עלייה בתוחלת החיים של חולי סוכרת בישראל
ניתוח נתונים של מטופלי הכללית לאורך עשור מגלה כי חולי סוכרת בישראל חיים בממוצע שלוש שנים יותר ביחס לעשור הקודם, ומגיעים עד גיל 78 בממוצע. נרשמת ירידה גם במספר החולים החדשים המתגלים מדי שנה
מגפת הסוכרת ממשיכה לפקוד את העולם, אך השיפור במודעות למחלה מוכיח את עצמו: ניתוח נתונים של שירותי בריאות כללית מגלה עלייה בתוחלת החיים של הסוכרתיים בישראל וירידה במספר החולים החדשים.
עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו
התמודדות עם סוכרת:
לחיות עם סוכרת: איזון תרופתי ותזונה נכונה
האם ניתן לרפא לחלוטין סוכרת? 7 עובדות
להתמודד עם המתוק: 10 דרכים לחיות עם סוכרת
מחלקת המחקר של הכללית ניתחה את מאגר הנתונים של שני מיליון וחצי מטופלים בקופת החולים בעשור האחרון, ויצרה אלגוריתם להגדרת המחלה באופן אחיד לאורך השנים.
פחות חולים חדשים
הנתונים החדשים מלמדים כי בישראל המחלה נמצאת במגמת בלימה מבחינת מספר המקרים החדשים מדי שנה, ובשיפור מתמיד בהיבטים של איזון ומניעת סיבוכי המחלה: נרשמה מגמת בלימה בהיארעות סוכרת, החולים חיים שנים רבות יותר, הם מאוזנים יותר ומדי שנה ישנה ירידה במספר החולים החדשים.גיל התמותה בין השנים 2004 ל-2014 עלה בשלוש שנים, כך שהגיל הממוצע שבו
נפטרים חולי סוכרת בכללית עלה מ-75.4 ל-78.4. לכך תורם השיפור המתמיד שחל בטיפול בחולים ובאיזון מחלתם.
הנתונים מצביעים על כך שבעוד שבתחילת התקופה, כ-19% מחולי הסוכרת לא השיגו איזון סביר של מחלתם, בסוף התקופה ירד שיעור זה לכ-12% בלבד.
תוחלת החיים של הסוכרתיים עלתה גם הודות לשיפור המתמיד בטיפול ביתר לחץ דם, ברמת השומנים בדם ובהתקדמות בטיפול במחלות לב ושבץ מוחי בישראל. כל אלו לא רק הפחיתו את התמותה אלא שיפרו את איכות חיי הסוכרתיים, החווים פחות נזקים אופייניים למחלה כמו ירידה בחדות הראייה ועיוורון, פצעי לחץ ברגליים וקטיעות, מחלות לב וכלי דם ומחלות כליה.
עוד מלמדים הנתונים כי אם לפני עשור עמד מספר החולים החדשים שאובחנו על כ-30,000 חולים בשנה (14.8 חולים לכל 1,000 אנשים בסיכון), הרי שבשנת 2014 מגמה זו נעצרה ועומדת על כ-20,000 לשנה (כ-9.9 חולים ל-1,000 אנשים בסיכון).
הגיל הממוצע להופעת המחלה לא השתנה בעשור האחרון, והוא עומד על 58 שנים.
נתונים תואמים לארצות הברית
מהנתונים עולה שהירידה במספר המקרים חדשים מתרחשת אף שהאוכלוסייה מבצעת מדי שנה יותר ויותר בדיקות דם לאיתור מוקדם של המחלה, ואף שבשנים האחרונות נכנסה למעגל המעקב והאבחון גם האוכלוסייה המוגדרת טרום-סוכרתית. לדברי החוקרים, לירידה בהיארעות מחלת הסוכרת שתי סיבות עיקריות – התמעטות מאגר המטופלים הסובלים מהמחלה אך לא עברו בדיקות לגילויה, ובמקביל, ירידה מרשימה בשיעור התחלואה גם בקרב מי שעוברים בדיקות באופן שוטף.
הממצאים הללו, שפורסמו בעיתון המדעי Population Health Metrics, עולים בקנה אחד עם פרסומים חדשים מארצות הברית המעידים כי בשנתיים האחרונות מסתמנת מגמת ירידה בהיארעות השנתית של המחלה בארצות הברית, לראשונה זה שנים רבות.
"מקובל לחשוב על סוכרת כמגפה המתפשטת משנה לשנה ומכלה את משאבי מערכת הבריאות", אומר פרופ' רן בליצר, מנהל מכון כללית למחקר. "המחלה היא כרונית, פרוגרסיבית ומובילה לסיבוכים קשים וסבל משמעותי. איתור, מעקב וטיפול אחר חולי הסוכרת הפכו ליעד מרכזי של ממשלות וארגונים רבים בעולם.
"ניתוח נתוני העשור האחרון שבוצע במכון המחקר מלמד על שתי תופעות מנוגדות: מצד אחד, פסק הגידול במספר החולים החדשים הנוספים מדי שנה למערכת. במקביל, שיעור התמותה בקרב החולים נמצא אף הוא במגמת ירידה, וכך גם שיעור חלק מהסיבוכים בקרב החולים. ממצאים חשובים אלה ניתן לייחס ליישום והטמעה של תוכניות טיפוליות והתערבות ממוקדת, כמו גם, יש לקוות, לתחילתו של שינוי בהתנהגות היומיומית של האוכלוסייה".
"אסור להתבלבל", מבהיר פרופ' בליצר, "מדי שנה עדיין מתווספים יותר חולים במחלה מאשר מתים ממנה - מספר האנשים שחי בישראל עם המחלה לכן ממשיך לעלות - אף כי בקצב פוחת. זו עדיין אחת המחלות בקדימות הגבוהה ביותר לטיפול בכל מערכת בריאות, וגם בזו הישראלית".
"הטיפול במחלת הסוכרת מתבסס על איזון רמות הסוכר באמצעות מגוון טיפולים ותרופות וכן על ידי שינוי אורח חיים", אומר ד"ר ניקי ליברמן, ראש אגף רפואה בחטיבת הקהילה בכללית. "איזון המחלה הוא מטרה מרכזית שאליה מופנים עיקר מאמצי מערכת הבריאות, שכן איזון הולם עשוי להפחית ואף למנוע סיבוכים קשים הכוללים בין היתר התקפי לב, שבץ מוחי, קטיעת איברים ועיוורון. החולה מצדו נדרש לשיתוף פעולה בהקפדה על המלצות הצוות המטפל, ובעיקר בנטילת הטיפול התרופתי, שמירה על תזונה מאוזנת וביצוע פעילות גופנית".
לפנייה לכתב/ת 
