בורקינה פאסו: המפגינים מחו וניצחו הנשיא
כוונת הנשיא לשנות את החוקה כדי להתמודד שוב לתפקיד הוציאה אלפי מפגינים לרחובות, וחלק מהם פרצו היום לפרלמנט ולתחנת הטלוויזיה הממלכתית. תוך זמן קצר הודיעה הממשלה: הצעת החוק תרד מסדר היום
עוד חדשות בעולם :
איראן: זרים ניסו לחבל במכלי מים כבדים
שרת התרבות של צרפת: לא קוראת ספרים
עשן נראה מיתמר מבניין הפרלמנט בבירה וואגדודו. מוקדם יותר פיזרה המשטרה המקומית בגז מדמיע את המפגינים, אולם הם התארגנו מחדש במספרים גדולים והצליחו כאמור לפרוץ לתוך בניין בית הנבחרים. בעקבות ההחרפה במצב הביטחוני הודיע דובר הממשלה על הסרת הצעת החוק לשינוי החוקה מעל סדר היום, דבר שנתפש כניצחון גדול למפגינים. באותה עת נשמעו קולות ירי בסמוך לארמון הנשיאות בעיר הבירה.
שלשום נהרו אלפי מפגינים לרחובות בירת בורקינה פאסו, והפגינו נגד הנשיא והממשלה. המדינה האפריקנית ידועה בדרך כלל ביציבות ובצמיחה כלכלית יחסית, אולם הצעת החוק שמנסה הממשלה לקדם בפרלמנט ותאפשר לקומפאורה להתמודד שוב לתפקיד גרמה למתיחות רבה ולמחאה עממית. הבחירות לנשיאות צפויות להיערך בשנה הבאה.
באופוזיציה איימו: לא ניתן למחוקקים להצביע
המפגינים טוענים כי 27 שנים בשלטון הספיקו לנשיא קומפאורה. על פי יחסי הכוחות בפרלמנט נראה היה שהצעת החוק תעבור ללא בעיה, אולם באופוזיציה הבטיחו לא לאפשר למחוקקים להיכנס היום לבניין ולהצביע. כאמור, בתחילה הם נכשלו ביעדם, וכמה מחוקקים נכנסו לפרלמנט, אולם אז הלך וגבר זרם המפגינים שהגיעו לאזור ובניסיונם הבא הם הצליחו להיכנס פנימה. ואם בזה לא די, הם מאיימים לפרוץ לבנייני ממשל אחרים בבירה וואגדודו.
עד ראייה סיפר לסוכנות הידיעות רויטרס כי כמה מפגינים פרצו לתחנת הטלוויזיה הממלכתית ובזזו אותה. חיילים שהיו במקום ירו באוויר לאות אזהרה, אולם ההמון הזועם המשיך להתקדם ובסופו של דבר גרם לבריחת החיילים מהמקום.
לבורקינה פאסו ("הארץ של האנשים הישרים") אין מוצא לים. רוב שטחה הוא מישור מדברי למחצה (אזור הסאהל), מרכז המדינה שטחי סוונה ובדרומה יש אזור מיוער. המדינה סובלת מהתמעטות הגשמים, ואספקת מים היא בעיה קשה, בעיקר על רקע העובדה כי עיקר פרנסתה של המדינה מבוסס על החקלאות.
העבר הקולוניאלי, שנות בצורת, חוסר באוצרות טבע ואי יציבות פוליטית עשו את בורקינה פאסו לאחת המדינות העניות בעולם. כ-90 אחוזים מהאוכלוסייה עוסקים בחקלאות למחיה, וכחצי מיליון מבני המקום עובדים בארצות שכנות (בעיקר חוף השנהב) ושולחים לבני משפחותיהם כסף למחייתם. גם סיוע רצוף של מדינות האיחוד האירופי לא הצליח לשפר את רמת הכלכלה במדינה.