בעלי הקניונים: רק הקמת מפלגה תציל אותנו
בכנס השנתי של ענף הקניונים, הביעו הבעלים פסימיות לגבי עתידם המסחרי: "צוק איתן פגע בנו קשות - לא קיבלנו פיצויים לעומת העסקים הקטנים והבינוניים". טוענים: "אף לא אחד בממשלה מייצג את האינטרסים שלנו"
אופטימיות לא הייתה על הבמה באילת, בדיון בנושא "הכלכלה והמשק, הקניונים והרשתות - סיכום 2014". ההסכמה הייתה שמצב הקמעונאות של הרשתות הגדולות והקניונים בכי רע, והתשובה היחידה למניעת התמוטטות היא התאגדות כולם - במקום להילחם את מלחמות האגו.
כתבות נוספות בנושא קניונים בערוץ הצרכנות :
- מחקר: רשתות המזון הקטנות מנצחות את הגדולות
- ירידה בפדיונות הקניונים, בעיקר בב"ש ות"א
- יולי בקניונים: ירידה במכירות בדרום, עלייה בשפרעם
זו המסקנה שעלתה מהפאנל שנערך ביום הראשון של הוועידה השנתית התשיעית של ענף הקניונים ורשתות המסחר בישראל באילת, בהנחיית הכתב הכלכלי של ערוץ 10, מתן חודורוב. בדיון השתתפו אבי לוי, מנכ"ל קבוצת מליסרון; איתן בן זאב, מנכ"ל ביג; הראל ויזל, מנכ"ל קבוצת פוקס; רמי שביט, מנכ"ל המשביר החדש לצרכן; רמי לוי, מנכ"ל רמי לוי שיווק השקמה; אריאל גנוט, מנכ"ל גמא ניהול וסליקה; ועופר שחטר, מנכ"ל אריאל-פרומול.
המסקנה הובילה לפתרון לא צפוי: ההצעה של רמי שביט להקים מפלגה גיאו-פוליטית, שהחברים בה יהיו בעלי הרשתות והעסקים הגדולים בישראל, כדי שקולם יישמע וכדי להיטיב עם הצרכנים. "זה הפתרון", פסק שביט, "נקים מפלגה, שתייצג את כולנו בוועדת הכספים של הכנסת, ולא נצטרך יותר להילחם בח"כים שמעולם לא רשמו צ'קים, מעולם לא קיבלו טלפון ממנהל הבנק על קיצוץ באשראי ושלא העסיקו עובדים".
משתתפי הפאנל הסכימו ביניהם לגבי הפגיעה הקשה בענף הקמעונאות בישראל לאחר מבצע "צוק איתן", שלדבריהם הוביל למשבר כלכלי חריף ולסגירת עסקים קטנים ובינוניים. שביט הוסיף כי "בעקבות 'צוק איתן' נוצר לחץ לסייע לעסקים קטנים ובינוניים - ואף לא אחד חשב לסייע לקניונים. נסענו לכנסת וישבו שם 'ערימה' של ח"כים שהובילו בשעתו את המחאה החברתית, שאין להם מושג והבנה באיך ממלאים צ'ק ולא יודעים מה זה לקבל טלפון ממנהל הבנק על צמצום האשראי".
"לא קיבלנו פיצויים בעקבות המלחמה"
שביט התייחס לנזקי הלחימה ברצועת עזה וציין כי "יש כסף שיושב על נזקי מלחמה - 5 מיליארד שקל. בזמן מלחמת לבנון נתנו 3.5 מיליארד שקל לעסקים, פה כולנו נפגענו. עברנו 50 ימי מלחמה ומי נתן ל-900 ספקים שלי ולמאות העובדים שלי כסף כדי שיהיה אוכל לילדים? רק אני מפצה אותם. ואותי שכחו, בי פגעו".
רמי לוי, בעליהם של 10 מרכזים מסחריים בישראל, הוסיף כי "אני מרגיש שהיום לאנשים בישראל יש פחות כסף. מצד אחד אני שמח, כי אז הם באים לחנויות הזולות שלי; מצד שני, הכלכלה של ישראל מטרידה אותי". אבי לוי ממליסרון לא הסכים עם רמי לוי. "מדברים על מיתון, אבל אני מרגיש שהוא בא לידי ביטוי בהשקעה ולא בצריכה. בחגי תשרי, למשל, חל בקניוני עופר גידול של 11.3% למרות הדיבורים על האטה", הוא אמר.
הראל ויזל הצחיק את הנוכחים בדוגמאות שנתן, כדי להוכיח את החלמאות של ההנהגה בישראל, אבל הצחוק הסתיר אכזבה וכעס גדולים. בעיקר חזר על העובדה שאין בישראל ולו מפעל אחד לייצור נעלי ספורט, מה שמוביל לייבוא של נעלי ספורט וגביית מכס מיותר על כך. "כל ילד בישראל מחויב בשיעורי ספורט, לכל ילד קונים נעלי ספורט, והכל ייבוא. איזו מדינה מפגרת יש לנו", אמר. "המכס נולד כדי להגן על מפעלים, אבל אם אין במדינה מפעל אחד לנעלי ספורט, למה צריך מכס?".
הפתרון: "הקמת מפלגה בבחירות הקרובות"
ויזל שיתף את הנוכחים בעובדה שהדו"חות האחרונים של הקבוצה שלו אינם טובים, וביקש את התאגדות כל הנוכחים על הבמה למאבק במצב - כדי לשנות את "החלמאות ואת חוסר ההבנה מצד ההנהגה". ואז ירה שביט את הרעיון: "הפתרון הוא להתאגד, להקים מפלגה כבר בבחירות הקרובות, כדי שיהיו לנו נציגים בכנסת. יצביעו עבורנו עשרות אלפי העובדים שלנו. לנו ולמנהלי הקניונים יש מכנה משותף. אם נתאגד פוליטית, יהיה לנו כוח להוביל את השינוי. אין פה כרגע הנהגה שתוביל את כולנו למקומות טובים".
ההסכמה בין המשתתפים בדיון הייתה שמפלגה אכן תהווה פתרון ותוביל לשיתוף פעולה מסחרי. המשתתפים אף הסכימו שצריך לעצור ולחשוב בראייה קדימה, כדי שאפשר יהיה לעשות עסקים וגם הצרכן ירוויח. אריאל גנוט אמר: "נפתח פתח כמה שיותר גדול להקמת כוח פוליטי של בעלי רשתות ועסקים, כדי שקולנו יישמע".
איתן בר זאב מביג הוסיף משלו: "כל עוד לא יפתרו את הסכסוך הישראלי-פלסטיני, בו קבור הכסף, ו-50 מיליארד שקל ימשיכו ללכת לביטחון - לא יפתרו את הבעיות שלנו. אני בונה על יכולת העמידות של האנשים במדינה ועל השיגעון של העם".
"אתה בונה עכשיו קניון חדש באשדוד. אתה לא חושש שזה יהיה פיל לבן?", הקשה עליו מתן חודורוב, מנחה הפאנל. בר זאב ענה כי "בעולם הקניונים יש אבולוציה. קניונים יהיו תמיד, רק שהאבולוציה הטבעית תהרוג קניונים מסוימים, וכוח הקנייה ילך לקניונים החזקים. המרכז שלי באשדוד יביא משהו אחר, ולקחתי בחשבון שהוא יחליף שטחי מסחר אחרים באשדוד".
"קצב המכירות באינטרנט מדאיג"
הדיון התמקד מפה בנושא אקוטי חשוב: המכירות באינטרנט. בר זאב טען כי "הנושא הזה בהחלט מדאיג אותנו, בעלי שטחי המסחר, יותר מאשר את הקמעונאים. אני צופה, שבטווח של 15-20 שנה חלק משטחי המסחר יהפכו לשטחים לוגיסטיים, קניונים יהפכו למרכזי הפצה. זו תחזית קודרת".
"רק שבאינטרנט אין את חוויית הקניה של הלקוח, ולקוחות חייבים את זה", התנגד אבי לוי, מנכ"ל מליסרון. "באינטרנט אין קפה, קולנוע ומסעדות. לכן נראה יותר קניונים שכונתיים, כי לקפה יש משמעות, ומי שמגיע לשתות קפה בקניון הוא גם כוח קנייה. עכשיו יש פרסומת על בחור שהולך לקניון כי החברה שלו עזבה אותו. יש לקניון כוח מרפא. האינטרנט הוא בהחלט תחרות, אבל נתמודד איתו".
עופר שחטר הסכים: "יש גידול בהוצאות של הציבור בכל מה שקשור לבידור. 14% גידול בכ-10 חודשים. עם זאת, ברבעון השלישי של השנה חלה האטה במכירת כרטיסי אשראי, לעומת הרבעון הראשון והשני שהייתה בהם צמיחה. אבל הכלכלה הופכת יותר מגנטית, גם עלייה לא מעידה על גידול בצריכה. מה שרואים יותר זו קנייה ממוצעת. מאז המחאה החברתית, היקף הקניה לא השתנה, אבל הקניה הממוצעת קטנה. יש יותר מודעות צרכנית, אם אנשים רואים שישיית קולה זולה אצל רמי לוי, הם יקנו אצלו, ואז יסעו שני ק"מ כדי לקנות משהו אחר ביותר זול במקום אחר. אנשים משווים דרך האינטרנט ונזהרים בקניות שלהם".
רמי לוי ציין עוד כי "זה שוב האינטרנט. אם אכן מרכזי הקניות יהפכו למרכזים לוגיסטיים, יש לנו בעיה. לצערי הרב אני מסכים שהעתיד לא נמצא בקניונים. 20% פחות כל מחזור כתחוצאה מקניות באינטרנט, זה ינצח אותנו. אנחנו צריכים להתכונן לזה. צריך לשים את האגו בצד ולעזור לעסקים אחרים, כמו שרמי שביט ואני עשינו".
עופר גנוט העביר בסיום הדיון את המוקד לאירועים האחרונים בירושלים: "בירושלים יש אינתיפאדה ענקית. אנחנו עכשיו על סף משבר ענק", אמר. אופטימיות, כאמור, לא הייתה שם המשחק בפאנל הזה.