"הטוב שבי": זהירות, הרעלת סוכר
המורשת הספרותית של ניקולס ספארקס זוכה לעוד עיבוד קולנועי, הפועל בדיוק לפי אותן תבניות שמאלציות מהסרטים האחרים שנוצרו בהשראתה. "הטוב שבי" הוא דרמה רומנטית שגרתית רצופת קלישאות, דביקה ומיותרת
מה הייתם עושים לו פגשתם באהובי לבכם מתקופת התיכון? סביר להניח שפוצחים בשיחה חמימה אך נבוכה לנוכח ההכרה בשני האנשים הלא קשורים שהפכתם להיות וכל העניין היה נגמר בהצעת חברות בפייסבוק, צפיה בכמה תמונות שלהם מהטיול המשפחתי באיטליה, ולחיצה על כפתור ה"הייד". אבל אתם יכולים לסמוך על ניקולס ספארקס, ש"הטוב שבי" הוא עוד אחד מהעיבודים הקולנועיים הרבים לספריו - בהם "היומן", "ג'ון היקר" ו"מקום מבטחים" - שאצלו יהפוך המאורע למלודרמה שמאלצית במיטב מסורת הולמרק.
עוד ביקורות סרטים ב-ynet:
בסרטו של הבמאי מייקל הופמן ("נוכלת בהזמנה", "יום בהיר אחד") אין אף דמות, סצנה, מוזיקת רקע או מהלך עלילתי שאינם קלישאתיים. דוסון (ג'יימס מרסדן, "אקס מן") הוא פועל אסדת קידוח יפה אבל גם חכם, אמיץ ורומנטיקן. איך אנחנו יודעים? כי כבר בדקות הראשונות הוא (בהתאמה) קורא ספר של סטיבן הוקינג, מסכן את עצמו כדי להציל את חבריו לקידוח, מחפש משמעות בכוכבים והוזה את אהובת לבו מהתיכון, אמנדה, כאשר חייו מצויים בסכנה.
בינתיים, אמנדה (מישל מוינהאן, "בלש אמיתי") כלואה בנישואים לא מאושרים לאחר שהריון לא מתוכנן שינה את מהלך חייה מלאי ההבטחות. השניים נפגשים שוב לאחר 21 שנים בעקבות מותו של חבר משותף ומוצאים את עצמם מבלים מספר ימים בעיירת ילדותם, במהלך תקופה זו יגלו כי למעשה מעולם לא התגברו על אהבתם זה לזו - אהבה שנקטעה בנסיבות טרגיות.
מכאן מתחיל להשתלב ההווה עם העבר, ואנו נחשפים אל סיפור היכרותם ואהבתם של הזוג הצעיר, בגילומם של ליאנה ליברטו ("אקס פטריוט") ולוק ברייסי ("קרוב רחוק", "איש נובמבר") הכה-לא-דומה לדוסון המבוגר. עד כדי כך לא דומה שזה מזכיר את תחושת המועקה העולה מצפיה באופרות סבון בהן שחקנים ראשיים מוחלפים מדי פעם באחרים ללא הסבר.
אמנדה, צעירה בת טובים תוססת ויפהפיה, פוגשת בדוסון, שמעביר את לילותיו במוסך של איש ערירי וטוב לב בשם טאק (ג'רלד מקרני) לאחר שברח מאב מתעלל (שון ברידג'רס) ומשפחה ווייט-טראשית אלימה. בין השניים מתפתחת אהבה סוערת המתוארת בשלל סצנות גלוייתיות כמו שיחות נפש על מגדל המים המבודד, התמזמזות בגשם על הגג והשתובבויות בשדה. הגורל האכזר מפריד ביניהם וגוזר עליהם חיים של החמצה, עד פגישתם המחודשת.
הדיאלוגים והעלילה הם לעתים כל כך צפויים וקיטשיים עד כי הרגעים הדרמטיים ביותר גררו גיחוכים מצד הצופים,
שנראה שלא קיבלו כל קרדיט אינטלקטואלי לאור הנטיה של הסרט להסביר את המובן מאליו. כן, אביה של אמנדה ינצל את הרגע בו הוא נמצא לבדו עם דוסון כדי לנסות לשחד אותו להפסיק את הקשר עם בתו. כן, בפגישתם המחודשת ישחזרו שני האוהבים במדוייק סצנות מן העבר. כן, אירועים מסויימים יחזרו בחיי הדמויות השונות כדי להדגיש את מוטיב הגורל השוזר את חיינו אלה באלה.
אולי יהיה זה לא הוגן לבקר יצירה הפועלת על פי קונבנציות של ז'אנר ספציפי, אך ספק אם אפילו רומנטיקנים מושבעים וחובבי קיטש יפלו לרגליו של הסרט שיוצריו השתמשו בכל אמצעי העומד לרשותם כדי ללחוץ על בלוטת הדמעות (ולמעשה נטעו בו פוטנציאל לא מבוטל להפוך לסרט קאמפ).
מוינהאן, אשר לאחרונה נראה שהיא בכל מקום, עושה את עבודתה על הצד הטוב ביותר בתפקיד שלא בטוח שתרצה שייזכר ברזומה. יש להעריכה על כך שהצליחה להוציא הבעה מופתעות בסוף הסרט, כאשר מתגלה טוויסט משמעותי בעלילה - פרצוף שאף אחד בקהל לא יכול להנפיק בעיתוי זה נוכך העובדה שהצופים כבר ניחשו את המהלך חמש דקות לפני כן.
"הטוב שבי" הוא סרט על עוצמתה של אהבת אמת ועל אפשרות הבחירה אל מול מה שמייעד לנו הגורל. אם מתחשק לכם אסקפיזם רומנטי תמים ולא מתיימר בימים גשומים אלה, "הטוב שבי" עשוי להיות בחירה טובה. זו גם אופציה נהדרת אם אתם מחפשים סרט לדייט ראשון. הוא אמנם יגרום לכם לוותר על כל מחווה רומנטית שאולי חשבתם לבצע, אך אחרי הכל, אין כמו גיחוך משותף על רומנטיות פומפוזית כדי לשבור את הקרח.
