איך שגלגל מסתובב / "מחוץ לרדאר"
טטיאנה מקפאדן נולדה משותקת ברגליה וננטשה בבית יתומים. אמא מאמצת מארה"ב הצילה את חייה וחשפה אותה לעולם מרוצי כסאות הגלגלים, מאז היא הפכה לאחת מהספורטאיות הפראלימפיות הגדולות בהיסטוריה
התקלה הזו לא מנעה ממקפאדן לנצח במרתון בהפרש של יותר מדקה מזו שסיימה במקום השני. בכך השלימה מקפאדן, זו השנה השנייה ברציפות, זכייה בארבעת המרתונים מסבב המייג'ורס: בוסטון, שיקאגו, לונדון וניו יורק. אף אדם מלבדה, בריא או נכה, לא עשה זאת מעולם.
מי שעוקב אחר סיפור חייה המדהים של מקפאדן לא מופתע מהישגיה, היא הייתה פייטרית מהרגע הראשון. מקפאדן נולדה ברוסיה כשהיא סובלת מ"ספינה ביפידה", פגם המתפתח אצל עוברים בתחילת ההריון ומתבטא בפתח בחוליה אחת או יותר בעמוד השדרה. הפגם הותיר את מקפאדן משותקת מלידה מהמותניים ומטה.
אמה הביולוגית של מקפאדן נטשה אותה והשאירה אותה בבית יתומים דל אמצעים שלא מסוגל היה לרכוש עבורה כסא גלגלים. למרות זאת מקפאדן לא ויתרה על האפשרות ללכת כמו יתר הילדים ולימדה את עצמה ללכת באמצעות ידיה, כך היא נעה בשש השנים הראשונות של חייה.
"הייתי טיפוס מאוד עצמאי, אם רציתי להגיע לנקודה מסוימת הייתי מגיעה אליה, והדרך היחידה שלי לעשות זאת הייתה בעזרת הידייים", נזכרת מקפאדן בילדותה המוקדמת.
חייה של מקפאדן השתנו מן הקצה אל הקצה בגיל 5 כשדבורה מקפאדן, מנהלת מחלקת הנכויות במשרד הבריאות האמריקאי הגיעה לביקור עסקי בבית היתומים. דבורה התאהבה בטטיאנה הקטנה והחליטה לאמץ אותה לחיקה, היא לקחה אותה עמה לארה"ב שם הוענק לה כיסא הגלגלים הראשון שלה. למרות השינוי החד באיכות חייה, מצבה הרפואי של מקפאדן עדיין היה בכי רע. היא עברה מספר ניתוחים ונוכח ההזנחה בשנות חייה הראשונות, הרופאים לא היו אופטימיים לגבי סיכוייה לחיות לאורך זמן.
מי שלא ויתרה לרגע הייתה האם המאמצת, דבורה ששלחה את בתה להתנסות בספורט, תחילה כפעילות שיקומית. היא התנסתה בענפים רבים, אפילו אקסטרימיים כמו צלילה, אבל מהתחלה היה ברור לה כי את האהבה האמיתית שלה מצאה במרוצי כסאות הגלגלים. "התאהבתי בצורך למהירות ובתחרות", נזכרת טטיאנה.
הידיים החזקות שפיתחה באמצעות ההליכה בשנותיה הראשונות הפכו אותה כבר בשלב מוקדם של חייה לאחת מהאתלטיות הפראלימפיות המהירות בעולם. בגיל 15 היא הייתה לספורטאית הצעירה ביותר במשלחת האמריקאית למשחקים הפראלימפיים באתונה 2004. אלא שמקפאדן לא הסתפקה רק בהשתתפות וחזרה מיוון עם שתי מדליות - כסף ב-100 מטרים וארד ב-200 מטרים. שנתיים לאחר מכן היא כבר קבעה שיא עולמי ב-100 מטרים והפכה לאלופת עולם.
כיום היא כבר מחזיקה ב-10 מדליות אולימפיות במשחקי הקיץ הפראלימפיים, בלונדון היא זכתה בשלוש מדליות זהב ב-400 מ', 800 מ' ו-1,500 מ'. בגמר ל-100 מטרים בו סיימה שלישית היא התחרתה מול אחותה החורגת, האנה, אצנית קטועת רגל.
טטיאנה מקפאדן זוכה בזהב ב-400 מ' בלונדון
אך מה שלא פחות מרשים מהישגיה של מקפאדן הוא הוורסטיליות יוצאת הדופן שלה. ריצות קצרות? ריצות בינוניות? ריצות ארוכות? מקפאדן כובשת כל פסגה שניצבת בפניה. השנה היא אפילו הגדילה לעשות כשביצעה הסבה ספורטיבית זמנית, התחרתה באולימפיאדת החורף בסוצ'י וזכתה במדליית כסף בסקי קרוס-קאנטרי. אותה זכייה לוותה במטען רגשי לא קטן כשאמה הביולוגית הגיעה לצפות בבתה בתחרות. אם תהיתם, לא רק שטטיאנה סלחה לאמה שנטשה אותה בינקות, אלא שהיא אפילו שילמה לה ולכל משפחתה המקורית על הנסיעות והשהות בסוצ'י.
"מבחינתי אמי הביולוגית, העניקה לי חיים פעמיים. גם כשהיא ילדה אותי וגם כשהיא חתמה על המסמכים שאפשרו את האימוץ שלי", הסבירה מקפאדן.
מקפאדן מסיימת שנייה במשחקי החורף הפראלימפיים
אמה המאמצת של מקפאדן, דבורה סיפרה על החוויה בסוצ'י: "בכיתי כשהיא חצתה את קו הסיום. נזכרתי בילדה הקטנה שראיתי בבית היתומים. אני יכולה להבין את האמא הביולוגית שלה, הרופאים שיכנעו אותה שהמעבר לבית היתומים הוא הסיכוי היחיד של הילדה לחיות".
החל מ-2009 מקפאדן שעד אז התמקדה בריצות קצרות, מצאה לעצמה אתגר חדש במרתונים. באופן בלתי צפוי כבר במרתון הבכורה שלה בשיקאגו היא סיימה ראשונה, מאז היא החלה ברצף ניצחונות מדהים כשבשנתיים האחרונות היא פשוט בלתי ניתנת לעצירה ורצף ניצחונותיה בסבב המייג'ורס עומד כאמור על שמונה. "אני פשוט לא מאמינה שניצחתי בשמונה מרתונים ברציפות, זה מדהים", אמרה בסיום המירוץ בניו יורק, "זו הייתה שנה מטורפת, אין לי מילים לתאר אותה".
שימו לב להספק המטורף של מקפאדן ב-26 החודשים האחרונים: שלוש מדליות זהב ומדליית ארד פראלימפיות, שש מדליות זהב באליפות העולם, מדליית כסף במשחקים הפראלימפיים ושמונה ניצחונות בריצות מרתון. ספק אם ניתן למצוא לתופעה הזו מקבילה.
צפו בטטיאנה מקפאדן מנצחת במרתון בוסטון השנה
"כל מכשול שאני צריכה להתמודד איתו כעת הוא לא כל כך נורא עבורי, כי אני כבר עברתי את הגרוע ביותר", מנסה מקפאדן להסביר את היכולת שלה לכבוש פסגות ספורטיביות בכל פעם מחדש.
מעבר לקריירה הספורטיבית שלה, מקפאדן השלימה תואר בהתפתחות אנושית באוניברסיטת אילינוי והפכה גם לפעילה למען ספורטאים נכים. כשהייתה בתיכון, היא נאלצה להתחרות בנפרד מיתר הספורטאים, דבר שמאוד הביך אותה ופגע בה. "חזרתי הביתה עם שתי מדליות מהמשחקים הפראלימפיים וככה מתייחסים אליי?", היא סיפרה בצער.
מקפאדן החליטה לא לוותר ויחד עם אמה הגישה תביעה לבית המשפט נגד מערכת החינוך במחוז מגוריה. הניצחון של מקפאדן בבית המשפט הוביל לחקיקה חדשה המחייבת את מוסדות החינוך במרילנד לשלב ספורטאים נכים בתחרויות של בתי הספר. החל מ-2013 החוק המדובר הוחל על כל בתי הספר בארצות הברית.
בנוסף מקפאדן לקחה חלק משמעותי במאבק שנכשל בסופו של דבר נגד חוק ברוסיה האוסר על אימוץ ילדים למשפחות אמריקאיות.
למרות ההישג המדהים שרשמה בניו יורק, כבר מחר, שבוע בלבד לאחר הניצחון בתפוח הגדול, תתחרה מקפאדן במרתון נוסף, הפעם ביפן. לאחר מכן היא תסיים את העונה, תנוח מעט ותחל בהכנות לעונת 2015 כשכמובן היעד הבולט מבחינתה הוא אולימפיאדת ריו 2016 שאמורה להיות הרביעית שלה בקריירה. "השלמתי בחיים שלי יותר מאדם ממוצע, הספורט פשוט הציל אותי, אני לא יודעת איפה הייתי נמצאת היום בלעדיו", היא מסכמת.
פריצה המונית למגרש בליגה האוסטרלית. צפו
צפו: חברה של ניימאר על סגווי בביקיני
לפנייה לכתב/ת 
