אמנון פישר: "הסתכלתי על הרצפה, וראיתי רסיסים"
לאחר שחווה משבר נפשי קשה, אמנון פישר החליט להרים את עצמו משאול תחתיות ולחזור ליצירה ולאלוהים. "יכולתי להישבר, והיום יכולת לעשות את אותו הראיון ככתב רווחה - והייתי זרוק אי שם בכלוב, במחלקה סגורה באברבנאל, בוכה. אבל בחרתי בחיים"
אמנון פישר עשה קולנוע וטלוויזיה, ידע סרטי איכות וטלנובלות מצליחות, אבל אז הכל קרס. במקום לשקוע באפלה שהוליד המשבר הנפשי שחווה, הוא החליט להתרומם בכל כוחותיו. בחר בחיים, בחר באלוהים, והשבוע הוא מעלה מופע חדש - "אושר", העוסק בתובנות שהשיג במסעו אל הנפש פנימה.
<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
"הייתה לי הרגשה שאלוהים נטש אותי", הוא אומר ל-ynet ו"אורות - טלוויזיה יהודית". "רק יותר מאוחר הבנתי שאני זה שהתרחקתי ממנו. אז נכון, נשברתי, הסתכלתי על הרצפה וראיתי רסיסים. אבל אמרתי: 'או, הנה רסיס חשוב, הומור עצמי', והרמתי אותו. 'זה רסיס חשוב, כבוד עצמי', וככה החזרתי לעצמי את עצמי".
עוד בערוץ היהדות - קראו:
פישר צמח מהמשבר, ולטענתו – בירך עליו ממש, ברכה לקב"ה, כמו שמברכים על חיטה שהופכת ללחם: "מה שיפה בבן אדם, זה שהוא גם חלש. ובן אדם מתגלה לא רק בחולשתו, אלא גם במשברו... כדי שזרע חיטה יצמח, ואנחנו נברך עליו 'המוציא לחם מן הארץ', הוא צריך להישבר באדמה ולהירקב, ואז שוב שוברים אותו - קוצרים אותו. והוא נשבר גם כשטוחנים אותו, וכן הלאה. כמה משברים עובר זרע חיטה קטן, אז כבן אדם לא תברך על המשברים שבחייך?
"מאז שאני ילד, אני רואה בכל ההוויה נס. אני לא זקוק לכיפה, או לכיפה שקופה, או לכיפה אדומה, כדי להיות יהודי ולהרגיש שיש לי במי להאמין... יש לי ברכה כזו, לפעמים כשאני באמת ברגעים של אושר, עם האופניים ככה בשפירא, חוזר מהעבודה או מהקלטות, ואני כמו ילד. יש לי שתי מילים – 'תודה אלוהים' בשקט, כדי רק הוא ישמע... יכולתי להישבר, והיום יכולת לעשות את אותו הראיון ככתב רווחה - והייתי זרוק אי שם בכלוב, במחלקה סגורה באברבנאל, בוכה. אבל בחרתי בחיים".
- אמנון פישר יופיע ב"המקום", תל אביב, ביום ה' (27/11).
לפנייה לכתב/ת 
