מסנקציות עד אי הטלת וטו: השלכות המשבר
עימות נתניהו-אובמה עלול להוביל לתוצאות הרות אסון. ברשימת הנזקים האפשרית: עיכוב העברת טילים שימגנו את העורף במלחמה מול חיזבאללה, העמקת הבידוד, שינוי המדיניות לגבי הגרעין הישראלי. ומה עוד ברשימה?
"פחדן, רברבן, שחצן, לוקה בתסמונת אספרגר". הביטויים הלא דיפלומטיים הללו נאמרו על ראש הממשלה בנימין נתניהו מצד בכירים אמריקנים, בכתבה שפורסמה אתמול (יום ג') על ידי ג'פרי גולדברג ב"אטלנטיק". אבל זהו רק שיא של עימות מתמשך בין וושינגטון לירושלים, עימות שעלול להוביל לתוצאות הרות אסון.
עוד על המשבר ביחסי ישראל-ארה"ב:
בשיא העימות עם ישראל: "ארה"ב משתפת פעולה עם איראן"
נתניהו נגד ארה"ב: "הביקורת על הבנייה היא שמרחיקה את השלום"
הנזק החמור ביותר שממשלו של ברק אובמה יכול לגרום לישראל בטווח הארוך הוא להציב אותנו באחד המחנות הפוליטיים בארצות הברית. עד היום ישראל נהנתה ממעמד על בציבוריות האמריקנית, כנושא שיש עליו קונצנזוס בשתי המפלגות הגדולות. כל נשיא שנכנס לבית הלבן, בין אם הוא רפובליקני ובין אם הוא דמוקרטי, היה מחויב לתמיכה בישראל, תמיכה שיש לה בסיס עממי רחב.
היום, לעומת זאת, יכול ממשל אובמה להציג את ישראל וראש הממשלה נתניהו כחלק ממערך הסיוע של המפלגה הרפובליקנית וכמי שמתערבת ברגל גסה במחלוקת הפוליטית העזה שמשסעת כרגע את החברה האמריקנית. המעשים וההתבטאויות של נתניהו מאפשרים לאובמה ואנשיו, בסדרה של הדלפות מכוונות היטב, להתייחס לישראל כחלק מהאגף השמרני של המפלגה הרפובליקנית. באותה הזדמנות, וכחלק מההתנגדות לאובמה, ישראל גם נדחקת לעמדה לא סימפטית בקרב השחורים וההיספנים.
הפיכת ישראל לצד במערכה הפוליטית בארה"ב היא הנזק החמור ביותר שיכול ראש ממשלה בירושלים להסב למדינת ישראל ולאזרחיה בטווח הארוך. אבל אין זה הנזק היחיד שעלול להיגרם מהעימות, שכפי שנחשף ב-ynet כבר הוביל בין היתר לכך שבכירים אמריקנים סירבו לפגוש את שר הביטחון משה (בוגי) יעלון.
בתחום הביטחון יש לארצות הברית מחויבות עמוקה כלפי ישראל. התחייבות ארוכת שנים זו נובעת לא במעט מאינטרס אמריקני, במיוחד בתקופה הנוכחית. לכן סביר להניח שממשל אובמה, למרות הכעסים, ימשיך לספק ציוד ביטחוני, מידע מודיעיני, טכנולוגיות ומימון למיזמים למערכת הביטחון של ישראל.
אבל אובמה, כמו הנשיאים ג'ימי קרטר וג'ורג' בוש האב לפניו, יכול לעכב את העברת הסיוע והמימון. היד על הברז היא אמצעי לחץ רציני כי עיכוב למשל בתוכנית פיתוח מערכת היירוט נגד טילים "שרביט קסמים" יכולה לגרום לכך שהעורף הישראלי יספוג נזק כבד, מפני שלא יהיה מוכן בזמן למערכה אפשרית מול חיזבאללה.
שיתוף הפעולה המודיעיני ובתחום הסייבר - אם לא יהיה אינטימי כפי שהוא כעת - עלול לחבל ביכולתה של ישראל להתמודד מול כל איום במזרח התיכון, וברגע שהדבר יהיה נחוץ באמת. עיכוב הוא הנשק העיקרי בתחום הביטחוני שהאמריקנים יכולה להפעיל נגד ישראל ונזקם של העיכובים כבר הוכח בעבר.
הפעם האחרונה שבה עוכב משלוח ציוד צבאי לישראל הייתה הקיץ, בזמן מבצע "צוק איתן". היו אלה טילי "הלפייר" שלא היו דרושים ממש למערכה בעזה, אבל עצם העובדה שהצעד הזה ננקט כשישראל הייתה בעיצומה של מערכה צבאית, הייתה רמז עבה מצד הבית הלבן למה שהממשל מסוגל לעשות.
עבודה לפי הספר
תחום נוסף שבו עלול להיגרם נזק עקב העימות הישראלי-אמריקני הוא בזירה הבינלאומית. לא סביר שארצות הברית, ככל שהיא כעוסה על נתניהו, תפסיק לגמרי את תמיכתה בנו במוסדות בינלאומיים ובראשם באו"ם, אבל ארצות הברית יכולה לבצע מה שמכונה אצלנו "עבודה לפי הספר" - לתמוך במה שתואם את המדיניות האמריקנית ולהימנע מווטו או מסיכול מדיני בדרך שונה, ברגע שישראל פועלת בניגוד למדיניותה המוצהרת של ארצות הברית.
במצב כזה כל בנייה מעבר לקו הירוק, בין אם במזרח ירושלים ובן אם בהתנחלויות, עשויה לאפשר למדינות ערב ולאבו מאזן לתקוף את ישראל, להעמידה כמדינה מצורעת ומבודדת, ואולי אף לאפשר הטלת סנקציות עליה. ארצות הברית לא תאפשר כנראה סנקציות על ישראל כמו אלו שהוטלו על דרום אפריקה, אבל היא עלולה להתיר הטלת "סנקציות רכות", שבעיקר פוגעות בתדמיתה של ישראל ומייצרות נזק כלכלי עקיף משמעותי.
בנוסף בזירה הבינלאומית, הבית הלבן כבר ממריץ את האירופים וכמה ממדינות אסיה להקשיח את עמדותיהן המדיניות נגד ישראל ולהעמיק את בידודה. אפשר להניח בסבירות גבוהה שעמדות קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, נשיא צרפת פרנסואה הולנד וראש ממשלת בריטניה, דיוויד קמרון, מושפעות מהרוח הנושבת מהבית הלבן. זה מזיק במיוחד בתקופה הנוכחית, שבה מתנהל משא ומתן גורלי עם איראן על תוכנית הגרעין הצבאית שלה.
האירופים והאמריקנים משתפים כאן פעולה והכרזה על ישראל כפורעת חוק בינלאומית בנושא ההתנחלויות עלולה להוליך גם את ארה"ב להסרת המטרייה המדינית להגנה על ישראל בנושא הגרעין. עד היום, למשל, מנעה ארצות הברית כינוס ועידה בינלאומית שתקרא לפירוז המזרח התיכון מנשק גרעיני - וזאת בניגוד לעמדתו של הנשיא אובמה שתומך בפירוז כזה. לאובמה נותרו שנתיים בבית הלבן והוא עלול לשנות את מדיניותו בעניין הגנה על תוכנית הגרעין הישראלית, מבלי לחשוש שזה יעלה לו בתקופת נשיאות נוספת.
גורמים אחרים הזכירו גם את איום בית הדין הבינלאומי בהאג, שגם אותו סיכלו האמריקנים. השגריר לשעבר מייקל אורן התייחס לדברי הבכירים האמריקנים ואמר: "אני לא זוכר שהשתמשו במילים אלה כלפי קדאפי, סדאם או אסד. chickenshit זה גם פחדן וגם נבלה. זו מילה קשה מאוד, זה לא הולם לדיבור בין בני ברית. ממשל אובמה ידוע כממשל ריכוזי עם יועצים מאוד קרובים לאובמה, ואני מכיר את המקורות של גולדברג והם מקורבים מאוד לנשיא. לכן, אפשר להסיק את המסקנות. מה שנאמר מאוד אישי".
בכל אמצעי הלחץ שפורטו כאן כבר נקטו בעבר נשיאים בבית הלבן כשישראל פעלה בהתרסה, ובניגוד למדיניות האמריקנית המוצהרת. בהסתמך על הניסיון שנצבר אפשר להניח שהבית הלבן של אובמה ומחלקת המדינה בהנהגת ג'ון קרי לא יפעלו נגד ישרא בעוצמה, אלא בהרבה עקיצות קטנות שיכאיבו ויזיקו ובעיקר יחבלו בדימוי של ישראל כמי שנהנית מתמיכה אמריקנית בלתי מסוייגת. הפגיעה הזו עלולה לגרום נזק ממשי לביטחון הלאומי ולכושר ההרתעה הישראלי כלפי גורמים עויינים שהמזרח התיכון מלא בהם.
שר המודיעין, ד"ר יובל שטייניץ, בטוח מנגד כי "שיתוף הפעולה בין ישראל לארה"ב בכל הנושאים ובמיוחד בתחום המודיעיני, הוא יוצא מן הכלל". שטייניץ אמר כי "על כל הצדדים לדאוג לכך שמחלוקות לגיטימיות בנושאים שונים לא יעכירו את האווירה הטובה".
השר גלעד ארדן הודה עם זאת בבעיה. "מגוחך ואף עצוב שבכירים בממשל אובמה מגדפים ומקללים את ראש הממשלה בביטויים שהם לא השתמשו מעולם כנגד רוצחי המונים כמו אסד", אמר ארדן. "התבטאויות כאלה משחקות לידי האיסלאם הקיצוני ששואב מהן כוח. אני מקווה שמדובר רק בפקידים שמתוסכלים מכישלונם בהבנת המציאות במזרח התיכון ושהנשיא אובמה יגנה את ההתבטאויות האלה".
לפנייה לכתב/ת 
