ישראל: פי 4 יותר הרוגים מדליפת גז מבמערב

ביום חמישי פונה מלון ליאונרדו ברמת החייל שבתל אביב בגלל דליפת גז. גילוי מוקדם מנע במקרה הזה שריפה ונפגעים רבים. אך ממחקר שערך המשרד להגנת הסביבה עולה כי לא מדובר במקרה חריג. תקני הבטיחות להתקנת מערכות גפ"מ (גז פחממני מעובה, או "גז בישול" בשמו העממי) בארץ אינם מתקדמים כמו בשאר המדינות המפותחות והתוצאה היא שבישראל נהרגים הרבה יותר אנשים מידי שנה מדליפות גז.

כתבות נוספות בנושא דליפת גז :

• אסון בירושלים: הורים ובנם נהרגו בפיצוץ גז
• מחדל הפיצוץ: "ב-2:00 בלילה הגיעו הכבאים"
• דליפת הגז: כך תמנעו אסון אצלכם בבית
  

מאז 2010 נהרגו בישראל 3.4 בני אדם בממוצע, מידי שנה, כתוצאה מפיצוץ או שריפה שנובעים מדליפת גז בישול. שנת 2014 הייתה רעה במיוחד, שכן עד כה נהרגו במהלכה 10 בני אדם. זאת, מבלי לחשב הרוגים משאיפת גז, שכן נתונים אודות מקרים אלה לא מופיעים במחקר שערך המשרד להגנת הסביבה.

מדובר בשיעור גבוה מאוד בהשוואה למדינות העולם. בארה"ב נהרגים בממוצע 34 בני אדם מידי שנה, אך היקף הצריכה במדינה זו גדול מהיקף הצריכה בישראל פי 80 ויותר. בבריטניה עומד שיעור ההרוגים על ממוצע של 0.25, ביפן על 0.8 ובמדינת ניו סאות' ווילס שבאוסטרליה על 0.2.

הבניין בשכונת גילה בירושלים לאחר פיצוץ עקב דליפת גז(צילום: מוטי קמחי)

אם עורכים התאמה של מספר ההרוגים לצריכה של 100 אלף טון גפ"מ בשנה (כדי לנטרל את השפעת היקף הצריכה על מספר ההרוגים) יוצא שמספר ההרוגים הממוצע בישראל גבוה פי 4 מזה שבארה"ב, פי 7 מזה שבניו סאות' ווילס, פי 3.6 מזה שבבריטניה ופי 71 מזה שביפן.

התקינה מובילה לתקלות ולהרוגים

לדברי מחבר הסקירה, שמשון רוט מהמשרד להגנת הסביבה, נתונים המדאיגים הללו הם תוצאה של דרישות תקינה מקלות מידי. "התקינה בישראל מאוד מקלה ומיטיבה עם חברות הגז", הוא אומר. "מכון התקנים דורש מעט ומה שהוא כבר דורש, הוא דורש לא טוב. את אותם הדברים בדיוק אמר כבר יועץ בלתי תלוי ששכר מכון התקנים. היועץ הזה המליץ לאמץ תקנים בינלאומיים".

רוט הוא מרכז המידע להערכת חומרים מסוכנים במשרד להגנת הסביבה ונציג המשרד בוועדות הטכניות של מכון התקנים. לדבריו, לא רק חוות הדעת של היועץ החיצוני קובעת שעל מכון התקנים הישראלי לאמץ תקן בינלאומי להתקנת מערכות גז. החלטת ממשלה קובעת שמכון התקנים צריך לאמץ תקנים בינלאומיים בכל תחום והניסיון מלמד שכל מדינה מתקדמת מאמצת תקן אזורי אחיד כלשהו: אירופאי, אמריקאי או אוסטרלי.

ובכל זאת, בישראל נהוג עדיין תקן שונה מאשר במדינות מפותחות אחרות. התוצאה, היא יותר תאונות ויותר נפגעים בכל תאונה. "קח לדוגמא את הצינור הגמיש שמחבר את הכיריים לצנרת", הוא אומר. "מדובר בגומי די פשוט שמולבש בדחיפה על צינור המתכת שיוצא מהקיר או מהכיריים. הרבה פעמים הצינור מתבלה או פשוט מחליק וניתק. הוא גם חשוף בפני שריפה שמתחוללת בדירה ויכולה לגרום לפיצוץ כשהאש באה במגע עם הגז שבצינור.

"מאיזושהי סיבה, שווה לברר מהי, לי אין גישה חופשית לתיקי חקירה שנוגעים לאסונות שנובעים מהתפוצצות מערכות גז. זאת למרות שאני עוסק כבר שנים בבטיחות של מערכות גז, אבל מהמקרים שכן הצלחתי לקבל גישה אליהם, אני יכול לומר שרוב האסונות מתרחשים כאשר הצינור הזה ניתק מעצמו או נקרע. בחו"ל הצינור מורכב משתי שכבות גומי שביניהן עובר שריג מתכת. השריג הזה גם הופך את הצינור לעמיד יותר, גם חוסם אש וגם משפר את הגמישות של הצינור. בנוסף, חברת הגז מחויבת להתקין הברגה קבועה ממתכת בחיבורים לצינור המוצא בקיר ולכיריים", אומר רוט.

דוגמא נוספת לנחיתות של תקני הבטיחות הנהוגים בארץ, אומר רוט, היא מיקום המיכלים. "המיכלים הקטנים בדרך כלל לא מתפוצצים אבל בראש כל מיכל יש ברז עם שסתום שמהווה אזור רגיש לדלקה. כששומעים שמיכל התפוצץ הכוונה היא שהברז התפוצץ. בחו"ל, אסור למקם את המיכל בחדר גז בקומת הקרקע של הבניין. חייבים למקם אותו בחצר או בחדר מיוחד שמופרד מבניין המגורים ומאוורר היטב. תכונה מוכרת של גז הבישול היא שבחלל פתוח אש תגרום לדלקה, אבל בחלל סגור היא תגרום לפיצוץ. זה מה שגרם לפיצוץ בשכונת גילה בירושלים".

לטענת רוט, מזה 15 שנה שהוא מנסה לגרום למכון התקנים הישראלי לאמץ את תקני הבטיחות הנהוגים באירופה, בארה"ב או באוסטרליה. "ועדה טכנית 403 לציוד גז אמורה לקבל את ההחלטה על כך. לנציגי התעשייה וחברות הגז יש רוב בוועדה והם מתנגדים לכל שינוי. למה? כי זה אומר עלויות התקנה גבוהות יותר. ככה הם הצליחו ליצור מצב שבו 2 מיליון בתי אב בישראל מחוברים לגז. למה? כי זה זול. למה זה זול? כי זה לא בטוח".