם שמשרה העוגה הזו על ילדים אמריקאים, וזו אכן עוגה קסומה". את המתכונים בישלה רוסנר בעצמה, וצילמה בבית אמה שבירושלים, "ללא כל סטיילינג תעשייתי", כדבריה.
איך הילדים (והאורחים) מגיבים לנוהל המשפחתי של "בישול פרשת השבוע"?
"הילדים שלי כבר רגילים. הם בעצמם בודקים ועוקבים אחרי פרשת השבוע, כדי לנסות ולנחש אילו הפתעות יהיו על שולחן השבת. גם האורחים שלנו כבר בעניין. "אחד מהם כינה בבדיחות את 'בראוניז של חצות' (פרשת בא, בהשראת מכת חושך) 'כמוות באמצעות שוקולד'. אז כן שואלים אם אנחנו פנויים לאירוח בפרשת בשלח, למשל".
מקוששת אוכל בעקבות המרגלים
לגרסה העברית קדמה גרסה באנגלית שהפכה להצלחה מסחררת. הספר בדרך לצאת בשפות הולנדית, שבדית וצ'כית ("הם ביקשו לתרגם מיוזמתם"). "אם יש מתכונים בעקבות מחזות של שיקספיר, אז למה לא תנ"ך?" היא שואלת. "זה מדבר גם למי שגדל על ברכי הנצרות. בלוגרית אוכל אמריקאית קתולית, סיפרה לי שלקחה את הספר כפרויקט ל-40 ימי ה'לנט' שלפני הפסחא, שבהם לא אוכלים בשר. הפרשנות שלה והחיבור שלה היה לבשל בכל יום פרשה אחרת מתוך הספר.
"זה לא 'ספר בישול דתי', או 'ספר בישול לדתיים'. אני לא חושבת שתנ"ך זה 'משהו של דתיים' בכלל. זו המורשת הלאומית-תרבותית שלנו.
תנ"ך זה הספרות שלנו, המקום שממנו הכל מתחיל. לכן במכוון לא רציתי לקחת את זה למקום המגזרי, על אף שהיו הצעות רבות כאלו. בחרתי להוציא את זה בהוצאה לא דתית, והעורכת העברית של הספר היא חילונית. זה היה עקרוני מבחינתי".
מי שעשתה עלייה פעמיים - הראשונה כילדה והשנייה כאם צעירה - מדגישה שהחוויה לבשל דווקא כאן היא אחרת. "סלט המרגלים, למשל, דרש רכיבים של רימונים, תאנים וענבים", רוסנר אומרת. "את יודעת כמה נדיר למצוא את כולם ביחד כאן? הלכתי לספקים בתל אביב שמתמחים בסחורה מיוחדת, חרשתי את כל ישראל. זה לא כמו בארה"ב ששם יש הכל כל השנה. את לא יכולה שזה לא יחבר אותך לסיפור המקראי: מתי בדיוק היו כאן המרגלים? לאיזה מקומות הלכו?
"כל היהדות שלנו היא יהדות של טעם וריח: יהדות של תפוח בדבש, של אתרוג והדס, של סופגניות, כל חג הוא גם טעם. הספר שלי פשוט חוגג את החיבור הזה. אם היהדות נמצאת אצלנו בחושים, למה שלא לפתח את זה למשהו שילווה אותנו כל שבוע מחדש?"
