"אסלמה" בסיני: טרור בהשראת דאעש
"אנסר בית אל-מקדס" החל כשלוחה של אל-קאעידה בסיני, והפך לאחרונה לאיום המוחשי ביותר על שלטון א-סיסי ועל חוזקו של הגבול המצרי-ישראלי
הצבא המצרי עושה כעת ברפיח המצרית מה שצה"ל לא העז לעשות ממזרח לגדר בכל עשרות השנים שישב ברצועה: פותח אזור חיץ ברוחב של קילומטר. הם הורסים בתים, עוקרים עצים ומגרשים תושבים. הסיבה: הארגון הדאעשי "אנסר בית אל-מקדס" (אב"מ), שהנשיא א-סיסי הגדיר אותו כאיום קיומי על מצרים. עד לפני חודשים לא רבים הוא נחשב לסניף אל-קאעידה בסיני. הקבוצה הסלפית-ג'יהאדיסטית שהחלה לפעול בסיני ב-2011 כשלוחה-גרורה של ארגונים איסלאמיסטיים עזתים זכתה בקיץ 2013 להכרה רשמית כנציגת ארגון הטרור העולמי, ומי שהכיר בה היה המנהיג הנוכחי של אל-קאעידה, איימאן א-זוואהירי המצרי בכבודו ובעצמו.
אולם כיום אב"מ כבר אינה מקבלת הוראות, הנחיות וכסף מא-זוואהירי או סגניו. הקבוצה הפועלת מסיני נגד ישראל, ובעיקר נגד השלטון במצרים, הפנתה עורף לאל-קאעידה ונשבעה אמונים לדאעש ולמנהיגה אבו באכר אל-בגדדי. לא רק מפני שדאעש עשירה יותר מאל-קאעידה ומפני שידו של בגדדי פתוחה יותר מזו של א-זוואהירי, אלא בעיקר מפני שהאידיאולוגיה הפונדמנטליסטית, המטרות המיידיות ומודל הג'יהאד שלה מתאימים לקבוצה ולאנשיה ככפפה ליד - הרבה יותר מהאידיאולוגיה ודפוסי הטרור המתוחכמים של אל-קאעידה, המכוונים להקים אמירות מוסלמית בכל רחבי הגלובוס.
אב"מ שואפת להקים חליפות איסלאמית במצרים במקום המשטר הנוכחי, ממש כמו שדאעש שואפת לעשות בעיראק ובסוריה. לא גלובלי, לא בעתיד הרחוק, אלא כאן ועכשיו. גם עריפת הראשים ושאר המנהגים האכזריים של שבטי המדבר מתקופת מוחמד שדאעש אימצה, כולל ניצול נשים, קוסמים למתגייסים לה ולאב"מ יותר מדפוסי ההתנהגות המתחשבים יחסית כלפי אזרחים באזורי לחימה שאל-קאעידה מטיפה להם.
הג'יהאד הפונדמנטליסטי א-לה-דאעש מציע פורקן מיידי וברוטלי לזעם, לתסכול, להורמונים ולעוני המאפיינים את רוב הצעירים המוסלמים הנוהרים כעת למזרח התיכון מרחבי העולם הערבי, מאירופה ומצפון אמריקה. זה סוד המשיכה שלה וכעת זה גם סוד המשיכה של אב"מ. לכן כנראה ערפו אנשי הקבוצה לא מכבר לראשונה ובפומבי את ראשיהם של כמה בדואים שהוכרזו על ידם כמשתפי פעולה עם ישראל.
התהליך שעברה אב"מ בסיני הוא דוגמה למה שמכנים באקדמיה ובאגף המודיעין של צה"ל "אסלמה", מונח המשלב את המילים איסלאם והסלמה. הוא מתאר תהליך מסלים והולך של הקצנה איסלאמיסטית המתרחש כעת במזרח התיכון, בעיקר באזורים שהפכו חסרי משילות מאז 2011 ובעקבות הטלטלה בעולם הערבי.
הופעת דאעש והצלחותיה הצבאיות והטרוריסטיות הן השלב האחרון והמסוכן ביותר בתהליך. גם היא החלה בברכתו של בן לאדן כ"אל-קאעידה במסופוטמיה (עיראק)" והפכה לעצמאית. דאעש וגרסת האיסלאם האכזרי שהיא דבקה בה ומפיצה אותה משמשות השראה ומושא לחיקוי. הפנאטיות והנכונות להקרבה של לוחמיה מאפשרות לה לבצע פיגועים המוניים ואפילו לכבוש שטחים ולהחזיק בהם נגד גורמים עדיפים בכמות ובציוד אך לא במוטיבציה. כך, למשל, מאות הרוגי דאעש בהפצצות האוויריות האחרונות לא גרמו להסרת המצור מעל העיר הכורדית קובאני, אלא רק לשינוי שיטות פעולתה. לכן קשה מאוד לייצר הרתעה מול דאעש וארגונים קיצוניים מסוגו.
כל זה אינו מבשר לנו טובות. אב"מ אמנם נלחמת כעת בעיקר במצרים אך היא מהווה כבר עכשיו איום עלינו שיגבר בעתיד. הקבוצה ממקדת את רוב מאמציה בצפון סיני ובשטח שממערב לתעלת סואץ, בואכה גבול לוב. המתקפה נועדה להפיל את המשטר בראשות הנשיא א-סיסי, והיא חלק ממלחמת הישרדות מול הצבא וזרועות הביטחון במדינה. הקבוצה עסוקה, ויש לה לכאורה רק מעט קשב ואמצעים להפנות לישראל, אך כבר היום היא לא צריכה להתאמץ כדי לשגר רקטות גראד לעבר אילת או לבצע פיגוע התאבדות במעבר כרם שלום. זה כבר כמעט קרה במהלך מבצע "צוק איתן", כשיחידה בצבא מצרים הרגה מחבל מתאבד בדרכו למעבר. היא יכולה גם לשגר טיל כתף לעבר מטוסי נוסעים ישראליים שנוחתים באילת. יש ברשותה טילי נ"מ תוצרת סין, ואחד מהם הפיל מסוק תובלה מצרי בסוף 2013. האיומים על ישראל קיימים ושרירים, ואם אינם מתממשים הרי זה בעיקר בזכות הלחימה המצרית בסיני והמודיעין שאוספים שב"כ ואמ"ן בגזרה.
בעתיד גם זה עלול להשתנות. אם יקום משטר חדש במצרים שגישתו לאב"מ תהיה רכה ופשרנית יותר, סביר להניח שאז נראה הרבה יותר רקטות שנורות מסיני, אולי אפילו רקטות ארוכות טווח תוצרת עזה שיועברו לשימוש אב"מ על בסיס הקרבה ושיתוף הפעולה בינו לבין הארגונים ברצועה.
לאב"מ קשרים מסורתיים, כולל קשרי משפחה ודם עם פלסטינים בעזה, ולכן קיימת גם אפשרות סבירה שהארגון יצליח ליצור קואליציה עם ארגונים איסלאמיסטיים קיצוניים שם כדי להפיל את שלטון חמאס. בניגוד לטענות ראש הממשלה נתניהו, חמאס זה לא דאעש, אך אב"מ כן - והוא מסוגל לגרש בתנאים מסוימים את חמאס ולהשתלט על הרצועה.
כל העובדות מצביעות על כך:
רוב לוחמי אב"מ - כאלפיים במספר - הם מצרים צעירים: חברים לשעבר ב"אחים המוסלמים" או בארגונים קיצוניים יותר שנמלטו מבתי הסוהר או שברחו לסיני אחרי נפילת משטר מובארק והדחת מורסי. הם נשבעו לנקום ולזרוע טרור עד שהמשטר יתמוטט והאחים המוסלמים יחזרו לשלטון. רבים אחרים הם בדואים, בני שבטי צפון סיני שאיבדו את מקור פרנסתם בעקבות הרס מנהרות ציר פילדלפי על ידי צבא מצרים. יש ביניהם גם לא מעט ערבים מירדן וממדינות המפרץ.
רוב פיגועי אב"מ בשנה וחצי האחרונות התבצעו בשטח מצרים שממערב לתעלת סואץ, וחלק ניכר מהם בקהיר. פיגועים אלה, וחלק ניכר מהפיגועים בסיני, כוונו בעיקר נגד אנשי צבא ומשטרה, קצינים ופוליטיקאים בכירים שעוסקים בביטחון פנים. ברור שהכוונה היא לפגוע במשטר ולנקום בו על יחסו לאחים המוסלמים. יעד אחר לפגיעה הוא כלכלת מצרים, התיירות וייצוא הגז בסיני כדי לגרום לתסיסה כלכלית שתפיל את השלטון הנוכחי כמו שהופל מובארק.
אב"מ חבר לארגונים איסלאמיסטיים הפועלים באין מפריע בלוב כדי לקבל או לקנות מהם נשק בעבורו או בעבור העזתים. כשכוחות הביטחון המצריים מנסים לסכל הברחות נשק אלה או כשהם פוגעים בכנופיות החמושות הלוביות, אב"מ נוקם. לא מכבר הרגו אנשיו כ-20 חיילים מצרים על גבול לוב.
אין פרושו של דבר שאב"מ הזניח את מלחמתו בישראל. היינו ונשארנו יעד אידאולוגי לפיגועים ולניסיונות חטיפת חיילים, אולם בניגוד לעבר, כעת עושה זאת אב"מ לא כשירות לפטרוניו העזתים אלא כארגון עצמאי עם אג'נדה משלו. פעילותו בגבול סיני-ישראל גברה מאוד בתקופת "צוק איתן" אך לא הייתה חריגה בכמות ניסיונות השיגור והפיגועים ובמאפייניה, ולא הסבה נזק או אבידות.
בהיעדר נשק מוברח מבחוץ, פיתחו חמאס והג'יהאד האיסלאמי בעזה יכולת ייצור צבאית עצמאית, אולם לאב"מ אין יכולת וציוד כאלה. כך נעשתה עזה לעורף הלוגיסטי ולמוקד הידע הטרוריסטי של אב"מ. חמאס אינו עושה כל מה שהוא יכול למנוע זליגה זו, ולכך מתכוונים המצרים בהאשימם את הארגון במעורבות בפיגועי אב"מ האחרונים. מכאן נובעת ההחלטה המצרית השבוע לסגור את מעבר רפיח, לבטל את שיחות ההסדרה בין ישראל לפלגים הפלסטיניים ולהקים רצועה נקייה מבתים וצמחייה לאורך הגבול, שתחצוץ בין רפיח המצרית לבין זו העזתית. א-סיסי גם החליט להמשיך עד תום הרס מנהרות ההברחה שמתחת לציר פילדלפי (הגבול בין הרצועה למצרים). עד כה הרסו המצרים יותר מ-1,500 מנהרות והסתעפויות, אך אומדנים של גורמים יודעי דבר גורסים כי נותרו עדיין עשרות מנהרות שלמות.
א-סיסי אינו מוותר, ומבצע רודף מבצע.
רק לעתים רחוקות, כשמדובר בסיכול חדירה או באש שנפתחת מעבר לגדר, צה"ל פועל פועל ישירות נגד החמושים בסיני, בין שהם אב"מ ובין שמבריחים. אולם על פי כללי המשחק ישראל מקפידה לכבד את רגישות המצרים לפגיעה בריבונותם.
תחום נוסף שבו מסייעת ישראל ללחימה באב"מ הוא באישורים הניתנים לצבא מצרים להחזיק בסיני בקרבת הגבול כוחות, טנקים וכלי טיס הרבה מעבר למה שמותר על פי הנספח הצבאי להסכם השלום בין המדינות. המצרים לא תמיד מנצלים עד תום את ההסכמות הישראליות. כך, למשל, לאחר הפיגועים האחרונים ביקשו המצרים להכניס כוחות שריון ויחידות מובחרות בסדר גודל של 12 גדודים. ישראל הסכימה, אולם המצרים נכנסו בכוח קטן יותר, על פי הצרכים המבצעיים. בישראל מבינים, מחזיקים אצבעות וממשיכים להעביר לצבא מצרים מידע חיוני.
לפנייה לכתב/ת 
